לא על פארב לבדו

מאזן ב-2009 – 9:7

הגעות בולטות: ג'וליוס פפרס, קו הגנה (קרוליינה), ברייאן אוו, מגן אחורי (ג'קסונוויל)

עזיבות בולטות: קווין פיין (מגן אחורי), אלכס בראון (קו הגנה)

הגיעו בדראפט: מייג'ור רייט (סייפט,י סיבוב שלישי), קורי ווטן (קו הגנה, סיבוב רביעי), ג'שואה מור (קורנר, סיבוב חמישי), דן לפייוור (קווטרבק, סיבוב שישי), ג'מארקוס ווב (תאקל, סיבוב שביעי) הרווי אונגה (רץ, סיבוב שביעי)

הגשימו חלום: השחקנים החופשיים וינס ואנס גארד מאוניברסיטת ג'ורג'יה ואוורל ספייסר, תאקל הגנתי מדרום קליפורניה

בשנה שעברה הביאו הברס בטרייד יקר את הקוורטרבק של דנבר ג'יי קאטלר (נתנו עבורו את הקוורטרבק קייל אורטון, את הבחירות הראשונות בדראפט בשנים 2009 2010 ובחירת סיבוב שלישי ב-2009). הקבוצה מיד נבנתה סביבו ולא הגיעה לשום מקום בעונתו הראשונה בה. למעט משחק אחד שבו קאטלר מסר מסירת ניצחון בהארכה (שבוע 16 נגד מינסוטה, 30:36), הוא לא הצליח להפוך את הברס לקבוצה טובה יותר.

למרות הייפ גדול, קאטלר, שנבחר בבחירה ה-11 הכללית ב-2006, לא מצליח עדיין לעשות את הצעד הבא. נקודה לזכותו היא שהוא מצליח לגוון בין תופסים. חמישה שחקנים תפסו 45 מסירות או יותר בעונה שעברה, והבולטים ביניהם הם הרסיבר ומחזיר הבעיטות דווין הסטר עם 757 יארד, הטייט אנד גרג אולסן עם 612 יארד (ושמונה טאצ'דאונים) והרץ מאט פורטה עם 471 יארד. פורטה הוא גם האיש של הברס על הקרקע, עם 929 יארדים וארבעה טאצ'דאונים, כשהרוקי קהיל בל משלים אותו (220 יארד). בהגנה הצטיינו התאקל אנטוני אדמס, הליין בקרים לאנס בריגס, הנטר הילנמייר וניק רואץ, הסייפטי דניאל מנינג, והקורנרים צ'ארלס טילמן וזאק באומן. כוכב ההגנה, הליינבקר בריאן אורלכר, היה פצוע בעונה שעברה ונפצע שוב במשחק טרום העונה, אבל צפוי לחזור לפעילות מלאה.

התוספת של ג'וליוס פפרס, שהגיע מקרוליינה אחרי מסע חיזורים רב ארצי, יכולה להוסיף לברס אימתנות בקו ההגנה ולהחזיר את הכדור יותר פעמים אל קאטלר. אולי במקרה הזה קאטלר יוכיח שהוא יכול להביא אותם אל הארץ המובטחת (כלומר לפלייאוף). בדראפט הדובים היו צריכים להסתדר בלי בחירת סיבוב ראשון ועם מעט בחירות בסך הכל. לעיתים ב-NFL מעט וממוקד זה בדיוק מה שצריך. ימים יגידו.

אז מה יהיה? קאטלר יקרא את הטור, יתעצבן ויוביל את הברס אל הפלייאוף.

מאזן ב-2009 – 14:2

הגעות בולטות: טוני שפלר (טייט אנד, דנבר, עבור בחירה חמישית בדראפט), רוב סימס (גארד, סיאטל), איזיאה אקיחובה (ליינבקר, אוקלנד), שון היל (קוורטרבק, סן פרנסיסקו), קייל ונדר בוש (קיצוני הגנתי, טנסי), לגר דוזבול (תאקל הגנתי, סט. לואיס)

עזבו: דאנטה קולפפר (קוורטרבק, עבר לליגת הפוטבול המאוחדת), קייסי פיצסימונס (טייט אנד, פרש), לארי פוט (ליינבקר, חזר לסטילרס)

הגיעו בדראפט: נדמוקונג סו (קו הגנה, סיבוב ראשון), ג'אוויד בסט (רץ, סיבוב ראשון), ג'ייסון פוקס (תאקל התקפי, סיבוב רביעי), וילי יאנג (קיצוני הגנתי, סיבוב שביעי), טים טון (תופס, סיבוב שביעי והבחירה האחרונה הכוללת בדראפט)

הליונס הם הלוזרים הנצחיים של הבית ושל הליגה כולה. דטרויט לא ראתה פלייאוף מאז 1999, וגם לפני כן לא הייתה משהו. היא גם אחת מהקבוצות היחידות בליגה שלא הגיעו לשחק ב'ריקוד הגדול'. אם חשבתם שבכך ביססנו את הטענה שדטרויט קבוצה מפסידנית, הגיעה עונת 2008 ושמה סימן קריאה מודגש על העניין. עונת ה-0 ניצחונות (אירונית הם היו 0:4 במשחקי קדם העונה) הייתה שפל חדש בתולדות הליגה. אך ה-NFL, בעזרת צורת הדראפט שבה, מצליחה להביא לשוויוניות (יותר מכל ליגה מוכרת אחרת בעולם), ונראה שהכוחות החדשים בעמדות המפתח מהדראפטים האחרונים (כולל הנוכחי) יביאו לשינוי.

