סיכום השבוע בבייסבול

טמפה ביי רייז -
שיקגו וייט סוקס – 7 משחקים
בוסטון רד סוקס – 7.5 משחקים
טורונטו בלו ג'ייז – 13 משחקים

מאזן הבית:

ניו יורק יאנקיז – 51-86
טמפה ביי – 53-83
בוסטון – 61-76
טורונטו – 66-70
בולטימור - 86-51

היאנקיז להטו עם שמונה ניצחונות רצופים, והרייז לא יכלו לעמוד בקצב שלהם. מאזן מאוזן של 3:3 שבר את השוויון בצמרת הבית, והרייז כעת מובילים את המאבק לוויילד קארד. מישהו אמר רד סוקס? שני ניצחונות היו להם בסך הכל השבוע, וקשה להאמין שאפילו הם חושבים שהם יכולים להשיג את הוויילד קארד.

הפצצת השבוע: הבלו ג'ייז ממשיכים להציג לראווה מחבטים לוהטים בראשות חוזה באוטיסטה. בפיגור 3:1 באינינג השישי מול טמפה ביי ביום שלישי, הג'ייז לא ריחמו על ג'ף נימן, והחלו להפגיז: כשהערפל התפזר, טורונטו נטלה את ההובלה 3:11 אחרי שבמערכה הכניסה עשר (!) ריצות. במהלך האינינג, באוטיסטה רשם את ההומר ה-43 שלו, וחשוב לא פחות – את הריבי ה-100 שלו העונה. הוא סיים עם שתיים משלוש בקופסה, עם שתי ריצות וארבע הכנסות ריצה. ארבעה חברים נוספים שלו רשמו משחק רב-חבטות, כשדוויין ווייס שלוש מחמש (שני ריביז), ופרד לואיס ו-ורנון וולס שתיים מחמש כל אחד. הג'ייז ניצחו, כמובן, 5:13.

מלצר השבוע: דייויד פרייס לא מוותר על הסיי יאנג של העונה. ביום רביעי מול טורונטו, פרייס הגיש שמונה אינינגים עם ארבע חבטות, ריצה אחת ושבע פסילות, כאשר רשם את ניצחונו ה-16 של העונה, 1:2. פרייס ממשיך להוביל הרייז בניצחונות ו-ERA (2.92) העונה, והוא שני בסטרייקאאוטים עם 161.

מאזן הבית:

מינסוטה – 57-80
שיקגו ווייט סוקס – 60-76
דטרויט – 69-68
קנזס סיטי – 79-57
קליבלנד – 82-55

חרף הגעתו של מני רמירז לעיר הרוחות, וחרף העובדה כי הסוקס טרם הפסידו השבוע עם רצף של שישה W השבוע, הפער בצמרת הבית עדיין נשמר, הפעם במרחק של 3.5 משחקים. הטווינס הצליחו לשמור על היתרון, כאשר הפסידו פעם אחת ופעמיים בלבד בעשרת המשחקים האחרונים.

מוזה נוסח שיקגו: במשחק הראשון של מני רמירז במדי השחור-לבן של הגרביים הלבנים, אוזי גיין שימר את הסלאגר לסוף המשחק ולא פתח איתו. במערכה התשיעית בשוויון 1:1, גיין נתן את האות, ומאני עלה ל-'און-דק'. זה כל מה שאיי.ג'יי. פירזינסקי היה צריך: עם כדור אחד ללא סטרייקים, תופס שיקגו הטיס את הכדור החוצה להומר בן שלוש ריצות, והעלה את הסוקס ליתרון 1:4 בדרך לניצחון 3:4. אדווין ג'קסון חבר למאמנו על היהלום, כשהציג משחק אמין נוסף של שבע חבטות ושלוש ריצות אך עם 11 סטרייקאאוטים ב-8.2 אינינגים. אמנם, האאוטינג הזה לא היה מזהיר לעומת קודמיו של ג'קסון, אבל עם מספרים קשה להתווכח: הוא עדיין בלתי מנוצח כגרב (0:3 בחמש הופעות) עם 45 סילוקי חובטים הצידה.

מאזן הבית:

טקסס – 61-75
אוקלנד – 69-67
ל.א. איינגלס – 71-66
סיאטל – 83-54

מה אציין ומה אכתוב? אין חדש תחת השמש. הריינג'רס סללו דרכם בכביש מהיר לפלייאוף, ללא כל יריבות מבית. זה פשוט לא ייאמן – בעשרת משחקיהם האחרונים הם הפסידו שבע (!) פעמים, ועדיין מובילים את הבית בהפרש של שמונה משחקים. האייז פשוט לא בפורמה של תחילת העונה מאז... משחק האולסטאר, כשהפסידו את כל הסדרה שלהם ליאנקיז, והמלאכים אף גרועים מהם כשניצחו רק סדרה אחת מארבעת האחרונים שלהם.

