תודה לאל שמגיע ספטמבר

יש תקווה?

לסן דייגו אופי לוזרי, בדנבר עושים יותר מדי שינויים ואוקלנד וקנזס סיטי דורכות במקום. איך ייראה השנה ה-AFC מערב

יובל קליין

סן דייגו צ'ארג'רס

מאזן בעונה שעברה: 3:13, הפסד בסיבוב השני של הפלייאוף

הגעות בולטות: דונלד סטריקלנד (מגן פינה), ניית'ן ואשר (מגן פינה)

עזיבות בולטות: לדניאן טומלינסון (רץ אחורי, לג'טס), אנטוניו קרומארטי (מגן פינה, לג'טס), ג'מאל וויליאמס (תאקל הגנתי, לברונקוס), טים דובינס (ליינבקר, לדולפינס)

הגיעו בדראפט: ריאן מת'יוס (רץ אחורי, סיבוב ראשון), דונלד באטלר (ליינבקר, סיבוב שלישי), דארל סטאקי (סייפטי, סיבוב רביעי), קם תומאס (תאקל הגנתי, סיבוב חמישי)

במשך תשע השנים האחרונות לדניאן טומלינסון היה הפנים של המועדון, ועם עזיבתו לניו יורק רוב העיניים יופנו לקוורטרבק פיליפ ריברס, שקיבל את מלוא האחריות על הקבוצה של נורב טרנר. ריברס הוא ללא ספק אחד מחמשת הק"ב הטובים בליגה. הוא מחפש עונה שלישית ברציפות עם 4,000 יארד ומעלה, הישג שרק שחקן היכל התהילה, דן פאוטס, עשה בסן דייגו. ריברס אולי איבד את טומלינסון, שבכל מקרה קצת איבד את הכוח שלו בשנים האחרונות עם 3.3 יארד בממוצע בשנה האחרונה, אבל קיבל רץ אחורי צעיר ומאוד מוכשר בשם ריאן מת'יוס. הצ'ארגרס כל כך אהבו את מת'יוס, שהם עברו 16 מקומות בדראפט כדי להבטיח את בחירתו של השחקן מפרזנו סטייס במקום ה-12. הציפיות ממת'יוס גדולות, נורב טרנר יתחייב לרוץ יותר ולאזן את משחק ההתקפה, כשגם הרץ האחורי הקטן והזריז דארן ספרולס עדיין בתמונה.

אם וכאשר ריברס ירצה למסור, והוא ירצה, כאן יש לו בעיה מסוימת. וינסנט ג'קסון, שלוש עונות רצופות עם 1,000 יארד ומעלה, לא מרוצה מהחוזה ובלי קשר גם מורחק לשלושה משחקים בגלל נהיגה בשכרות. יש שמועות על עזיבתו של התופס הגבוה (1.98 מטר), כשאת החסר ימלאו מלקולם פלויד ואנטוניו גייטס. גייטס, שש פעמים פרו-בול, סיים עונת שיא עם מעל 1,000 יארד וגורם להרבה כאבי ראש אצל מאמני ההגנה של שאר הליגה.

בהגנה, ג'מאל וויליאמס עזב ומי שצריך למלא את החסר יהיה הרוקי קאם תומאס מנורת' קרלוניה. וויליאמס היה האיש שאמור לעצור את משחק הריצה של היריב, אבל נכשל מול הג'טס בפלייאוף בשנה שעברה. מי שכן הראה יכולות הגנתיות באותו משחק היה הליינבקר שון פיליפס. לפיליפס היו שבעה סאקים בעונה שעברה והוא יחבור לשון מרימן, אחרי שהאחרון הסכים לחתום על הארכת חוזה. מרימן הולך להיות המנהיג של ההגנה, אם הוא יצליח להימנע מפציעות או הסחות דעות מכל מיני סלבס סוג ז', הוא יוכל להוסיף ל-39.5 הפלות הקוורטרבק שרשם בשלוש השנים הראשונות שלו בליגה. בקו השני, קרומארטי עזב ובחירת הסיבוב הראשון בדראפט 2008 אנטון קאסון והרכש מהג'טס דונלד סטריקלנד ימנעו מהתופסים של היריבות את הכדור.

