תודה לאל שמגיע ספטמבר

המזרח עדיין רחוק

ה-NFC מזרח יהיה איכותי כתמיד בשל המאבקים שבו, השאלה היא אם החומר שם יכול ללכת עד הסוף. ליאון פרנק עם הסקירה

ליאון פרנק

דאלאס קאובויס

מאזן בעונה שעברה: 5:11, הובסו בפלייאוף 34:3 על ידי מינסוטה

עזיבות בולטות: פלוזל אדאמס (תאקל), קן המלין (סייפטי), קורי פרוקטור (קו התקפה), דיוק פרסטון (סנטר, פרש), בובי קרפנטר (ליינבקר), דונובן וודס (ליינבקר)

הגעות בולטות: אלכס בארון (תאקל התקפי), ג'ייסון פוסייאיסק (טייט אנד), מרטין ראקר (טייט אנד)

הגיעו בדראפט: דז בראינט (תופס), שון לי (ליינבקר), אקוואזי אווסו-אנסא (סייפטי), סאם יאנג (תאקל הגנתי), שון ליסמור (קיצוני הגנתי), ג'מאר וול (מגן פינה), ג'וש ברנט (תאקל)

הבוקרים מתחילים את העונה ככל עונה, ובאופן היחיד אותו הם מכירים: כקבוצה שיכולה לקחת את הכל. ויש להם כל סיבה לעשות זאת: היכן שלא תסתכלו, הרוסטר של דאלאס מפוצץ בכישרון. לדאלאס אחת מההתקפות הוורסטיליות ביותר בליגה, אחרי שהשילוב של טוני רומו ומיילס אוסטין (שמסתמן להיות כוכב-העל הבא של הקבוצה) עשה שמות מול כל הגנה כמעט בעונה שעברה, בנוסף לג'ייסון וויטן כטייט-אנד. משחק המסירה של דאלאס לא מסתיים שם: הבחירה בדז בריאנט מאוקלהומה סטייט בדראפט שידרגה את ההתקפה עשרות מונים ובאופן מיידי, שכן הוא נחשב לרסיבר הטוב בנמצא בבציר האחרון. השאלה הגדולה לגביו היא אישיותו, וכסממן ראשון אשרר זאת עם אי לקיחת הפדים של רוי וויליאמס בסיום אחד האימונים כמטלה של רוקי. יהיה מעניין לראות את השתלבותו בכימיית הקבוצה, ואם הכימיה של רומו איתו ועם וויליאמס תתקרב בחצי לזו של הקוורטרבק עם אוסטין, יהיה קשה לעצור אותם. על הקרקע, מריון ברבר ימשיך לשאת את הכדור, ובמידה וייפצע כמו בעונה שעברה, טשארד צ'ויס ופליקס ג'ונס הם מחליפים ראויים.

בהגנה הדברים לא שונים עבור דאלאס – המערך מתהדר בארבעה פרו-בולרים, ביניהם ג'יי ראטליף ושני מגני הפינה ניומן וג'נקינס. על כולם יפקד דמראקוס וור (שביעי בליגה בעונה שעברה עם 11 סאקים). בחירה גאונית נוספת שביצעו הקאובויס בדראפט היתה זו של שון לי מפן סטייט, מכונת הגנה צעירה עם גישת מאמן על המגרש, ונכון להיום בדאלאס מייעדים לו את תפקיד הליינבקר המנהיג בעתיד הקרוב מאוד. הפסד גדול של דאלאס הוא השחרור של המלין, שמצידו חתם בבולטימור כפוליסת ביטוח לאד ריד. בקו ההתקפה, העזיבה של פלוזל אדאמס עלולה להיות מורגשת במקצת בקו הקדמי, אך בסך הכל ייתכן שזו הייתה החלטה טובה – בכל זאת אדאמס נמצא כבר בצד הלא נכון של גיל 35. במקומו הביאו בדראפט את אחד משחקני קו ההגנה הטובים ביותר בדמותו של סאם יאנג.

אז מה יהיה? ווייד פיליפס בהחלט מרגיש את הלחץ – אי הצלחה בפלייאוף השנה, וייתכן שהחוזה עליו חתם בינואר לעונה אחת יהיה האחרון שלו בדאלאס. כל הציפיות שלו מונחות על כתפיו של טוני רומו, שעדיין לא הראה כי ביכולתו להרים קבוצה על הגב במאני טיים. 6:10 ולקיחת הבית, אך שוב נפילה מוקדמת בשלב מוקדם בפלייאוף.