סינקר השבוע: קליף לי לא מצליח ליצור לעצמו העונה מומנטום חיובי לאורך זמן. ביום שלישי מול הרויאלס, לי לא שרד חמישה אינינגים כשהעניק עשר חבטות ושבע ריצות, ארבע מהן שנחשבו לבסוף לחובתו, בהפסד הסיירים לקנזס סיטי באינינג התשיעי, 10:9. מאז, הוא סובל מכאבי גב עקב זריקת קורטיזון שקיבל, וטרם ידוע מתי המנג'ר רון ושינגטון ירכיב אותו שוב כפותח. בחמשת משחקיו האחרונים לי ללא ניצחון עם ERA של 8.77.

קיפול פקלאות: הריינג'רס לא ציפו שהמשחק יסתיים כך. הלילה מול הטווינס בטארגט פילד, הם נפלו לפיגור לאורך כל המשחק, והתעוררו בתשיעי: שלוש ריצות במערכה האחרונה צמצמו את היתרון של מינסוטה מ-2:6 ל-5:6, עם שני אאוטים והבסיסים מלאים. אבל אז קרה טוויסט מעניין למשחק: ולאד גררו חבט לאמצע המגרש, אורלנדו הדסון קלט את הכדור ושיגר ירייה לבסיס השלישי, שם מייקל יאנג עקף את הבסיס, אך בהוראה של מאמן השלישי נעצר בשיא המהירות וחזר על עקבותיו. במהלך הוא נגע במאמן, וכך הצליח לחזור לבסיס. שופט הבסיס ראה את זה – זו הפרה בוטה של חוקי המשחק – והכריע כי יאנג בחוץ, והמשחק נגמר. מיותר לציין שיאנג לא אהב את זה, ותוך כדי ירידת כלל השופטים מהיהלום, נאלצו מאמניו להפרידו מהם בכדי למנוע ממנו סנקציות נוספות.

פילדלפיה פיליז –

סן פרנסיסקו ג'איינטס – 2 משחקים
סט. לואיס קרדינלס – 5.5 משחקים
קולורדו רוקיז – 5.5 משחקים
פלורידה מארלינז – 8 משחקים
לוס אנג'לס דודג'רס – 9 משחקים
ניו יורק מטס – 11 משחקים

מאזן הבית:

אטלנטה – 58-79
פילדלפיה – 59-78
פלורידה – 66-69
ניו יורק מטס – 70-67
וושינגטון – 78-59


שבוע רעוע עבר על הברייבס – הם ניצחו חמישה ברציפות (בהמשך לשבוע שעבר), רק כדי להשמיט שלושה מארבעת האחרונים שלהם. לעומתם הפיליז עלו על הגל כשהריצו רצף של חמישה ניצחונות רצופים עד ההפסד הלילה (2:8 בעשרת משחקיהם האחרונים), וצמצמו משמעותית את הפער בצמרת למשחק בודד. המארלינס והמטס עדיין במרוץ לוויילד קארד, אבל הם צריכים להביע משאלות: המארלינס לא מצליחים לצמצמם משמעותית את הפער מהברייבס – סדרה אחת מולם הם ניצחו ואחרת הם הפסידו, כך שהפער ביניהם עומד כעת על תשעה משחקים. באותה סירה נמצאים המטס, שמתוך ארבע הסדרות האחרונות שלהם השכילו לקחת רק את זו מול יוסטון ולהפסיד את אלו מול יריבות הבית אטלנטה ופלורידה. אולי אפשר לסכם ולקבוע כי הם איבדו כל תקווה לפלייאוף, לאור הטרייד שביצעו השבוע ששלח את ג'ף פרנקור לריינג'רס. בכל זאת, קשה להאמין כי הטרייד הזה ייתן להם פוש לוויילד קארד.