אז מה יהיה: סן דייגו היא קבוצה שלוקח לה זמן להתחבר. 11 ניצחונות רצופים בסיום העונה שעברה הספיקו להפסד משפיל בבית מול חניכיו של רקס ריאן. וגם השנה נראה קבוצה שמתחמת ובלתי ניתנת לעצירה בדצמבר (הם 0:18 בחודש זה מאז 2006). החודש הזה יקנה להם את המקום הראשון בבית עם מאזן של 5:11 ועוד הפסד מאכזב בפלייאוף.

עוד בוואלה! NEWS

מעבר למה שדמיינתם: הנה כל הדברים שרכב הפנאי שלכם יכול לעשות ולא ידעתם

בשיתוף HONDA
לכתבה המלאה

דנבר ברונקוס

מאזן בשנה שעברה: 8:8

הגעות בולטות: ג'ארוויס גרין (קיצוני הגנתי), בריידי קווין (קווטרבק), ג'מאל ויליאמס (תאקל)

עזיבות בולטות: ברנדון מרשל (תופס, מיאמי), טוני שפלר (טייט אנד, דטרויט), אנדרה דייויס (ליינבקר, בפאלו), פייטון היליס (גארד, סיאטל)

הגיעו בדראפט: ד'מריוס תומאס (תופס, סיבוב ראשון), טים טיבו (ק"ב, ישו, סיבוב ראשון), זיין בידלס (טאקל, סיבוב שני), ג'י.די וולטון (סנטר, סיבוב שלישי), אריק דקר (תופס, סיבוב שלישי)

בדיוק כמו את עונתו הראשונה שהחלה עם שינוי גדול, כך יתחיל המאמן הראשי ג'וש מקדניאלס גם את עונתו השנייה. הפעם הוא יעשה זאת ללא התופס מספר 1 של הקבוצה בשלוש שנים האחרונות, ברנדון מרשל. כמו עם ג'יי קאטלר, מקדניאלס החליט לוותר על מרשל, למחוק כל זכר ממייק שנאהאן ולבנות את הבית של הברונקוס מחדש. בהתחלה ייתן מקדניאלס את המפתחות לבית לקוורטרבק קייל אורטון, אבל לא בטוח שאורטון יסיים את העונה על כס הנהג. אורטון, שהוא ק"ב לא רע וגם לא ממש מדהים, מסר שיא קריירה של 12 מסירות לט"ד והיה סביר (יותר טוב מקאטלר, מה שבטוח), אבל ההחלטה האמיצה של מקדניאלס לבחור בסיבוב הראשון את טים טיבו מערערת את ביטחונו, כשאפילו בריידי קווין יכול למצוא את עצמו על המגרש. כבר במשחקי ההכנה ראינו את מקדניאלס משתמש לא רק ביד של טיבו, אלא גם במשחק הריצה של הבחור החסון מפלורידה. טיבו והברונקוס ינסו להפתיע את הקבוצות עם הוויילדקאט. עם כל הכבוד ליכולות הריצה של טיבו, זה המקום של נושון מורינו. בדנבר מצפים שהוא יהיה כרץ הראשי לפני קורל בקהאלטר, וגם מצפים ליותר לעונת 1,000 פלוס יארד לפחות. עוד בחירת דראפט שתיכנס חזק לתמונה הוא ד'מריוס תומאס, שינסה לעשות את הבלתי אפשרי ולהשכיח את עזיבתו של מרשל. מי שיצטרכו לעזור לו הם אדי רויאל וג'באר גפני, שרשמו רק שני ט"ד בכל השנה שעברה, שניהם של גפני.

אלוויס עזב את הבית. אלוויס דומרוויל, הליינבקר שהוביל את הליגה בסאקים בשנה שעברה עם 17, נפצע באימון וכנראה גמר את העונה. זה משנה מאוד את מאזן הכוחות ההגנתי של הברונקוס. מקדניאלס נהנה בשנה שעברה (במיוחד בששת המשחקים הראשונים) מהגנה חזקה שכיפתה על התקפה בינונית משהו. מריו האגן וג'י.די ויליאמס המנוסים ינסו למלא את החסר, כשגם הנוז תאקל בן ה-34 ג'אמאל ויליאמס, שהגיע מסן דייגו, ינסה לתת קצת גוף וכוח. בקו השני, בריאן דוקינס (36) וצ'אמפ ביילי (32) לא הופכים לצעירים יותר, אבל ראינו בשנה שעברה שעדיין יש להם את זה. יעזרו להם רנאלדו היל ואנדרה גודמן ליצור רוטציה שאמורה לעצור את משחק המסירה של היריבות.

