בירם כיאל צפה באדיקות במונדיאל האחרון. עקב, ניתח, התרגש ואפילו מצא שם מודל שיכול לשנות את פניה של נבחרת ישראל. "יש לנו הרבה מה ללמוד מהגרמנים", אומר קשר סלטיק. "הנבחרת הכי ממושמעת, ובעיקר מאוד צעירה. הרבה שחקנים ששיחקנו נגדם בצעירה ולא הצליחו לנצח אותנו משחקים שם, שחקנים כמו אוזיל, סמי חדירה, ג'רום בואטנג. היום מדברים עליהם ברמות הכי גבוהות. אתה יודע מה זה להיות שחקן ריאל מדריד? יש דברים שצריך ללמוד מהם".
מה פרננדז צריך לקחת מכל זה?
"צריך לסמוך על הצעירים, לתת להם את הביטחון, את ההרגשה שהם כן יכולים להוביל את הנבחרת. הגרמנים בנו על הצעירים ותראה איך זה התפוצץ היום. הם יודעים בדיוק איך לחזור לעמדות שלהם, איך שומרים על הפוזישן. המשמעת הקבוצתית והעצמית של כל שחקן מדהימה שם. יש דברים קטנים שמי שכן מבין כדורגל מבין כמה הם גדולים.
"שיחקתי המון בנבחרת הצעירות, אני לא זוכר שנפלנו מהשחקן האירופאי. יש לנו צעירים ברמה הכי גבוהה שיש, שחקנים כמו ורמוט, שכטר, גולסה, רפאלוב, עוסמאן, בוזגלו. אלה שחקנים ברמה הכי גבוהה שיש, כל שחקן מאלה יכול לשחק ברמות הכי גבוהות. ויש עוד כאלה. אתה יודע מי זה ביברס נאתכו? שחקן ענק".
הפנים הראשונות בהן הבחין בירם כיאל באימון הראשון של סלטיק היו לו מוכרות. בהתחלה הוא התקשה להיזכר, אבל כששמע את השם, גיורגיוס סמאראס, הכל התחוור לו זה הכוכב הגדול של נבחרת יוון. האיש שחיסל את הסיכויים של הנבחרת לעלות למונדיאל, האדם שגרם לאותו לילה שעבר בירם כיאל למחרת להיות כמעט בלתי נשכח. ההפסד ההוא בכרתים לנבחרת יוון, באחד באפריל 2009, היה כואב ואמיתי מכל דבר אחר שהשחקן חווה עד היום הרגשה שטעות אחת, הכשלה אחת ברחבה, יכולה לאכזב אומה שלמה. ערב הקמפיין החדש, כיאל עדיין זוכר את הרגע ההוא מהקמפיין הקודם.. "הייתי ב'דאון'", הוא נזכר בהפסד ההוא, "בסוף המשחק הייתי מאוד עצבני אבל שחקנים ניחמו אותי. ואז הגיע קשטן עם סיני. הוא אמר לי 'תרים את הראש, אם הייתי חושב שאתה אשם, היו לי שלושה חילופים בשביל זה. אתה צעיר, עוד תלמד'. הייתי מבואס, אבל יצאתי מזה. אמרתי לעצמי 'כדורגל הוא משחק קבוצתי'. נכון שעשיתי טעות, אבל שחקנים יותר גדולים ממני טעו במעמדים גדולים יותר. אז מה קרה?".
אתה לא מרגיש חייב?
"אני לא חייב שום דבר. אני לא מרגיש חייב, אלא מחויב. אני אעשה את המקסימום כדי שהנבחרת תעלה הפעם. נכון שבקמפיין הקודם לא הצלחנו, אבל באופן אישי עשיתי התקדמות. ב-80 אחוז מהמשחקים פתחתי בהרכב. נכנסתי לנבחרת כשאני בן 19, ילד. כשנכנסתי לקצב של נבחרות באירופה, התחלתי להשתפר. 14 הופעות בנבחרת בגיל 22, זה הישג".
אתה מגיע לקמפיין הזה במצב חדש לגמרי. תאר את המעבר משחקן שחווה טראומה ביוון ומאבד אליפות עם הקבוצה שלו עד להחלטה לשחק בסלטיק
"מה שקרה ביוון כבר היה מאחורי כשאיבדנו את האליפות. הייתי שקוע באכזבה מאוד גדולה, אבל צריך לזכור גם שהייתי מחוץ לתמונה בגלל הניתוח. זה לא ממש הקל עליי. ההפסד להפועל והתיקו בבלומפילד היו הדברים הכי קשים שחוויתי כשחקן. ישבתי בחוץ וזה דגדג לי. כאב לב. עד המעבר לסלטיק עברתי הרבה, בעיקר כאבים. סבלתי תקופה ארוכה, הכאבים במפשעות ובבטן הרגו אותי. שיחקתי המון זמן עם זריקות, לא התאמנתי כמו שצריך והצוות המקצועי הוריד לי עומס. לא הייתי טוב, הרגשתי שאני יורד ביכולת. הצוות הרפואי חשב שאני צריך ניתוח. פניתי לרופא מומחה, ד"ר קופלמן, מומחה לניתוח בקע. הוא עשה את זה להרבה שחקנים. אחרי שהוא בדק אותי הוא אמר לי שאני חייב לעשות ניתוח כדי לעבור את הכאבים. גם דירסאו וארבייטמן עברו אצלו. דיברתי עם אלישע, התייעצתי עם המשפחה. דוידוביץ' אמר לי 'אל תשחק עם כאבים, אתה מזיק לעצמך ולקבוצה. יחפשו שחקן שיחליף אותך עד שתהיה בריא'. אמרתי לעצמי שאם דוידוביץ' אומר, כנראה שאני צריך להיות בחוץ. הייתי מרגיש זרם חשמל בבטן באמצע הלילה, אנשים לא מבינים מה עברתי. הייתי משחק ולא נהנה מהמשחק. קשה לאמוד סבל. כשנסענו לאוסטריה שברתי את האף, במחנה בבולגריה הסוכן שלי הודיע לי שאני סגור בסלטיק. למעשה, מאז הפציעה, לא הייתי חלק מחיפה".