עוד בוואלה! NEWS

צפו: ירדן ויזל ומיטל ברונר בשופינג כחול-לבן בתל אביב

בשיתוף HONDA
לכתבה המלאה

פילדלפיה איגלס

מאזן בעונה שעברה: 5:11, הפסד בסיבוב הראשון של הפלייאוף

עזיבות בולטות: בריאן ווסטברוק (רץ אחורי), אלכס סמית' (טייט אנד), וויל ווית'רספון (ליינבקר), רג'י בראון (תופס), כריס קלמונס (קיצוני הגנתי), שון ג'ונס (סייפטי), ג'ייסון באבין (קיצוני הגנתי), שון אנדרוס (גארד), דארן הוווארד (קיצוני הגנתי),קווין קרטיס (תופס), שלדון בראון (תופס), כריס גוקונג (ליינבקר), דונובן מקנאב (קוורטרבק), אמון גורדון (תאקל הגנתי)

הגעות בולטות: מרלין ג'קסון (הגנה אחורית), האנק באסקט (תופס), מייק בל (רץ אחורי), דאריל טאפ (קיצוני הגנתי), ארני סימס (ליינבקר), ג'יי.ג'יי. ארינגטון (רץ אחורי), קלי וושינגטון (תופס), נייט לאורי (טייט אנד)

הגיעו בדראפט: ברנדון גראהם (קיצוני הגנתי), נייט אלן (סייפטי), דניאל טיאו-נשים (קיצוני הגנתי), טרבארד לינדלי (מגן פינה)

הטרייד ששלח את דונובן מקנאב לוושינגטון סימן בבירור כי כעת הקבוצה היא של קווין קולב. האיגלס האריכו את חוזהו בעונה נוספת תמורת 12.25 מיליון ירוקים, כך שהאמון של ההנהלה והמאמן אנדי ריד בקוורטרבק הצעיר גדול. סטטיסטיקה של ארבעה טאצ'דאונים ו-741 יארדים (חרף שלוש חטיפות) בשלושה משחקים בעונה שעברה מסמנת את גודל הפוטנציאל הטמון בו. משחק הריצה שינה תדמית ותבנית כשבריאן ווסטברוק נחתך, ובמקומו הובא מייק בל מניו אורלינס. בל ולשון מק'קוי, הרץ המוביל של הקבוצה בעונה שעברה (637 יארדים וארבעה טאצ'ים), יילחמו על עמדת הפותח, וכבר כאן יש לאנדי ריד שני נשקים מסוכנים על הקרקע, כשארינגטון יקבל הזדמנות להוכיח שהוא גיבוי ראוי. באוויר, דשון ג'קסון ילהטט וג'רמי מקלין וברנט סלק יהוו מטרות איכותיות נוספות, אולם השאלה היא אם וושינגטון, באסקט קופר ולאורי אכן יכולים לעשות משהו.

בדראפט האיגלס היו נחושים לקטוף את ברנדון גרהאם ממישיגן, והם ויתרו על שתי בחירות בסיבוב השלישי כדי לעשות זאת. הצירוף של גרהאם עם טרנט קול בהגנה צפוי לטלטל לא מעט התקפות העונה. דריל טאפ אמור למלא את עזיבת דארן הווארד, וג'וקוואה פארקר יהווה עוד בלוק של בשר בקו (שמונה סאקים בעונה שעברה). האיגלס גם גנבו את הסייפטי השלישי באיכותו בדראפט, נייט אלן, והעמדתו מנגד לקווינטון מיקל מבטיח. הרכבתם לצד אסאנטה סמואל, מרלין ג'קסון (כשזה יחזור מפציעה) וג'וסליו הנסון בהחלט עשויים להביא להסגר אווירי בפילי.

אז מה יהיה? הקבוצה של דונובן מקנאב, כפי שהאיגלס זוהו בעבר, כבר כמעט איננה, ולקולב יש אפשרות לפתוח דף חדש ברקורד האישי ובהיסטוריית המועדון. השאלה כעת היא כמה רחוק באמת יוכל לקחת אותם. 10-8 ניצחונות, באחד הבתים הצפופים בליגה.

ניו יורק ג'איינטס

מאזן בעונה שעברה: 8:8

עזיבות בולטות: ארון ראוס (סייפטי), דייויד קאר (קוורטרבק), פרד רובינס (תאקל הגנתי), קווין דוקרי (מגן פינה), דארסי ג'ונסון (טייט אנד), אנת'וני בריאנט (תאקל הגנתי), ג'ף פיגלס (פאנטר, פרש), אנטוניו פירס (ליינבקר)

הגעות בולטות: אנטרל רול (סייפטי), ג'ים סורג'י (קוורטרבק), קית' בולוק (ליינבקר), אלכס הול, שון אנדרוס (גארד)

הגיעו בדראפט: ג'ייסון פייר-פול (קיצוני הגנתי), לינבאל ג'וסף (תאקל), צ'אד ג'ונס (סייפטי), פיליפ דילארד (ליינבקר), מיץ' פטרוס (גארד), מת'יו דודג' (פאנטר)

כמו בפילי, כאן הכל מתחיל ונגמר כאן באיליי מאנינג. עם נסיעת קאר לסן פרנסיסקו, הג'איינטס איבדו קוורטרבק שעוד איכשהו יכול לתת מסירה נורמלית (אם הוא משחרר את הכדור בזמן, לא טריוויאלי בכלל) במידה שמספר 10 נפצע. עליו היא תחיה לתפארת, תשרוד בלבד או פשוט תמות. באופן אישי, אני כבר כמה שנים נותן למאנינג חבל מאוד ארוך של קרדיט וסבלנות – מאז שהתחמק מארבע סאקים בפרק זמן של שתי שניות בדרייב המנצח של סופרבול 2008 ויחד עם 4,021 יארדים ו-27 הטאצ'דאונים שלו אשתקד. איתו באוויר, הפרו-בול סטיב סמית' צפוי לפחות להמשיך בפורמה שלו, ומנינגהאם, ניקס וקווין בוס משלימים מערך מסירה סביר. על הקרקע, ברנדון ג'ייקובס ימשיך להיות הטנק שמפלס דרכים דרך קירות בשר ודם, ואחמד בראדשו יהיה הנגמ"ש מאחוריו. עקב חרושת השמועות סביב רצונו של ג'ף פיגלס לפרוש ערב הדראפט , לראשונה מאז 1997 הג'י-מן בחרו פאנטר (מת'יו דודג'), ויהיה מעניין לראות כיצד הוא יחליף את מי שנחשב לאחד הבועטים הטובים בהיסטוריה, שעדיין מחזיק ברוב השיאים החשובים בנישה שלו.

גם בהגנה העניין יקום וייפול על שחקן אחד. עם פרישתו של אנטוניו פירס מהמשחק ומעברו לפאנל פרשני ESPN, הג'איינטס איבדו את מנהיג ומרכז ההגנה שלהם, כמו גם הרבה מהזהות שלהם. את כל זאת דורשים כעת הענקים מג'סטין טאק למלא, ובניגוד לעבר, טאק כעת בשל להפוך למייקל סטרייהן הבא במרכז ההגנה. לצידו, אוסי יומניורה ומתיאס קיוואנוקה ירכיבו קו קדמי מפחיד. האקס פקטור הוא ג'ייסון פייר-פול שנבחר בדראפט: פרשנים רבים סבורים כי הוא יהיה זכייה בלוטו או נפילה מצוק. העונה הוא צפוי לתת תרומה משמעותית במערך, אך כדי לקבוע אם הוא Boom Or Bust נאלץ לדחות רק לעוד שנתיים-שלוש. מעבר לזאת, הג'איינטס הביאו העירה שתי רכישות רציניות בדמותם של אנטרל רול ושון אנדרוס, שעוד יטביעו חותמם באגפיהם העונה.

אז מה יהיה? אפילו בלונדינית תאמר לך שאם איליי מאנינג נפצע, נגמרה העונה. אבל אם הג'איינטס לא ישכילו ללמוד כיצד להגיע לקו השער בדאון רביעי במאני טיים (כמו בעונות האחרונות), לא יהיה להם כל זכר בפלייאוף. שמונה עד תשעה ניצחונות

וושינגטון רדסקינס

מאזן בעונה שעברה: 12:4

עזיבות בולטות: פרד סמוט (מגן פינה), כריס סמואלס (תאקל התקפי, פרש), קורנליוס גריפין (תאקל הגנתי), אנטואן רנדל-אל (תופס), טוד קולינס (קוורטרבק), לאדל בטס (רץ אחורי), ג'ייסון קמפבל (קוורטרבק), קולט ברנן (קוורטרבק)

הגעות בולטות: לארי ג'ונסון (רץ אחורי), רקס גרוסמן (קוורטרבק), ג'וש בידוול (פאנטר), פיליפ ביוקאנן (מגן פינה), ווילי פארקר (רץ אחורי), דונובן מקנאב (קוורטרבק), ג'ואי גאלוויי (תופס), בובי ווייד (תופס), כריס דראפט (ליינבקר), ווני הולידיי (קו הגנה)

נבחרו בדראפט: טרנט וויליאמס (תאקל), פרי ריילי (ליינבקר), דניס מוריס (טייט אנד), טרנס אוסטין (תופס), אריק קוק (סנטר), סלוויש קייפרס (תאקל)

המינוי של מייק שנאהאן במקומו של ג'ים זורן שפוטר היא המצוינת שבהחלטות הרדסקינס בשנים האחרונות. שנאהאן הוא האיש שהוריד את קוף הלוזר מגבו של ג'ון אלוויי בסוף שנות ה-90, ואולי יעשה דבר דומה עם דונובן מקנאב. עם בואו של שנאהאן באו גם סופות הברקים: צוות האימון הוחלף, כשבנו קייל הוצב כמאמן ההתקפה וג'ים האסלט מונה אחראי מערך ההגנה. האסלט עיצב הכל מחדש, ורבים מהסגל בעונה שעברה הועזבו. מעבר לזאת, בוושינגטון ישחקו העונה לפי קו ה-4-3 מאשר המסורתי של ה-3-4, כך שתצפו שהביטוי של אוראקפו, קרטר, ווילסון ופלטשר יהיה אף גדול יותר מהעונה שעברה, כמו גם לתפוקה נאה מהרוקי טרנט "סילבר-בק" וויליאמס מאוקלהומה. החדשות הרעות כמובן, כמה מפתיע, באות מכיוונו של אלברט היינסוורת': הבחור הספיק לעורר את כל האנטגוניזם האפשרי כשלא הגיע בכושר למחנה האימונים (אחר כך גם באה מחלת השרירים), הוסיף כשהתנהג כמפונק שלא צריך להתאמן כי "אני בא רק לשחק", וקינח כשביקר את מאמנו על אופן שיתופו במשחק טרום העונה מול בולטימור. היות שהמערך החדש לא כל כך עובד לטובתו, לטלנובלה הזו בטח יהיה המשך. עם כל זאת, שנאהאן אלוף בלאמן מקרי ראש, והוא בדיוק האדם לנער את היינסוורת'. עד עכשיו, כולם - כולל הפרימדונה – יודעים טוב-טוב מי בעל הבית.

גם בהתקפה הסקינס עברו טיפול עשרת אלפים. פרד סמוט ואנטואן רנדל-אל שוחררו, ובמקומם הגיעו ותיקים כגאלאוויי, ווייד וביוקאנן. אולם ההרעשות האמיתיות באו כמובן בעמדות הקוורטרבק והרץ האחורי: דונובן מקנאב הובא בצעד גאוני (לטעמי לפחות) מפילי, אלא שבעיית הפציעות שלו כבר החלה והוא בספק למשחק הראשון. עדיין, הוא חיזוק מעולה. את משחק הריצה ירכיבו כוכבים לשעבר בדמותם של לארי ג'ונסון, ווילי פארקר ומוביל היארדים של הקבוצה בעונה שעברה, קלינטון פורטיס (494). מקנאב כבר יידע לשלב את גאלאווי עם מוס, תומאס ודייויס, וגם ייתן למשחק הריצה האימתני שלו לכתוש את הדשא כשצריך. אמנם פארקר וג'ונסון הרבה מעבר לשיא, אך הם בעמדת הוכחה, וזה בדיוק מה שהם צריכים. ואם קצת מהיכולת של מקנאב ישתפשף ברקס גרוסמן, (מחשבה שהיא בגדר תחזית מאוד-מאוד-אופטימית), מה טוב.

אז מה יהיה? ההימור על פרסונות אניגמטיות ואנוכיות יקום וייפול בהתאם למצב הקריזות שלהן - ג'ונסון ופארקר לא בדיוק ידועים כבני צופים, כשהיה נדמה שהיינסוורת' סיפק את כל כמות הפרימדונות הדרושה לקבוצת פוטבול. ובכל זאת, נחזור ונציין: מייק שנאהאן הוא הבחור הנכון במקום הנכון. 8-10 ניצחונות והכרטיס האחרון לפלייאוף.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully