פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אולד סקולה: למה לואיס סקולה לא דומיננטי ביוסטון?

        אם במונדובאסקט הוא היה השחקן הכי דומיננטי בטורניר, למה ביוסטון לואיס סקולה עדיין נחשב לאופציה שלישית או רביעית?

        27.8 נקודות למשחק ב- 57.6% מהשדה, 7.5 ריבאונדים מתוכם 2.6 בהתקפה, 8.3 גיחות לקו העונשין עם דיוק של 82.1%. אלה הממוצעים שלואיס סקולה העמיד בשמונת משחקיו במונדובאסקט, שעבורו ונבחרתו ארגנטינה הסתיימו בתבוסה משפילה מול ליטא (בו קלע סקולה 13 נקודות בלבד ב-5 מ-16 מהשדה). למרות הנפילה ברבע הגמר, רצף של חמישה משחקים עם 30 נקודות ומעלה של הפורוורד האגרסיבי לא יישכח במהרה, בטח עם עונת NBA חדשה בפתח, שתהיה עונתו הרביעית בליגה.

        חוזה הרוקי של סקולה בן ה-30 הסתיים בקיץ הזה, והוא חתם מחדש ביוסטון רוקטס על חוזה של 47 מיליון דולר לחמש שנים. בעונה הקרובה הוא ירוויח 7.7 מיליון, ובשנה החמישית והאחרונה לחוזה, 11 מיליון שאינם מובטחים במלואם. בשלושת עונותיו הראשונות בליגה שיחק סקולה 82 משחקים מלאים בכל עונה, בנוסף ל-19 משחקי פלייאוף, שבהם העלה את הממוצעים שלו לעומת העונה הסדירה. בנוסף השתפר סקולה מעונה לעונה, ובאחרונה רשם ממוצעים של 16.2 נקודות למשחק עם 51.4% מהשדה וקלט 8.6 ריבאונדים.

        ניצל את הואקום

        המספרים הללו לא מייצגים נאמנה את כל מה שסקולה תורם על הפרקט - סגנון משחק פיזי וקשוח, אנרגיות ומאמץ בלתי פוסק; ועדיין מצביעים על כך שדריל מורי - הג'נרל מנג'ר של יוסטון ואחד שיודע דבר או שניים על שימוש נכון בסטטיסטיקה - ביצע את אחת ההחתמות הטובות ביותר בקיץ האחרון, עבור שחקן שאינו סופרסטאר.

        אמרנו סקולה אינו סופרסטאר, אבל עד כמה היכולות שלו מנוצלות עד תום בליגה בכלל וביוסטון בפרט? הממוצעים המרשימים שלו בעונה האחרונה בכל זאת הושגו על רקע הפציעה של יאו מינג. עד הטרייד שהנחית ביוסטון את קווין מרטין בשלהי פברואר לרוקטס לא היה סקורר המסוגל לייצר לעצמו מצבי קליעה, לעומת הרבה שחקנים שחיים מתנועה בלתי פוסקת ועבודה קשה כמו אהרון ברוקס, קרל לאנדרי (עד הטרייד עבור מרטין) וסקולה עצמו, שיצרו ואקום של אספקת נקודות, מהסוג שנראה במינסוטה העונה.

        סקולה אומנם רשם חודש מרץ נהדר עם ממוצעים של 20.6 נקודות (52% מהשדה) ו-10.5 ריבאונדים למשחק, אבל גם אז הוא שימש כאופציה שלישית בהתקפה מאחורי ברוקס ומרטין, צמד הגארדים הפותחים. בשלבים מוקדמים יותר של העונה גם טרבור אריזה קדם לסקולה כאופציה התקפית. כל השלושה רחוקים מלהיות מוסרים טבעיים, לא מרצון ולא מיכולת. לפני כחודש אריזה נשלח להורנט, ומחליפו בחמישייה, שיין באטייה, מהווה שינוי לטובה מבחינת אספקט המסירה, אבל לפחות בינתיים ברוקס ומרטין לא זזים לשום מקום, וכאן בעיקר טמונה התשובה לתהייה, האם סקולה מסוגל להפגין את אותה הדומיננטיות שראינו ממנו במפעלים הבינלאומיים, גם בליגה הטובה בעולם?

        מעט מדי כדורים

        שיתוף הפעולה הקצר של מרטין ועמרי כספי בסקרמנטו, הספיק להפוך את הקלעי הצנום לשם נרדף ל-"אגואיסט" בקרב חובבי NBA בארץ. האמת היא שמרטין הוא בראש ובראשונה סקורר, אבל יעיל מאוד אם מתאפשר לו לקבל את הכדור תוך כדי תנועה, במקום לייצר לעצמו מצבי קליעה קשים כפי שקרה יותר מדי פעמים בסקרמנטו מאז עזיבתו של ריק אדלמן, מאמנו הראשון של מרטין בליגה, שקלט אותו מחדש ביוסטון. אז אומנם לא תראו יותר מדי סלים של סקולה כתוצאה ממסירה של מרטין, אבל תשומת הלב שהגנת היריב נדרשת לתת לקלעי כמוהו בהחלט מסייעת לסקולה.

        בהשוואה למרטין, ברוקס זוכה ליחס סימפטי ולתווית "אנדרייטד" - ככה זה כשאתה רכז צנום בגובה 1.83 ובכל זאת מפלס את דרכך מאלמוניות עד לזכייה בתואר השחקן המשתפר של עונת 2009/10. הקליעה שברוקס פיתח מחוץ לקשת, לצד הזריזות שלו עם הכדור בידיו או בחיתוכים דרך חסימות ומבעד לתפרים פנויים, סייעו לו להתפתח לרכז-סקורר מהסוג שמתאים מאוד לכדורסל הקבוצתי של אדלמן. אך בניגוד לרייפר אלסטון ומייק ביבי, הרכזים הקודמים שעברו בחמישייה הפותחת של אדלמן, כישורי הפליימייקר של ברוקס לוקים בחסר. במיוחד בכל הנוגע לפיק אנד רול/פופ, הלחם וחמאה בשביל סקולה.

        המחליף של ברוקס, קייל לאורי, מוצלח יותר בתחום זה של ניהול ההתקפה, אבל זמן המשחק שהוא וסקולה חלקו יחדיו בעונה שעברה, מהווה פחות מ-20% ביחס לזמן המשחק הכולל של הארגנטינאי אשתקד.

        לא בדרכו של קרליטו

        אם ניקח את קרלוס בוזר כבסיס להשוואה הוגנת – גם הוא וגם סקולה חיות צבע, מסיימים היטב עם שתי הידיים בקרבת הטבעת, קולעים מחצי מרחק, נלחמים על כל ריבאונד בהתקפה - הרי שלא מופרך לקבוע כי בשיטה של יוטה ולצד רכז כמו דרון וויליאמס, סקולה מסוגל להעמיד מספרים דומים לאלו של בוזר ולהיבחר לאולסטאר. להזכירכם, שיקגו החתימה את בוזר הקיץ על חוזה של 75 מיליון דולר במהלך שהתקבל בהערכה חיובית כללית, למרות שהיסטוריית הפציעות של בוזר צריכה להדאיג את מי שהולך לשלם לו סכומים כאלה עד שיגיע לגיל 33.

        השוואת סקולה לבוזר פועלת גם במישור של החסרונות ולא רק בהגנה, שם שניהם לא מסוגלים להגן על הצבע בכל האמור לחסימת זריקות, ונופלים בין עמדות הפנים - נמוכים מדי להתמודדות מול סנטרים דומיננטיים וכבדים ואיטיים ביחס לפאוור פורוורדים ניידים בעלי קליעה מבחוץ. גם מבחינה התקפית, ראינו את בוזר מתקשה לתפקד על תקן גו-טו-גאי בפלייאוף, כאשר הגנת היריבה צופפה מולו את הרחבה וסגרה לו נתיבי תנועה עם הפנים לסל. אותו דבר קרה לסקולה בתבוסה המשפילה שארגנטינה נחלה מול ליטא, הודות לניידות של הגבוהים הליטאיים והיעדר קליעה מבחוץ בנבחרת הארגנטינאית (4 מ-21 מחוץ לקשת).

        בשורה התחתונה, יתכן ומבחינה סטטיסטית טהורה, סקולה נתן את עונת השיא שלו אשתקד – במידה ויאו יהיה בריא העונה, או שהרוקטס ישיגו סופרסטאר אחר בטרייד. גם בתרחיש כזה, שבו סקולה ישמש כאופציה שלישית או רביעית בהתקפה, חשוב לזכור שסך כל התרומה שלו היא מעבר לנקודות בלבד. השור הארגנטינאי כנראה לא יככב ב- NBA כפי שהוא כיכב החודש במדי נבחרת ארגנטינה, אבל הפער הזה לא בהכרח מעיד על רמה נמוכה של הכדורסל האירופאי, או על אוזלת ידו של הכדורסל האמריקאי. לפעמים הכול תלוי בנסיבות – ראו מקרה רודי פרננדז בפורטלנד.