אז מה יהיה? נדמה שמקדניאלס מנסה יותר מדי בכוח לעשות את הדברים בדרך שלו וזה לא יעבוד כל כך טוב. הברונקוס עומדים לפני עונה עם מאזן שלילי, שישה או שבעה ניצחונות, לא יותר. ולגבי השאלה מי יסיים את העונה כק"ב, זה יהיה ישו. סליחה, טיבו.

אוקלנד ריידרס

הגעות בולטות: ג'ייסון קמפבל (ק"ב), קוונטין גרובס (דפנסיב אנד), קמריון וימבלי (ליינבקר)

עזיבות בולטות: קורנל גרין (תאקל התקפי, בפאלו), קירק מוריסון (ליינבקר, ג'קסונוויל), ג'מרקוס ראסל (ק"ב, שוחרר), ג'רארד וורן (תאקל הגנתי, ניו אינגלנד)

הגיעו בדראפט: רולנאדו מקליין (ליינבקר, סיבוב ראשון), לאמאר יוסטון (קיצוני הגנתי, סיבוב שני), ג'רארד ולדהיר (תאקל, סיבוב שלישי), ברוס קמפבל (תאקל, סיבוב רביעי), ג'קובי פורד (תופס, סיבוב רביעי)

בהחלטה שאולי הפתיעה הרבה אנשים, החליט הבעלים של הריידרס אל דייויס להאריך את חוזהו של המאמן טום קייבל. קייבל, שיש לו גיליון שערוריות על ומחוץ למגרש, קיבל בנוסף גם חיזוק לצוות האימון עם צירופו של מאמן ההתקפה יו ג'קסון. ביחד, שניהם יצטרכו לעבוד עם הרכש הכי נוצץ של אוקלנד בפגרה, ג'ייסון קמפבל שהגיע מוושינגטון. אם תשאלו את אוהדי הרדסקינס את דעתם על קמפבל הם יגידו ברוך שפטרנו. אבל השילוב של קמפבל והריידרס יכול להוציא את המיטב משני הצדדים. האתלט הגבוה יצטרך להראות יציבות כדי שלא יכשל שנית. מי שדווקא יכולים להפיל את קמפבל הם התופסים שלו. לואיס מרפי ודריוס הייוורד-ביי היו רוקיז בשנה שעברה, ושניהם הפילו 15 מסירות. להייוורד-ביי יש קוף גדול על הכתף עם הבחירה מספר 7 בדראפט, ולאט לאט מתברר שהוא לא הכוכב הגדול שהם חיפשו. הריידרס שאוהבים לשחק בשיטת הריצה, ריצה, מסירה מחזיקים בשני רצים אחוריים שיצטרכו לתת מהלכי יארדים גדולים. דארן מקפדן הזריז, שנהנה גם מיכולות תפיסה טובות, ומייקל בוש, שהוא היותר יציב מהשניים. הטייט אנד זק מילר הוא אחלה שחקן, שעדיין יכול להתפתח לרמת פרו-בול. בינתיים מספרים שהוא מפתח יכולות מנהיגות קולניות בחדר ההלבשה.

בפגרה ההגנה עבדה גם על מערך 3-4. השינוי נועד לבלום את משחק הריצה של היריבות, דבר שאוקלנד נכשלה בו ובגדול בשנה שעברה, כשסיימה במקום ה-29 ביארדים ריצה של היריבה. חלק מהכישלון נזקף לחובת טומי קלי החלש, שימשיך גם השנה אבל יקבל עזרה עם בחירת הדראפט של לאמאר יוסטון מטקסס. בנוסף, השחקן בעל תג הפרנצייז' ריצרד סיימור הוא חלק חשוב בהגנת הריידרס ותמיד מביא את המיטב למגרש. אף אחד מהליינבקרים של הריידרס שהחלו את השנה שעברה לא יפתח גם השנה. מי שכן יפתח הוא הרוקי רולאנדו מקליין, שהוא כבר מועמד לרוקי ההגנה של השנה. מעל כולם, הכוכב של ההגנה הוא נמדי אסומואה. מגן הפינה המצוין יצטרך לשחזר את העונה שעברה, בה רשם 34 תיקולים.