כניסה פרועה: משהו רע עובר על נייג'ר מורגן מהנשיונלס. הבחור ביום שלישי היה במצב לשנות את המשחק ואת התוצאה כשדהר בדרך הביתה בתחתית העשירי ולקבוע ניצחון, אך נאלץ להיכנס בברט הייז התופס שחסם את בסיס הבית. מורגן כמובן יצא החוצה (המארלינס ליקטו את הניצחון עם ריצה של הנלי רמירז), והייז נפצע בכתף וגמר את העונה. האירוע הזה הניח את התשתית לקרב-רב (פשוטו כמשמעו) שלמחרת: כבר באינינג הראשון, הנאטס נפלו לפיגור 5:1. בשני, הפיגור כבר התנפח ל-10:3. ואז ברביעי מורגן התפוצץ: כריס וולסטאד פגע בו בהגשה ישירה, כהחזרה למה שעשה ערב לפני להייז. מורגן לא הרגיש שמה שעשה להייז הצדיק עונש שכזה, ובהפרש של 11 ריצות, מורגן גנב לא אחד אלא שני בסיסים, בשבירת אחד מהקודים האתיים והבלתי כתובים של המשחק: זה לא נהוג לנקוט בטקטיקות התקפיות במצבי יתרון גדולים. למרות שהנאטס היו בפיגור ולא ביתרון, עדיין מורגן עורר אנטגוניזם כלפיו מכל שחקני השדה של פלורידה.

ההמשך לא היה צפוי להיות יפה: וולסטאד זרק מאחורי גבו של מורגן בפעם הבאה שזה חבט בשישי, ומורגן היסס לשנייה לפני שדהר לגבעה, והחל ללכת מכות עם מגיש המארלינס. גבי סאנצ'ז, הבסיס הראשון של המארחים, קפץ על מורגן בעצמו, ואפילו מאמן הבסיס הראשון של וושינגטון, פט ליסטאש, נראה בתוך המפולת הזו כשהוא מנסה לשלוף אגרופים. בסיום המשחק היו שישה שהועפו מהמשחק, כולל מורגן ו-וולסטאד, ושני המאמנים ריגלמן ורודריגז. כל זה קרה כאשר מורגן היה בעיצומו של ערעור מול המייג'ר ליג בנוגע להשעיה שלו משבעה משחקים, כאשר הוא נחשד שזרק כדור לכיוונו של אוהד ופגע בו בפילדלפיה. אחרי שהכל נחקר ונמדד, מורגן חטף השעיה נוספת של שמונה משחקים בתוספת קנס שלא פורסם.

מלצר השבוע: זה בדיוק מה שחזו הפיליז כשרכשו את רוי אוסוולט מיוסטון בטרייד דד-ליין: ביום רביעי מול הדודג'רס, אוסוולט כמעט ולא הרשה חבטה עד לאינינג השביעי בו הוחלף, כאשר אחרי שישה אינינגים העניק חבטה בודדת ללא ריצות ועם סילוק שישה חובטים ב-K בניצחון הפיליז, 1:2. אוסוולט מציג מאזן נפלא של 1:4 עם ERA של שקל תשעים בשבע הופעות עם הפיליז מאז נרכש.

מאזן הבית:

סינסינטי – 57-79
סט. לואיס – 63-71
יוסטון – 72-64
מילווקי – 73-63
שיקגו קאבס – 78-59
פיטסבורג – 91-45

לרבים קשה להאמין, אך הם נאלצים להספיד את הקרדינלס: בדרך שבה הם משחקים, פלייאוף הם לא יראו העונה. הם מתעוררים רק כאשר הרדס נוחתים לשחק מולם, ואז הם לכאורה מראים להם מי הבוס. אבל הנה לכם נתון מעניין: ב-18 המשחקים שלהם לפני הסדרה האחרונה שלהם מול הרדס (אותה ניצחו עם שניים משלושה משחקים), הקארדס נפלו ב-13 מהם. הרדס עדיין בראש מצעד הבית עם יתרון של שבעה משחקים על סט. לואיס, כאשר לפני שהפסידו להם במשחק הראשון בסדרה ביום שישי הם העמידו רצף של ארבעה W רצופים. יוסטון סוגרת את העונה יפה: אחרי שהאסטרוס היו הקבוצה הגרועה במייג'ורס עם הפתיחה הגרועה בתולדות המועדון, יוסטון עוקפת את מילווקי בסיבוב, וכובשת את המקום השלישי בבית.

דפק הופעה: במאני טיים, מול קבוצה שלחוצה על ניצחון, כמו גם מול האס שלהם, לא כל מגיש היה עומד איתן על התלולית כמו וואנדי רודריגז של האסטרוס. ביום שלישי מול הקרדינלס, וואנדי הגיש שבעה אינינגים נפלאים, בהם הרשה שתי חבטות בלבד ללא ריצות עם סילוק חמישה חובטים, בניצחון יוסטון בבית על הציפורים, 0:3.