אתה חוזר לנבחרת בעמדה אחרת לגמרי
"לא יודע איך זה יישמע לך, אבל גם כששיחקתי במכבי חיפה הייתי כל כך בטוח ביכולות שלי, ידעתי שאני מסוגל לתרום גם לה וגם לנבחרת. בסלטיק שום דבר לא השתנה. גם היום אני יודע מה אני מסוגל לתרום, חברתית ומקצועית. כשהגעתי למכבי חיפה הרגשתי שאני הולך לשחק בכל המשחקים, גם היום זה ככה. ברור שאתן הכל להיות בהרכב. במחנה האחרון לא התאמנתי בגלל המעבר לסלטיק, אבל ידעתי שאהיה בנבחרת. פרננדז מחזיק ממני, הוא אמר לי את זה לא פעם בשיחות בנינו. חשוב לי שהוא חושב שאני שחקן".
אולי זה קרה לטובתך. תוכל לבסס את מעמדך בקלות
"יש שתי גישות. אחת אומרת שאתה מגיע למועדון חדש כדי להשלים את הפאזל יותר קל לך להיכנס פנימה. לפעמים יותר קל להגיע למועדון חדש. במקרה שלי, הגעתי למועדון שבו המנג'ר אוהב אותי, מה שהיה חשוב לי זה שאני נמצא בסלטיק בזכותו. הוא מאמין בי, נותן לי ביטחון"
כיאל, שהפך לשחקן הרכב בסלטיק, בטוח שהוא שיפר את ארסנל האיכויות שלה לקראת הקמפיין החדש. "גם במכבי חיפה בעטתי הרבה, אבל בסלטיק הטקטיקה שונה. הקבוצה משחקת עם שלושה שחקנים בקישור האחורי, אני באמצע ושניים לידי. אם אני עולה אז אני ממשיך עד הסוף, בלי לחשוב איך לחזור אחורה. זה הוראה של מאמן, אם אחד עולה שניים נשארים, ולהפך. תלוי בהוראות. אם אני עולה, אני יודע שסקוט בראון מחפה עליי. אני קצת עצוב שהכדורים לא נכנסו עוד, כי בעטתי טוב לשער מאז שאני בקבוצה, פעמיים לקורה, פעם קרוב לשער ופעם אחת השוער הדף. הגולים יבואו. אני עובד על בעיטות למסגרת באימונים, אבל זה לא כמו בנוער של מכבי. שם הייתי מפציץ מרחוק, כל בעיטה שנייה גול".
למה בספרד שחקנים שמחים להגיע לנבחרת ואצלנו לא? עבור חלק מהשחקנים נראה כאילו מדובר בעונש
"שחקן צריך להיות מקצוען, עם המון מחויבות לנבחרת. יכול להיות שחלק לא רצו להגיע בגלל פציעות, כי הגוף לא נותן להם. בכל מקרה, בקמפיין הזה אני מרגיש שכולם רוצים להגיע".
למה שנאמין לכם הפעם?
"יש כאן משהו חדש והפעם באמת אנחנו זקוקים לדחיפה של הקהל ברמת גן. פרננדז בונה כאן משהו שונה. אני, בניגוד לאחרים, אוהב את האצטדיון. רק שיבואו לעודד".
מה שונה אצל פרננדז?
"לכל מאמן יש את השיטה שלו, אבל לואיס הכניס דברים חדשים גם למנטליות שלנו. הוא רוצה שנלמד מכל דבר. פשוט לא ייאמן שהוא הכניס לנו תזונאי שנצמד לדברים הכי קטנים. מתי בפעם האחרונה ראית מאמן שמגיע לראות קבוצות באימונים? לא זכור לי באיזה קמפיין עשו את זה. פרננדז לא צריך 40 אלף צופים כדי לראות שחקן, הוא צריך לראות אותו מתאמן ומבין באיזה כושר הוא נמצא. הקשר איתו שונה, מיוחד. אין סיבה שלא יאמינו לנו".
עוד בוואלה!