מת'יו סטאפורד, הפרנצ'ייז של המועדון, יוביל מעמדת הקווטרבק. בשנה שעברה, בעונת הרוקי שלו, סטאפורד אמנם זרק ליותר אינטרספשנים מטאצ'דאונים (13/20), אבל בגדול הוא היה לא רע בשביל קוורטרבק רוקי. על הקרקע דטרויט לא הייתה טובה. קווין סמית' הוביל עם 747 יארד ומוריס מוריס השלים אותו עם 384 יארד. אולי ג'אוויד בסט, רוב סימס וג'ייסון פוקס שהצטרפו יולידו שיפור בקטגוריה זו. אפשר לעקוב גם אחרי ארון בראון, שהיה רוקי בעונה שעברה ואולי יפציע.

באוויר, לקבוצה יש פוטנציאל לקטלניות. הכל תלוי בתיאום בין סטאפרד לרסיברים ולקו ההתקפה שלו. הרסיברים הם אתלט העל קלווין ג'ונסון (984 יארד), בריאנט ג'ונסון (417 יארדים), דניס נורת'קאט (357), ברנדון פיגרו (346), הטייט אנד פיט הלר (296) והרץ סמית' (415). נראה מה התוספת של טוני שפלר וטים טון תוסיף להתקפה באוויר. בהגנה הצטיינו הסייפטי לואיס דלמס (רוקי השנה של דטרויט לפי שדרי הספורט בדטרויט), הליינבקרים ד'אנדרה לוי (גם רוקי), ג'וליאן פיטרסון ולארי פוט (שעזב חזרה לפיטסבורג) והמגנים האחוריים וויליאם ג'יימס ומרווין וייט. כל המובילים ההגנתיים ללא יוצא מן הכלל היו חדשים בקבוצה ב-2009, קשר ישיר לעונה הנוראית ב-2008. חוץ מזה שיש לדטרויט כהן ולוי, אנחנו חייבים לסמפט אותה, לא?

אז מה יהיה? עונה במאזן שוויוני או חיובי. כן, כן, השיפור בוא יבוא

מאזן ב-2009 – 5:11, הפסד לאריזונה בסיבוב הראשון של הוויילד קארד (51:45 בהארכה)

הגעות בולטות: פטריק וויליאמס (תופס, לשעבר שחקן אימון בקבוצה), כריס בריאנט (פאנטר מהליגה האוסטרלית)

עזיבות בולטות: ארון קפמן (תקל הגנתי)

אמורחק: הקיצוני ההגנתי ג'וני ג'ולי (לכל עונת 2010, שימוש בחומרים)

הגיעו בדראפט: בריאנט בולאגה (תאקל התקפי, סיבוב ראשון), מייק ניל (תאקל הגנתי, סיבוב שני), מורגן בורנט (סייפטי, סיבוב שלישי), אנדרו קוורלס (טייט אנד, סיבוב חמישי), מרשל ניו-הווס (תאקל התקפי, סיבוב חמישי), ג'יימס סטארקס (רץ, סיבוב שישי), סי ג'יי וילסון (קיצוני הגנתי, סיבוב שביעי)

גרין ביי נחשבת עבור רבים למכה של הפוטבול. העיר שבה משחקת הקבוצה קטנה בהרבה משאר ערי קבוצות ה-NFL, וההשפעה שיש לקבוצה על העסקים (העיר סגורה בימי ראשון של משחקים ביתיים) ותושביה מכרעת. הקשר בין האוהדים להנהלה ולשחקנים הדוק ביותר, ולכן סאגת ברט פארב במינסוטה הייתה כה מתוקשרת.

ב-2008 קיבל ארון רוג'רס את ההזדמנות להנהיג את הקבוצה והוביל אותה לעונה לא מוצלחת (עשרה הפסדים), 2009 כבר הייתה טובה בהרבה ורוג'רס הוכיח שהוא על אמת. עוזריו העיקריים היו הרסיברים דונלד דרייבר (אתלט יוצא דופן שמשחק כבר 11 שנים בליגה) וגרג ג'נינגס, שניהם עם מעל 1,000 יארדים בתפיסה. השלימו אותם הטייט אנדים ג'רמייקל פינלי (676 יארד) ודונלד לי (260 יארד) והרסיבר ג'יימס ג'ונס (440). הקרקע נשלטה בלעדית על ידי ריאן גרנט (1,253 יארד) שאותו השלים רוג'רס עצמו, עם 316 יארדים על הקרקע (אהמן גרין הצטרף בקטנה עם 160).

את ההגנה חזר להוביל ניק ברנט, הליינבקר הפנימי המצטיין שהיה פצוע בעונת 2008, ואיתו כיכבו הליינבקר איי ג'יי הוק, הקורנרים צ'ארלס וודסון ותרמון וויליאמס, הסייפטי ניק קולינס והקיצוני ההגנתי קולין ג'נקינס. עוד עזרו התאקל ארון קפמן (שנפצע בשבוע ה-11 ואולי בגלל זה הועבר לג'קסונוויל), הקיצוני ג'וני ג'ולי, הסייפטי אטארי ביגבי והליינבקר ברנדון צ'ילר. מי שיחזור העונה אחרי פציעה חמורה בברך הוא הקורנר המוערך אל האריס.

מהדראפט, גרין ביי צפויה להתחזק בעיקר בעמדות הליין, ההתקפי וההגנתי. זה אמור להוריד את הלחץ מרוג'רס, למקסם את גרנט והרצים האחרים שיישאו את הכדור במהלך העונה ולתת לכולם יותר זמן התקפה, כי ככל שההגנה של קבוצה טובה יותר, ההתקפה שלה נוגעת יותר בכדור (כן, יצא קלישאתי משהו).

אז מה יהיה? דווקא לא יותר מדי בכיוונים חיוביים. הפאקרס יילכו לאחור ויסיימו במאזן שלילי.

מאזן ב-2009 – 4:12, הפסד לניו אורלינס בגמר ה-NFC (31:28 בהארכה)

הגעות בולטות: ריאן מוטס, רץ (יוסטון), ליטו שפרד, מגן אחורי (ניו יורק ג'טס)

דראפט: כריס קוק (מגן פינה, סיבוב שני), טובי גרהרט (רץ, סיבוב שני), אוורסון גריפן (קיצוני הגנתי, סיבוב רביעי), כריס דיזרה (תאקל התקפי, סיבוב חמישי), נייט טריפלט (ליינבקר, סיבוב חמישי), ג'ו ווב (קוורטרבק, סיבוב שישי), מייקי שולר (טייט אנד, סיבוב שביעי), רייאו דלפיריו (ליינבקר, סיבוב שביעי)

הגשימו חלום: ג'רמי לימן, ליינבקר, וג'ון קופר, סנטר, עשו את המעבר מקבוצת האימונים לקבוצה המקצוענית

ברט פארב, וכל מילה מיותרת. כבר לא נותר יותר מדי לומר על האיש שפשוט מסרב לפרוש. אך אם יקרה משהו לא רצוי, כדאי להכיר את תוכנית ב', טרוואריס ג'קסון וסייג' רוזנפלס, כשכרגע רוזנפלס הוא מספר 2 למספר 4. התופסים של פארב יהיו סידני רייס (1,312 יארד ב-2009), הרוקי לשעבר שהיה לו חיבור פנטסטי עם פארב פרסי הארווין (790 יארד), ברנרד בריין (618 יארד) והטייט אנד ויסנטה שיאנקו (566 יארד). בנוסף, שני הרצים המצוינים של הוויקינגס, אדריאן פיטרסון (1,383 יארד על הקרקע) שנראה כמו הרץ הטוב בליגה מאז שהגיע אליה (2007), וצ'סטר טיילור (338 יארד על הקרקע) תופסים לא מעט כדורים. פיטרסון המשיך את הקמפיין 'אני הרץ הטוב בליגה' בעונה שעברה (1,383 יארד), וצפוי להמשיך בו העונה, ואם הוא ילמד מטיקי בארבר (לשעבר בג'איינטס) איך לא לפמבל, השמים הם הגבול.

הגנת הקבוצה די אלמונית. מוביליה הם הליינבקר החיצוני צ'אד גרינוויי, הליינבקר האמצעי איי ג'יי הנדרסון, הקיצונים ההגנתיים ג'רד אלן וריי אדוארדס, הקורנרים סדריק גריפין (לא קרוב של 'איש משפחה') ואנטוני ווינדפילד והסייפטי מדייאו וויליאמס.

מינסוטה התחזקה בהגנה בדראפט ובחרה מגן פינה במקום מאוד גבוה (קוק), אך גם רץ (גרהרט). הבחירה של גרהרט היא מהלך לא הכי ברור, אך כנראה שהוויקינגים ראו בו משהו חיוני עבורם. מי שבינתיים עשה הדים הוא הקווטרבק ווב, שהראה עד כמה הוא אתלט (191 ס"מ, 103 ק"ג, רץ 40 ב-4.43, קופץ מהמקום 108 ס"מ ועוד מדדים מדהימים) במשחק קדם העונה.

אז מה יהיה? אני משאיר את זה פתוח בשבילכם להחליט. הנה התסריט הכי גרוע/מוזר: פארב ייפצע מתישהו במהלך העונה, הוויקינגס יצליחו להגיע לפלייאוף, הוא יחזור והם יפסידו.