השבר הסורי ישראלי: ויאם עמאשה על חייו המורכבים בישראל

באחד מימי הקיץ החמים בשנת 2006 נכנס חלוץ עירוני קרית שמונה, ויאם עמאשה, אז בן 21, לרכבו ועשה את דרכו לתל אביב מהכפר בוקעתא. עמאשה, שנחשב לכישרון מבטיח בכדורגל הישראלי ושיחק בנבחרות הנוער והאולימפית, נסע לחתום בהפועל תל אביב. "בדרך כבר חשבתי על הקהל בבלומפילד, איך אכבוש שערים ואלבש אדום", נזכר עמאשה, "אבל כשהגעתי לתל אביב, רגע לפני שנכנסתי לחתום בהפועל, איזי שירצקי התקשר ואמר לי "תחזור, אין עסקה". הייתי בהלם, מבואס לגמרי". אגב, בוקעתא, למי שלא מכיר, הוא כפר דרוזי ברמת הגולן שנכבש במלחמת ששת הימים. תושבי המקום זכאים לתעודת זהות, אך רובם לא מעוניינים בכך ורואים בכך כפירה ובגידה. גם לעמאשה אין תעודת זהות כחולה.

אין ספק שאותו רגע בקיץ 2006 נחרט עמוק בזיכרונו של עמאשה. אבל אם מסתכלים עליו היום, אפשר לומר שהוא עובר את אחת התקופות הטובות בחייו. לפני כחודשיים הוא התחתן, במהלך ההכנות לעונה הוא הציג יכולת טובה, שנמשכה גם לליגה כשכבש צמד נגד מ.ס. אשדוד במחזור השני, ובגיל 25 עושה רושם שהוא מאמין שהנסיעה ההיא לתל אביב אולי עוד תחזור על עצמה. אז כיצד פתיחת העונה הזו שונה מארבע העונות האחרונות אותן פתח בקרית שמונה? "אני הרבה יותר מקצוען היום", מספר עמאשה, "התחתנתי, אני מבלה פחות, יוצא פחות ואוכל בריא, יש לי זמן לחדרי כושר ואני חי כמקצוען".

"לפני שרן בן שמעון הגיע, לא ידעתי מה זו מקצוענות כי לא היה לי ממי ללמוד. מאז שהוא הגיע, אני מרגיש את השינוי שחל בי ואפשר לומר שזו התקופה הכי טובה בחיים שלי".

לעמאשה יש סיפור חיים מרתק. הוא גדל בבוקעתא,כאח הבכור לשתי אחיות ושני אחים (אחד מהם, עתאם בן ה-19, משתייך לסגל הרחב של קרית שמונה). הכדורגל נכנס לחייו בגיל צעיר כששיחק בשכונה, אך הכדורגל המקצועני נכנס בשלב מאוחר הרבה יותר, ומאז אפילו סיפור סינדרלה נשמע קטן אל מול מציאות חייו.

"יש מלא קיבוצים באזור ממנו הגעתי ואחרי שראו אצלי במשפחה שיש לי פוטנציאל אמרו יאללה בוא ננסה לעשות עם זה משהו", מספר החלוץ, "שלחו אותי לשחק עם הקיבוצים בליגה אזורית כשהייתי בן 15. אחרי כמה זמן קבעו לנו משחק נגד קרית שמונה, שנחשבה קבוצה גדולה שמשחקת בליגה מסודרת, ניצחנו 0:5 ואני כבשתי את כל השערים. המאמן של הנערים בקרית שמונה דיבר עם אבא שלי אחרי המשחק וביקש שאצטרף אליהם עונה לאחר מכן. התחלתי במועדון בנערים ב' גילאי 15, הבקעתי 50 גולים בליגה ואז הקפיצו אותי ישר לנוער, כשדילגתי על נערים א' בעצם. אחרי שנתיים עם הנוער עברתי לבוגרים ומאז - מגיל 17, אני עם הבוגרים. עברתי מאמנים כמו שמעון הדרי, ברוך ממן ואייל לחמן, הייתי בנבחרת הצעירה ונוער ואז הגיע המהפך בחיים שלי".

