זינוק לאתמול

ג'ו הארט היה תלמיד מצטיין בכיתה י"א, בן 15 בלבד, כשנציגים של קבוצתו, שרוסברי, הגיעו לבית הספר בו למד, ניגשו למשרד המנהל וביקשו לשחרר אותו מהמשך יום הלימודים לטובת משחק הליגה נגד אקסטר, בו שימש מחליף. שנתיים לאחר מכן הוא כבר עלה לראשונה בהרכב והפך לאחד מהשוערים הטובים באנגליה בגילאי העשרה.

הקריירה של הארט עלתה על המסלול המהיר מהימים בהם עוד לא היה כדורגלן מקצוען ועד היום. בעונת 2005/6, כשהיה בן 19, הוא נבחר לשוער העונה של הליגה הרביעית ולאחר מכן נמכר למנצ'סטר סיטי תמורת 600 אלף ליש"ט, ארבע שנים לאחר מכן כבר נבחר לשוער העונה בפרמיירליג העשירה והאיכותית, כעת כשוער בירמינגהאם.

בתווך העלה במו ידיו את הנבחרת הצעירה של אנגליה לגמר אליפות אירופה רק כדי לראות את המשחק מהיציע בגלל צבירת כרטיסים צהובים, רשם הופעת בכורה בנבחרת הבוגרת ב-2008 ובקיץ האחרון יצא עם סוללת הכוכבים של פאביו קאפלו למונדיאל בדרום אפריקה. לא מעט פרשנים ואוהדים סברו שהוא צריך לקבל את האפודה מספר 1 כבר בטורניר העולמי, אבל אחרים טענו שהניסיון המועט שלו בנבחרת הבוגרת לא מספיק בשביל לפתוח.

בדעה דומה החזיק גם קאפלו, שהותיר את הארט על הספסל והעדיף את רוברט גרין ולאחר מכן את דיוויד ג'יימס. אלא שהיום, כחודשיים וחצי אחרי הטורניר הכל כך מאכזב, הארט עלה שוב על המסלול המהיר ובגיל 23, אם רק ימלא את ההבטחה, המקום בין הקורות של נבחרת שלושת האריות, שייך לו לעוד הרבה מאוד שנים.

אחרי שבילה תקופות השאלה קצרות בטרנמיר ובבלקפול, ג'ו הארט היה מוכן להפוך לשוער הראשון של מנצ'סטר סיטי. רבים הבחינו בבגרות שלו על כר הדשא, באינסטינקטים הטובים, בפיזיות ובסמכותיות שלו, אבל מארק יוז רצה ניסיון מוכח ורכש את שיי גיבן המצוין. כמו בנבחרת מאוחר יותר, גם כאן הגיל מנע מהארט פריצה נוספת.

כשהבין שהוא ישמש כשוער משנה ויקבל הזדמנויות מועטות לאורך עונת 2009/10, הארט חיפש את מקומו במקום אחר ונשלח לעונת השאלה במדי העולה החדשה, בירמינגהאם. "לא עברתי בגלל שזו שנת מונדיאל", הוא הסביר אז, "אני פשוט חייב לשחק. רציתי להיות מרוצה בעבודה שלי ויש לי את זה בבירמינגהאם. זה כל מה שחשוב בתעשייה הזו, לשחק, ליהנות מהמשחק".

הארט אכן נהנה וגם שמר על רשת נקייה 12 פעמים והיווה בורג חשוב בהגעת הקבוצה למקום התשיעי בסיום העונה, הגבוה ביותר זה 51 שנים. הוא נבחר לשחקן השנה של בירמינגהאם, לשוער העונה בפרמיירליג וזכה למחמאות מהמאמן אלכס מקליש: "הרבה שחקנים יכולים להיות רגישים מאוד, הם רואים בהערות של מאמן ביקורת, אבל ג'ו הוא לא כזה. הרבה דברים עליהם עבדנו בתחילת העונה, גרמו לו להשתפר. הוא מקצוען גדול".

