זוג משמיים: מה מאפיין את ורמוט ושכטר לעומת צמדים אחרים מהעבר

כאשר החל לואיס פרננדז את דרכו באימון הנבחרת וישב על רשימת הסגל, הוא בדק עם אנשי מקצוע האם יש מחנות וקליקות בין שחקנים. פרננדז גילה שדווקא מבחינה חברתית האווירה מאוד חיובית ואף שמח לשמוע שהצמד גילי ורמוט ואיתי שכטר חברים טובים מאוד.

פרננדז סיפר השבוע כי "אני תמיד בודק את כל הדברים הקטנים שהופכים ביחד לדבר גדול בסוף. שמחתי לשמוע שהם חברים טובים, אבל זה תורם לי רק בתנאי שהם באותו הראש מבחינה מקצועית. יש להם מאמן ובית ספר טוב בהפועל תל אביב, אז במקרה הזה זה מצוין. אם הראש שלהם לא היה זהה, אז החברות הזאת היתה רק פוגעת מקצועית ולא היה לה שום ערך מבחינתי. אני לא עוקב אחריהם שנים, אבל ראיתי את הפועל תל אביב בשנה שעברה בליגה ובאירופה והשנה במוקדמות הצ'מפיונס והם מביאים תוצאות לא שגרתיות עבור הכדורגל הישראלי ומפארים אותו. זה נותן לי המון אמון בהם גם ברמת הנבחרת. אין שום סיבה שהם לא יעשו את זה ברמת נבחרת, להיפך, הם חייבים לעשות את זה".

מבחינת הישגים והשפעה, שכטר את ורמוט הם אחד הצמדים של קשר-חלוץ הכי טובים שהיו כאן. אלא שהאופן שבו הם משלימים אחד את השני, הוא שונה מצמדים כמו מזרחי-ברקוביץ' או אוחנה-מלמיליאן. "מדובר בזוג מושלם", אומר אייל לחמן. "זה יפה שאתה מנסה להשוות אותם לסגנון של צמדים כמו מלמיליאן-אוחנה, אבל הם צמד מסוג שונה. את כל ההתפתחות שלהם הם עשו כששניהם באים מהאגפים כמו הפליי-מייקרים של הקבוצה שהכל עובר דרכם, ולאט לאט זה מתפתח לכיוונים שונים. אם ברק יצחקי היה מגיע להפועל, שכטר היה זז שמאלה, ימינה או מאחורי החלוץ ועדיין הכל היה מתחבר כי ישנם שחקנים שיכולים להיות פליי-מייקר מהאגפים ולא ללכת לאיבוד באמצע. לא פחות ראוי יהיה להשוות אותם לצמדים כמו מזרחי וברקוביץ', פישונט ושאלואי, שבדיוק כמוהם ידעו לספק כמות יפה מאוד של שערים ובישולים כמו פליי-מיקרים וחלוצים יחד. הם ראויים לעמוד בשורה אחת עם כל הצמדים האלה. הם הרוויחו את זה ומעמידים קבלות אדירות. כל זאת ברמת הצמד. ברמת היחיד הם יצטרכו לעשות את המעבר לאירופה ולהביא קבלות כמו של חלק מהשמות שהזכרנו".

בניגוד לצמדים שהוזכרו, שכטר ו-ורמוט הם שחקנים מאוד דומים במבנה הגוף, בטכניקה, באיכויות, שבעזרת הבדלים קטנים משלימים אחד את השני כדי להרכיב צמד מנצח. כשפטר פאקולט, מאמנה של ראפיד וינה, ביקר בארץ, הוא זיהה זאת מיד: "נוצר הבדל גדול בין הכדורגל הישראלי לאוסטרי ואפשר היה לראות את זה השנה במפגשים בין הקבוצות באירופה. אנחנו מחפשים את השחקן המשמעותי שיוביל את הקבוצה ושם לכל קבוצה יש שניים-שלושה כאלה. בהפועל תל אביב משחקים שחקנים כמו גילי ורמוט ואיתי שכטר, שני שחקנים ברמה אירופית גבוהה שיגיעו רחוק מאוד. אחרי שהם יעזבו אותה היא תחזור אחורה".

ופאקולט הוא לא היחיד. בתחילת העונה ערכנו כתבה על יוסי שבחון ובשיחה עם איגור טומאסיץ' הוא ניסה להסביר את מה שעבר על מכבי תל אביב בעונה שעברה וביקר את צורת המשחק של המאמן באחד הדרבים (4:2): "הטעות שנמני הכי מצטער עליה היא שהוא ניסה ללחוץ את הפועל תל אביב וחשב שהוא יכול לשחק נגדם שווה בשווה. הם פשוט טרפו אותנו. בכל מתפרצת, ורמוט ושכטר רצו יחד עם זהבי כמו מטוסים ואי אפשר היה לעצור אותם. אחרי חצי שעה הם הבקיעו שלושה שערים ואם הם לא נרגעים זה גם יכול היה להיות חמישייה עד המחצית. אתה חסר אונים מול הצמד כזה. ברמת מהירות וטכניקה, הם בשתי דרגות מעל הכדורגל הישראלי".

אותם הבדלים קטנים בין שכטר לורמוט הם הדברים הגדולים שיוצרים ביחד שלמות. לשכטר, למשל, יש חלק לא קטן במעבר של ורמוט משחקן טוב ומוכשר לשחקן מוכח. הוא פתח משהו אצל ורמוט, העיר אצלו משהו, חידד, הוסיף, בעוד שכטר מצא סופסוף את הפרטנר שיבין לחלוטין את המשחק שלו, כשהאווירה בהפועל תל אביב עוזרת לתהליך הזה להצליח.

"הפרידה ביניהם תהיה קשה יותר לגילי מאשר לשכטר", מפרט שחקן בהפועל תל אביב. "שכטר אמנם מאוהב בגילי, אבל אבא שלו גידל אותו לתוך המקצוענות וההתמודדות בכל מקום, וגילי יותר מופנם וביתי שנפתח רק בשנה האחרונה. יש כזאת בדיחה בינינו שבגלל ששכטר פתח את גילי לעולמות חדשים הוא ביטל את החתונה, וזה אומר הכל. ביחד הם כוח, לחוד אי אפשר לדעת. באחד ממחנות האימונים ישבנו עם יוסי אבוקסיס ודיברנו על הקבוצה הגדולה שהייתה כאן עם קשטן ועלתה לרבע גמר גביע אופ"א. שמנו לב שכל השחקנים שיצאו מהפועל, כמו אוסטרץ, אילן בכר וגם אלה שעזבו לקבוצות בארץ, פשוט נעלמו. לכן, אף אחד לא ימהר לעזוב, אם יתנו להם חוזה טוב יותר, כי ביחד הם כוח".

מעבר לכך, החיבור בין השניים עובד טוב יותר כאשר מדובר בשני שחקנים שכולם דיברו על ההבטחה שהם לא קיימו לפני שהגיעו להפועל. שניהם מתחברים לאותו סיפור מכיוון אחר. לורמוט לקח כמעט חמש שנים מרגע הצטרפותו להפועל תל אביב ועד להפיכתו לשחקן מוביל. שכטר דווקא יותר "ערס" באופיו והשתלב בהפועל תל אביב מהרגע הראשון. גילי לנדאו מסביר כיצד שני הסיפורים מתחברים: "כשורמוט הגיע להפועל תל אביב הוא חיכה שייתנו לו, שכטר בא לקחת גם את מה שלא שלו. האבסורד הוא שאם שואלים איך הצמד התפתח, נראה שורמוט הוא הדומיננטי ועליו מושתתת ההתפתחות, אך מנגד, מחוץ להפועל תל אביב, נראה ששכטר ישחה טוב ורחוק יותר. הם צמד מהשורה הראשונה, דווקא בגלל שלא מדובר בשחקנים ברמה של ברקוביץ' ורביבו".

לצמד ברקוביץ'-מזרחי היתה השפעה לא רק על מכבי חיפה, אבל גם ובעיקר על נבחרת ישראל. לואיס פרננדז רוצה לראות את שכטר-ורמוט עושים את זה בנבחרת שלו, בסיוע של יוסי בניון כמובן, ממנו המאמן הלאומי רוצה להוריד עומס ולמצוא שחקנים שיעזרו לו יותר. רוני רוזנטל חושש רק מההבדל בין המסגרת של נבחרת ישראל למסגרת של הפועל תל אביב. "זה מאמן אחר, שיטה אחרת, שחקנים אחרים, רמת ציפיות שונה, וזה ודאי ישפיע על החיבור ביניהם. בניגוד לקבוצה, נבחרת לא בוחרים וצריך להתאים את עצמך למה שיש. מקצועית, השניים האלה עושים דברים גדולים ובהחלט יכולים להוביל את הנבחרת ליורו או למונדיאל, אבל זה תלוי במשתנים שציינו קודם והם שונים ממה שיש להם בקבוצה".

הצמד הכי מפורסם בכדורגל הישראלי וגם הכי מצליח הוא זה של שפיגלר ושפיגל, שהוביל את הנבחרת למונדיאל ב-1970. עוזר המאמן דאז, אמציה לבקוביץ', מרשה לעצמו לפנטז על משהו דומה בגרסת שכטר-ורמוט: "אני עדיין לא מאמין שאנחנו מסוגלים לעלות במצב של הכדורגל היום, אבל בניגוד למה שאמרתי בשנים האחרונות, אני יכול אולי לומר שעם מה שאני רואה בהפועל תל אביב, יחד עם מאמן אירופי שהגיע, אני מרגיש שיש אולי סיכוי. אפשר לבדוק את זה בכל הנבחרות הקטנות שמצליחות ועושות יותר ממה שמצפים מהן – זה בדרך כלל 9 פועלים שחורים ושני יהלומים בהתקפה. גם הפועל תל אביב של גוטמן מצליח בשיטה דומה. הנבחרת של פרננדז לא תהיה מבריקה, אלא תשחק חזק ואגרסיבי ותחיה על הברקות של השניים שיהיו מקדימה. אם הפועלים השחורים יעשו את העבודה, השניים האלה נראים ככאלה שיכולים לספק את התוצרת מקדימה".