עמאשה נפצע כשהיה בשיא הכושר. הוא היה בן 20 ונאלץ לעבור ניתוח בקע וניתוח במפשעה. אם זה לא מספיק, גילה עמאשה כי מנתח הבקע עשה טעות קריטית בניתוח, מה שגרם לו לעבור ניתוח חוזר. עמאשה היה שנה מחוץ למגרשים בזמן בו קרית שמונה עלתה מהלאומית לליגת העל והיה לו קשה מאוד לשוב אחר כך ליכולת שהציג לפני הפציעה. "בליגת העל התחלתי להיכנס שוב לעניינים", מספר עמאשה, "חזרתי לשחק אבל כבשתי רק גול אחד. שנה לאחר מכן בן שמעון עזב למכבי תל אביב והגיע מישל דיין. הרגשתי שהוא לא בונה עלי ולא מאמין בי ולפני מחנה האימונים החלטתי שאני לא רוצה להישאר שם. עברתי לשחק באחי נצרת עונה אחת ועלינו לליגת העל. גם בעונה הזו הפציעות רדפו אותי. סבלתי מפציעה בשריר הירך האחורי וסך הכל כבשתי שבעה שערים. אחר כך חזרתי לקרית שמונה, שירדה חזרה ללאומית והייתה לי עונה טובה. בישלתי וכבשתי 12 שערים".

"בגלל הפציעות. היו לי המון מחשבות בתקופה הזו. אפילו עברו לי מחשבות שאני לא רוצה לשחק יותר כי כל הפציעות והניתוחים תסכלו אותי. זו השנה שברחתי ללימודים והתחלתי ללמוד אדריכלות. מעבר לזה, חברים תמכו בי וגם המשפחה, אבא שלי מלווה אותי מאז ומתמיד".

עמאשה אומנם רק בן 25, אבל מעטים בגילו יכולים להביט לאחור ולספור תשע עונות בקבוצה בוגרת. היום אחרי הפציעות, השינוי המנטלי, העבודה על המקצוענות והעובדה שאפילו החל ללמוד אדריכלות, הוא יודע שזה הזמן לעשות את הפריצה האמיתית אותה הוא פספס לפני כמה שנים.

"אני חושב על הפריצה", אומר החלוץ, "אני מאמין שהשנה תוכל להגיע שנת הפריצה שלי כי אני הרבה יותר מקצוען. אבל גם אם היא לא תגיע השנה אז בטוח שבשנה הבאה. אני דורש מעצמי יותר עכשיו, בסוף השנה אני רוצה לראות את השם שלי בצמרת של רשימת הכובשים. אני מאמין שעם ההצלחה של הקבוצה גם הגולים שלי יבואו. אני עדיין חולם לקבל הצעה מקבוצה גדולה, ובעיקר מכבי חיפה, שאותה אני הכי אוהב כי אני אוהד אותם מילדות. מעבר לחיפה, בזמנים האלה הפועל תל אביב גורמת לכל שחקן לחלום ולרצות להגיע לאן שהם הגיעו".

"גם יניב קטן יצא לאירופה בגיל 24, אבל אני קודם חושב על הצלחה בארץ. אני רוצה להצליח עם קרית שמונה, לקחת אליפות, להיות חלוץ שכולם מפחדים ממנו, להפוך לכוכב ואז לחשוב על אירופה".

בשנה האחרונה גר עמאשה בדירה ששוכרת לו הקבוצה בקרית שמונה. ביתו מעוצב באופן מרהיב עד לפרטים הקטנים ביותר. בכל זאת, כך זה כשגם אתה וגם אשתך סטודנטים לאדריכלות. אם חשבתם שנדיר למצוא בארץ כדורגלן עם תואר אקדמי, מה תאמרו על כדורגלן ישראלי שלא מחזיק בדרכון ישראלי? עמאשה הוא כזה. הסיבה לכך נובעת מהכפר בו גדל.

בוקעתא הוא שטח שנכבש מהסורים במלחמת ששת הימים ומאז החליטו תושבי הכפר כי אינם מעוניינים בדרכון ישראלי. מה שגרם לו בעיה עם הזימון לנבחרת הנוער, אז ביקשה ההתאחדות אישור מיוחד מפיפ"א עבורו. "אין לנו דרכון ישראלי, אלא תעודת מעבר. התאמנתי בנבחרת הנוער ובאנו לצאת לטורניר רשמי. פתאום גילו שאני לא יכול לצאת לשחק איתם כי אין לי דרכון ישראלי. בסוף לא יצאתי איתם לטורקיה ולא הצליחו לסדר לי את האשרה. אני הסברתי לזאביק זלצר, שהיה המאמן, את המצב ושאני לא רוצה דרכון ישראלי".

"אצלנו בכפר מי שיש לו דרכון נחשב מנודה. גם את הבודדים שיש להם לא מזמינים לחתונות בכפר או לאירועים חברתיים. אני לא רוצה להיות מנודה וגם המשפחה שלי לא רוצה. אם היה לי דרכון, לא הייתי יכול אפילו להגיע לחתונה של בן דוד שלי. אם היה לי דרכון סביר להניח שלא היו נותנים לאשתי להתחתן איתי. ראיתי כבר מקרים כאלה בכפר ששניים מתאהבים אבל זה נעצר בגלל מקרה כזה. איזה בן אדם רוצה להיות מנודה? עכשיו כשאני רוצה לצאת לחו"ל, אני צריך לבקש ויזה מיוחדת בכל פעם מחדש. גם בשדה התעופה אם מישהו מהכפר יוצא לחו"ל עושים לו בלגאן. חוקרים אותו בחדר נפרד, הופכים לו את התיק ואז אולי נותנים לו לצאת. אני לא נעלב מזה, הם הרי עושים את העבודה שלהם".

אחת הסוגיות שנראה כי יהיה קשה לחצות בשנים הקרובות זה מעבר של שחקן ערבי לבית"ר ירושלים. עמאשה היה כנראה מסרב להצעה כזו גם אם הייתה מגיעה. "למה שהם ירצו אותי אם גם את עבאס סואן הם לא רצו?" תוהה עמאשה, "זה נראה לי לא אפשרי בגלל האוהדים שלהם. וגם אם כן, מה היה קורה לי אם במקרה לא הייתי טוב שם. אז היה לי עוד יותר גרוע מכיוון שאני מהמגזר. אני לא מאמין שזה ישתנה למרות שהעולם מתקדם. מאוד מאכזב שיש עדיין דבר כזה בארץ".

"הצלחה תהיה אם אחרי העונה הזו קבוצה גדולה תציע לי להצטרף אליה. זה מאוד עוזר שרוב השחקנים ביחד כבר שלוש וארבע שנים. אני רוצה לראות את עצמי בסוף העונה ולהבין שהייתי חלק גדול מאוד בהצלחה של הקבוצה. אני מקווה שבסוף העונה יפתחו את הדפים ויראו את המספרים של עמאשה. אשמח אם נגיע העונה לפלייאוף העליון. יש לנו סגל מספיק טוב ומגוון עם צעירים ו-ותיקים, מה עוד שרוב הקבוצות בליגה באותה רמה חוץ מהגדולות. אנחנו יכולים לנצח כל משחק בבית ובחוץ".

"החלום להצליח בארץ ולהיחשב לחלוץ שמפחדים ממנו, להפוך לכוכב. בעתיד הרחוק יותר הפנטזיה שלי לשחק בארסנל. גדלתי עליהם ומאז אני עוקב אחריהם כל הזמן, זו הקבוצה שאני הכי אוהב. המודל לחיקוי שלי הוא רונאלדו הברזילאי. היום הוא כבר שמנמן, אבל מה שהוא עשה בקריירה שלו זה לא יאומן".