לחודשי הקיץ הגיע הארט תחת עננה של חוסר ודאות. גיבן עדיין נמצא במנצ'סטר סיטי, לא מעט קבוצות, כולל ארסנל ובירמינגהאם כמובן, גיששו אצל המועדון התכול לגבי השוער הצעיר, והוא רק ידע שהוא חייב לשחק, גם כדי לשמור על מקומו בסגל הנבחרת ולעלות שלב אחד – תפיסת המקום בין הקורות.

אבל לרוברטו מאנצ'יני היו תוכניות עבורו באיסטלנדס ויכול מאוד להיות שהשחקן הכי חשוב שמנצ'סטר סיטי הנחיתה בקיץ האחרון היה בעצם שחקן ששייך לה. במו ידיו הציל השוער הצעיר את קבוצתו מתבוסה לטוטנהאם במחזור הראשון של העונה, אחר כך הותיר חותם גם במשחקים במוקדמות ליגת האלופות ובהתמודדות עם ליברפול, ובאותו זמן הפך סופית לשוער האנגלי הבכיר.

שלושה חודשים אחרי השער הטיפשי והמדובר שספג רוברט גרין נגד ארצות הברית במונדיאל, באנגליה אומרים שפאביו קאפלו הבין מי צריך לעמוד בין הקורות. "ג'ו הארט שיחק 92 דקות במשחק הידידות נגד הונגריה ונראה שלקאפלו לא צריכות להיות יותר דאגות לגבי עמדת השוער", כתב ריצ'רד וויליאמס לא מזמן וביטא את התחושה הרווחת בממלכה, זו שהייתה שייכת ללא מעט אנשים עוד לפני הטורניר בדרום אפריקה ולפיה הארט הוא השוער הטוב בממלכה.

אבל הצד השני של המשוואה מספר ששוערה של מנצ'סטר סיטי הוא לא השוער הצעיר הראשון שנחשב לתקווה הגדולה של הכדורגל האנגלי בין הקורות. פול רובינסון, סקוט קרסון, בן פוסטר ורוברט גרין נחשבו לכאלו, אבל לא הצליחו להזכיר את ריי קלמנס, פיטר שילטון ואפילו דייויד סימן (שבעצמו ספג לא מעט שערים באשמתו). לכן מעבר ליכולת טובה, הארט יהיה חייב להציג המשכיות ויציבות, וכמובן לשמור על המקום שלו במנצ'סטר סיטי.

אם השוער בן ה-23 יצליח לעמוד בתנודות של הכדורגל העולמי בכלל ושל המועדון אליו הוא משתייך בפרט, אם ישמור על רמה אחידה, הוא ישכיח מהר מאוד את הדיבורים על חוסר ניסיון. איקר קסיאס לובש את אפודת השוער הראשון בספרד מאז גיל 21, ג'יג'י בופון עושה את זה באיטליה מגיל 22, פטר צ'ך כבש את המקום בהרכב נבחרת צ'כיה בגיל 20 והוגו לוריס הצרפתי רק בן 23, אבל נראה שהמקום בין הקורות יהיה שייך לו עוד שנים רבות. הארט לא חייב להיות שונה מהם.

יש משהו נכון בהנחה ששוערים משתפרים עם השנים ומגיעים לשיאם בסוף שנות ה-20 ותחילת ה-30 לחייהם, רובם אומרים זאת בעצמם, אבל כבר הוכח מעבר לכל ספק שהגיל לא יכול להוות תירוץ לסיבה מדוע לא להרכיב שוער. עם 21 הופעות בנבחרת הצעירה וכ-170 משחקים בקבוצות השונות בהן שיחק, הארט כבר ניצל הזדמנויות בגיל צעיר בכל מקום אליו הגיע. עכשיו זה הזמן שלו גם בנבחרת אנגליה.