אז מה יהיה? ההחלטה לשחרר את ג'מרקוס ראסל תעשה רק טוב לריידרס, הגעתו של קמפבל שווה לפחות שניים או שלושה ניצחונות יותר מהשנה שעברה. ההחלשות של דנבר תאפשר לטום קייבל לרשום עונה מאוזנת 8:8 או אפילו חיובית, 7:9.

קנזס סיטי צ'יפס

הגעות בולטות: תומאס ג'ונס (רץ אחורי), ריאן ליליה (גארד), שון סמית' (תאקל הגנתי)

עזיבות בולטות: אנדי אלמן (גארד, אינדיאנפוליס), שון ריאן (טייט אנד, וושינגטון), וייד סמית (קו התקפי, יוסטון), בובי וייד (תופס, וושינגטון)

הגיעו בדראפט: אריק ברי (סייפטי, סיבוב ראשון), דקסטר מקליסטר (תופס, סיבוב שני), חוויאר ארינאס (קורנקבר, סיבוב שני), ג'ון אסמואה (גארד, סיבוב שלישי), טוני מואקי (טייט אנד, סיבוב שלישי).

המהפכה בקנזס סיטי תמשיך גם השנה. אם בעונה שעברה הגיעו מאמן וק"ב חדשים, השנה באו מאמן התקפה והגנה, שינסו להביא את הקבוצה לימים טובים יותר. צ'רלי וייס שנכשל בנוטר-דאם יחזור לנהל התקפה בלבד ורומיאו קרנל ינסה לשפר את ההגנה. וייס יעבוד עם מאט קאסל, והשלושה ינסו לשחזר את עברם היפה בניו אינגלנד. מהבחינה הזאת, הצ'יפס עשו את המיטב לתת לקאסל את הכלים הכי טובים להצליח ועכשיו הכל תלוי בו. כסף רב הושקע בק"ב והצ'יפס ציפו ליותר בשנה שעברה. קאסל היה פזיז ולא יציב שזרק ל-16 ט"ד ול-16 חטיפות.

הצ'יפס צריכים את קאסל השנה יותר מחושב ורגוע. ההגעה של וייס תעזור גם לתופס המבטיח דוויין בואו, שינסה להוכיח שהוא התופס מספר אחד של הקבוצה. בואו הוא כישרון גדול שיכול להיות סוג של סליפר לאנשי הפנטזי שבינינו. לקנזס סיטי יש מפצלת דו-ראשית של רצים עם ג'מאל צ'רלס ותומאס ג'ונס. צ'רלס המוכשר רשם 968 יארדים בשנה שעברה ותומאס מגיע מעונת שיא של 1,402 יארד. שניהם חייבים שמשחק המסירה יעבוד, אחרת הגנות היריבה יתמקדו אך ורק בעצירת משחק הריצה ויקשו את החיים על צ'רלס וג'ונס. בקו ההתקפי נמצא התאקל השמאלי ברנדן אלברט, שהקבוצה דרשה ממנו להוריד כ-20 ק"ג. אלברט נכשל וכרגע מצוי בבעיות פסיכיאטריות, אבל עדיין צפוי לפתוח את העונה.

בהגנה, המתאם החדש רומאו קרנל יצטרך לעבוד על הגנת ה-3-4 של הצ'יפס. בקו ההגנתי יחברו גלן דורסי וטייסון ג'קסון כדי ליצור קו של 270 ק"ג שינסה לעצור את משחק הריצה וליצור לחץ על הק"ב. שניהם חייבים לשפר את היכולת שלהם, כשבשנה שעברה רק דורסי הצליח לרשום סאק. עמדת הליינבקר היא החלק החלש של הקבוצה, כאן אין מישהו שיכול לעזור לטמבה האלי. האלי האומלל ינסה לבדו לשחזר את 62 התיקולים שלו משנה שעברה. לפחות בעומק הצ'יפס השתפרו עם בחירת הסיבוב הראשון אריק ברי. ברי, שהגיע מטנסי, מאוד מוערך אצל היילי ואיתו ברנדון פלאוורס (לא הסולן של הקילרס) יכול ליצור מערך הגנה מכובד שימנע את המשחק האווירי של היריבות.

אז מה יהיה? יותר טוב משנה שעברה, זה בטוח. הצ'יפס יצליחו לנצח יותר מארבעה משחקים אבל לא יותר משישה, כשהמהפכה תמשיך גם לשנה הבאה, בה הם יצטרכו להביא שחקנים שירימו את ההגנה. 10:6.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully