יש מקום לשינוי?

מאזן בעונה שעברה: 2:14, הפסידו בסופרבול לניו אורלינס

הגעות בולטות: אנדי אלמן (גארד), אדם טרי (תאקל)

עזיבות בולטות: מאט סטובר (בועט, שחקן חופשי), רחים ברוק (דפנסיב אנד, טיטאנס), ריאן ליליה (גארד, צ'יפס)

הגיעו בדראפט: ג'רי יוז (דפנסיב אנד, סיבוב ראשון), פאט אנג'רר (ליינבקר, סיבוב שני), קווין תומאס (קורנרבק, סיבוב שלישי), ג'ק מקלנדון (גארד, טנסי)

למה לתקן משהו שלא שבור? ככה בדיוק חושב גם מאמן הקולטס, ג'ים קולדוול. קולדוול, שירש את הקבוצה מטוני דאנג'י, ממשיך באותה שיטה וגם עם מרבית השחקנים שלקחו את האליפות ב-2006. ואם אנחנו מדברים על הקולטס, אנחנו מדברים על פייטון מאנינג. זאת הקבוצה שלו, הכל בנוי סביבו והוא המנהיג מספר 1 שלהם. מאנינג, בעונה ה-14 שלו, ינסה לשחזר את העונה המצוינת ולתקן את הפאשלה הקטנה בסופרבול מול הסיינטס.

מאנינג ימשיך למסור לאחד התופסים הטובים בליגה, רג'י ויין, וגם לשני הצעירים פייר גארסון ואוסטין קולי שחוו עונת פריצה נהדרת. מי שיחזור השנה לקאדר התופסים הוא אנת'וני גונזאלס ויהיה מעניין לראות איך מאנינג יתמרן בין הארבעה. כאילו שזה לא מספיק למאנינג יש גם את אופציית הטייט-אנד, והיא אופציה לא רעה בכלל. שחקן הפרו-בול דאלאס קלארק תפס לעשרה טאצ'דאונים בשנה שעברה. כשמאנינג לא ימסור הוא ייתן לג'וזף אדאי לרוץ. אדאי הוא לא מכונת יארדים אלא יותר איש למשימות מיוחדות. בכלל, משחק הריצה של הקולטס לא מהווה חלק חשוב מהמכונה של קלדוואל, הם דורגו אחרון בליגה ביארדים בריצה למשחק. מי שאולי יכול לשנות את זה הוא דונלד בראון, אם יקבל מספיק דקות משחק.

משחק ההגנה של הקולטס הוא מהטובים בליגה, ואם בוב סנדרס יהיה כשיר וישחק, זו יכולה להיות קבוצת הגנה בטופ-3. הסייפטי, ששיחק רק שני משחקים בשנה שעברה, כבר הראה בעבר את כוחו כשזכה בתואר שחקן ההגנה השנתי אבל ממשיך לסבול מפציעות. אנטואן בת'אה ניצל את החיסרון של סנדרס כדי להתקדם ולחטוף ארבע כדורים. מה שמאוד בולט בהגנה של הקולטס זה הניסיון. אם זה דווייט פריני (13.5 סאקס) בימין, רוברט מת'יס (9.5 סאקס) בשמאל או הליינבקר, גרי בראקט (99 תיקולים). לכל אלה יש מינימום של שמונה שנים בליגה. עוד שחקן שבלט בשנה שעברה היה קלינט סשן, שתיקל 103 שחקנים.

אז מה יהיה? ובכן, הקולטס כבר שבע שנים מעל 12 ניצחונות, אבל הפעם הבית שלהם מאוד התחזק ונדמה שהם יאבדו פה ושם משחק בחוץ. זה לא הולך להיות כמו בשנה שעברה, אז הם ניצחו כל משחק ליגה שהם רצו לנצח. 5:11 וכמובן מקום ראשון בבית ופלייאוף.

מאזן בעונה שעברה: 7:9

הגעות בולטות: דארנל בינג (ליינבקר), נייל ראקרס (בועט)

עזיבות בולטות: רקס גרוסמן (ק"ב, וושינגטון), דאנטה רובינסון (קורנרבק, אטלנטה)

הגיעו בדארפט: קארים ג'קסון (קורנרבק, סיבוב ראשון), בן טייט (רץ אחורי, סיבוב שני), ארל מיצ'ל (דפנסיב תאקל, סיבוב שלישי), דאריל שארפטון (ליינבקר, סיבוב רביעי).


אחרי שמונה שנים הצליחו הטקסאנס לרשום עונה חיובית. הם סיימו במאזן של 7:9 והיו רחוקים איבוד כדור אחד מהפלייאוף. עכשיו, אחרי שעשו וי על עונה חיובית, המטרה היא להגיע לינואר. המאמן גרי קוביאק צריך לשלוח זר פרחים יפה לק"ב מאט שאוב, שהוביל את הליגה ביארדים בשנה שעברה, ולתופס הכי טוב בליגה, אנדרה ג'ונסון. בזכותם קוביאק קיבל חוזה חדש ונדמה שגם השנה נמשיך לראות הצמד הזה מככב. שאוב, שסוף סוף הצליח להעביר בלי פציעות, הוכיח שהוא ק"ב מהרמה הגבוהה של הליגה, אבל עדיין היה חסר את הפני לדולר. כמה החלטות רעות, שאחת מהם באריזונה ברד-זון שתי דקות לסיום זכורה במיוחד, פגעו בקבוצה. ג'ונסון קיבל הארכת חוזה מפלצתית, שהפכה אותו לתופס היקר בליגה כדי שיישאר ביוסטון לשנים הקרובות. הוא מסוג השחקנים שאתה יודע שהוא הולך לקבל את הכדור, אבל ההגנה לא יודעת איך לעצור אותו. הטייט אנד אואן דניאלס חוזר מקרע ברצועה ויעזור לשאוב במשחק המסירה ולהוריד קצת מהלחץ על ג'ונסון. קוביאק מאמין במשחק הריצה ולכן מחזיק רוטציה של רצים אחוריים, שכל אחד מהם יכול לסחוב מספר דו-ספרתי של יארדים אבל גם להפיל בשלומיאליות את הכדור - סטיב סלייטון, שהפיל יותר מדי, והרוקי המבטיח בן טייט.

רוקי ההגנה של הליגה בשנה שעברה, בריאן קושינג, מושעה לארבעה משחקים בגלל שימוש בחומרים אסורים. מי שיצטרכו להתעלות במשחקים האלה הם המנהיגים של ההגנה. דמיקו ריאנס, פרו-בול ועוד רוקי הגנה מצטיין לשעבר שחווה עונה מצוינת בשנה שעברה ומשמש כמנטור שמעביר את חוכמת המשחק שלו לקושינג המוכשר. מריו וייליאמס עדיין נמצא איתנו, ועדיין גורם למספר ק"ב לפחד. בסך הכל, ההגנה של הטקסאנס ספגה 20.8 נקודות למשחק ומי שיחסר לה מאוד יהיה הקורנרבק דאנטה רובינסון שעזב לפלקונס. הרוקי מאלבמה קארים ג'קסון ינסה להיכנס לנעליים הגדולות של רובינסון ולהמשיך את מסורת הרוקיז ההגנתיים המוצלחים ביוסטון. הקו השני היה החלק החלש בהגנה של יוסטון בשנה שעברה, כשמי שינסה לעזור לג'קסון יהיה ברנרד פולארד שהגיע בשנה שעברה מקנזס-סיטי.

אז מה יהיה? ביוסטון לא רוצים רק פלייאוף, אלא גם ניצחון בשבוע השלישי מול הקאובויס השנואים. האם זה יקרה? קשה לומר. לטקסאנס יש את לוח המשחקים הכי קשה בליגה, אבל נראה שהם מסוגלים לרשום מאזן חיובי עם עשרה או תשעה ניצחונות ואופציה טובה מאוד לפלייאוף.

מאזן בעונה שעברה: 8:8

הגעות בולטות: טיי היל (קורנרבק), וייל וית'רספון (ליינבקר), ג'ייסון ביבן (דפנסיב אנד)

עזיבות בולטות: קייל ואנדן-בוש (דפנסיב אנד, דטרויט), לנדייל וייט (רץ אחורי, סיאטל), אלג'י קראמפלר (טייט אנד, ניו אינגלנד)

הגיעו בדראפט: דריק מורגן (דפנסיב אנד, סיבוב ראשון), דמיאן וויליאמס (תופס, סיבוב שלישי), רני קוראן (תופס, סיבוב שלישי), אלטראון ורנר (ליינבקר, ג'ורג'יה)

הטייטאנס חוו רכבת הרים בשנה שעברה. אחרי שישה הפסדים רצופים החליט המאמן ג'ף פישר לתת צ'אנס נוסף לק"ב הוורסטילי וינס יאנג. הם המשיכו למאזן 2:8, מה שמביא אותנו לשאלה איזו טנסי נראה השנה? האם וינס יאנג הצליח לעבוד על הבעיות המנטאליות והקרימינליות שלו מחוץ למגרש? האם כריס ג'ונסון יכול לרשום עוד עונת היכל התהילה?

נתחיל עם יאנג, שאסור לשכוח שלמרות כל הבעיות שלו הוא ווינר אמיתי. במשחק מול יוסטון בשנה שעברה, כשכל המדינה צפתה בו, הוא הראה את הכישרון העצום שלו. זו השנה שבה יאנג חייב להיות עקבי למשך כל העונה ולקחת את המושכות. כבר במשחקי ההכנה ראינו יאנג בוגר ואחראי, סימן מאוד חיובי לאוהדי הטייטאנס. יאנג ינסה למצוא את נייט וושינגטון שיש לו היסטוריה של איבודי כדור, ואת קני בריט, שבעונת הרוקי שלו רשם 17 יארד לתפיסה. הכוכב האמיתי של הקבוצה וגם הוביל אותה בתפיסות בשנה שעברה הוא הרץ האחורי הכי טוב בליגה, כריס ג'ונסון. ג'ונסון עשה היסטוריה בשנה שעברה, כשהפך לשחקן השישי שרושם מעל 2,000 יארד, ובכלל, הוא רשם את השיא הכללי עם 2,509. האיש ושיני הזהב יוביל את דראפט הפנטזי עם הבחירה הראשונה, כשהוא מבטיח לעבור את ה-3,000 השנה.

ההגנה היא הצד החלש של ג'ף פישר. העזיבות של קית' פולאק ו-וואנדן-בוש השאירו חורים גדולים, והקבוצה הרשתה 25.1 נקודות למשחק. כדי להגיע לפלייאוף הם חייבים להשתפר. בחירות הדראפט שלהם, דריק מורגן ורני קוראן, אמורים לעזור. הטייטאנס ממש לא ציפו למצוא את מורגן פנוי במקום ה-16 ומיד קפצו על המציאה. השחקן מג'ורג'יה טק יצטרך להביא את 12.5 הסאקס שרשם במכללות לליגה של הגדולים. קורטלנד פיניגן ימשיך לערוב לכדורים אחרי שחטף חמישה בשנה שעברה.

אז מה יהיה? לטנסי יהיה קרב רציני מול יוסטון על המקום השני בבית ואולי על הוויילד קארד, אבל ההגנה הצעירה והבינונית תספוג יותר נקודות ממספר הנקודות שיאנג, ג'ונסון ובריט ישיגו. אוהדי טנסי יחוו עוד עונת רכבת הרים ויסיימו שוב במאזן של 8:8.

מאזן בעונה שעברה: 9:7

הגעות בולטות: אהרון קמפמן (דפנסיב אנד), קירק מוריסון (ליינבקר), קסים אוסגוד (תופס)

עזיבות בולטות: קוונטין גרובס (דפנסיב אנד, אוקלנד), טורי הולט (תופס, ניו אינגלנד)

הגיעו בדראפט: טייסון אלואלו (דפנסיב תאקל, סיבוב ראשון), ד'אנטוני סמית' (דפנסיב תאקל, סיבוב שני), לארי הארט (דפנסיב אנד, סיבוב חמישי), אוסטין ליין (דפנסיב אנד, סיבוב חמישי)


ההופעה האחרונה של הג'אגס בפלייאוף הייתה ב-2007, אבל נדמה כאילו זה היה רחוק יותר. ג'ק דל-ריו עדיין בסביבה וגם הק"ב דייויד גרארד, אבל נראה ששניהם הגיעו לפיק מסוים עם אותו ניצחון על פיטסבורג. גרארד אולי נבחר לפרו-בול בשנה שעברה, אבל הוא ק"ב מאוד בינוני. בשנתיים האחרונות יחס איבודים-ט"ד שלו הוא 30:23, ממש לא יכולת פרו-בול, אבל דל-ריו מתעקש להמשיך אתו כשהוא מוותר על האופציה לבחור ק"ב בדראפט. האיש שיכול לגרום לשינוי בפלורידה הוא הרץ האחורי מוריס ג'ונס-דרו שהוא באמת פרו-בול אמיתי. 16 ט"ד ו-1,391 יארדים בשנה שעברה העניקו לו מקום כבוד ברשמית הרצים האחוריים הטובים בליגה. בנוסף, גם רשארד ג'נינגס יכול לרוץ. בקבוצה בונים על שחקן השנה השנייה אחרי עונה בינונית. עוד שחקן עם שני שמות משפחה שמאוד משמעותי לג'קסונוויל הוא מייק סימס-ווקר, שיחד עם מייק תומאס ישמשו כתופסים המובילים של הקבוצה וכבר יש להם כינוי, "מייק ומייק" (מאוד מקורי). הטייט אנד מרסדס לואיס שיפר את יכולות התפיסה שלו וגם מספרים שהוא לוקח יותר אחריות בחדר ההלבשה של הג'אגס.

אחרי עונה שבה רשמו רק 14 סאקס כל העונה, חייבים בג'קסונוויל לעבוד על ההגנה, וזה היה העיסוק העיקרי של דל-ריו בפגרה. הם הביאו את אהרון קמפמן מגרין-ביי אחרי קרע ברצועה, הימור שיכול להיות מאוד מוצלח ושדרוג של הגנת ה-4-3 של דל-ריו. בדראפט הם הפתיעו את כולם עם בחירה די מוזרה במקום העשירי, טייסון אלואלו מקליפורניה, וגם שאר שלוש בחירות הדראפט הבאות שלהם הלכו על שחקני הגנה.

אז מה יהיה? טוב, מישהו חייב להפסיד השנה וזו תמשיך להיות ג'קסונוויל. מאזן של 11:5 יגמור את עידן דל ריו וגרארד והקבוצה תעבור לעידן חדש, אולי אפילו בעיר חדשה, אחרי ש"הפמליה" דוחפת באינטנסיביות את הרעיון להביא קבוצת פוטבול ללוס אנג'לס.