כריש טרי: ארולדיס צ'פמן לא ספר אף אחד – וגם אף הגשה – ממטר. באחד הבכורות המרשימות בזיכרון הקולקטיבי (שעומד בסטנדרט של סטיבן שטרסבורג), צ'פמן הגיש את משחקו הבכורה כסט-אפ-מן מול מילווקי ביום שלישי, והברו-קרו לא ידעו את נפשם מבלבול: שלושה חובטים נעמדו מולו, ואת שלושתם סילק בקלות, כאשר אחד היה בסטרייקאאוט והשניים הנוספים היו גראונד-אאוטס חלשים לאינפילד. מתוך שמונה הגשות, ארבע מהן הגיעו ל-100 מייל לשעה ומעלה, כאשר הגשת השיא נמדדה ב-102 מייל לשעה. אם לא הבנתם – יש רק בודדים שיכולים לזרוק במהירות כזאת, ואפשר לספור אותם (בקושי) על יד אחת. הרדס ניצחו במשחק הזה 4:8, ולמחרת עשו זאת שוב, אך הפעם צ'פמן זכה בניצחונו הראשון במייג'ורס: אינינג מושלם היה לקובני, כאשר את ששת החובטים שהועמדו מולו נפנף, שלושה מהם ב-K. הוא גם רשם שיא חדש עם כדור שהגיע למהירות של 103 מייל לשעה. הרדס ניצחו במשחק 1:6, ועכשיו הם באמת נראים דוהרים במלוא העוצמה. כשמגיש כזה יוצא מהבולפן, איך אפשר שלא?

מאזן הבית:

סן דייגו – 59-76
סן פרנסיסקו – 61-76
קולורדו – 64-72
ל.א. דודג'רס – 68-69
אריזונה – 81-56

הפאדרס מזיעים את עצמם למוות. ובקצב הזה, תקוות הפלייאוף שלהם אכן ימותו: חניקה כזאת במאני טיים זכורה רק בניו יורק לאוהדי הניקס (או המטס – תבחרו אתם...), כשהכמרים מפסידים ובגדול עשרה משחקים ברציפות. הג'איינטס ידעו הפעם לנצל את המומנטום השלילי, וצמצמו את הפער שאך לפני שבוע עמד על חמישה משחקים לכדי משחק בודד בלבד. נכון לרגע זה, הם קרובים יותר לראשות הבית מאשר לוויילד קארד (הפרש של שני משחקים עומד ביניהם לבין הפיליז). אולם אין מדובר בג'איינטס בלבד, כאשר הדודג'רס ובעיקר הרוקיז נושפים בעורף: הדודג'רס במרחק תשעה משחקים וסיכוי קלוש לכיבוש הוויילד קארד, ולעומתם קולורדו מפגרת ב-4.5 משחקים מסן דייגו בטבלת הבית.

הפצצת השבוע: הג'איינטס היו בפיגור של 4:0 בשביעי בשבת מול הדודג'רס, אך אז הם הוציאו החוצה את המחבטים. שלוש יריות סולו של פוזי, רנטריה וברל צמצמו באחת את התוצאה ל-4:3, רק כדי שחואן יוריבה ייקח את כל ההילה עם הומר בן שתי ריצות בתשיעי, שהעניק את הניצחון לענקים, 4:5.

סינקר השבוע: הפרצופים של הפאדרס אמרו הכל. לראות את גונזאלס וחבריו בוהים בחוסר אונים החוצה מהדאגאאוט אחרי ההפסד שלהם לאריזונה ביום רביעי בעצם אמר את הכל. והם אלה שחפרו להם את הבור הזה: הם כבר הובילו במשחק 0:1 ברביעי, עם מאט לאטוס (ארבע חבטות וריצה אחת עם עשר פסילות בשישה אינינגים) על הדיונה. אבל אין כמו חניקה בזמן אמת, ועוד לדי-בקס: גיבור הערב הבלתי צפוי היה הרוקי ברנדון אלן, שרק עלה מהמיינורס, ואחרי שברביעי הציל לפחות דאבל בתפיסת-זינוק אדירה על גדר ההפרדה מהבולפן בשדה השמאלי, אלן המשיך עם הגראנד סלאם הראשון שלו כמקצוען באינינג השביעי, וסחף את אריזונה לניצחון, 2:5. הוא היה שתיים משלוש בקופסא, כאשר ארבעה ריביז צורפו להומר שלו.