בין פיני לפינלה

בצורה אירונית משהו, ביום האחרון בקריירה של לו פינאלה, עשה ברט פארב את הסיפתח לעונה המאה שלושים שלו אתמול בערב. יש לי, כידוע, הרבה מאוד ביקורת על פארב אבל דבר אחד אי אפשר לקחת ממנו – הוא אולי בן 40, אבל הוא עדיין On top of his game ואלמלא היה עושה את הריטואל החוזר ונשנה הזה, אי אפשר היה לבוא אליו בטענות על כך שהוא ממשיך לשחק. פינלה, לעומת זאת, לא ממש. כלומר, אני לא יודע מה איכות הזרוע המוסרת שלו, אבל בתור מאמן, זה די ברור שפינלה גמר את הסוס אי שם בסיאטל לפני יותר מעשר שנים, רק שאף אחד לא טרח לספר לו את זה.

פינלה היה בזמנו מאמן בייסבול טוב, אפילו טוב מאוד, שידע לבנות קבוצה ולעבוד עם שחקנים טובים. אמנם, מאז האליפות שלו עם סינסי הוא תמיד נכשל בפלייאוף – כולל עם הקבוצה המופלאה של סיאטל – אבל אני אישית לא אוהב לתת ציונים למאמנים על סמך הצלחה בפלייאוף כי פלייאוף הוא הרבה מאוד פעמים עניין של מזל ומאצ'אפ מתאים. אבל מה שפינלה אף פעם לא ידע לעשות – וכנראה גם לא ילמד - זה להצליח לעבוד עם שחקנים, כשהקבוצה לאו דווקא מהמצליחות בליגה.

במידה מסוימת הוא מזכיר לי את פיני גרשון - כמו גרשון, גם פינלה הוא איש לא קל, וכשהמצב נהיה קשה – כמו שראינו בטמפה ביי בזמנו ובשנתיים האחרונות בשיקגו – השחקנים מפנים לו עורף. זה לא מקרי לדעתי שבשנה האחרונה השחקנים שהיו עמוד השדרה של הקאבס – רמירז, דרק לי, קרלוס זמבראנו – פשוט התאדו להם, וכל מה שנשאר לפינלה זה לא לצעוק עליהם בלי הכרה – שיטה שכבר מזמן פשטה את הרגל.

הבעיה של פינלה היתה ונשארה שהוא האמין שתפקידו של מאמן בייסבול היא פשוט לסדר את הליינאפ שלו ושכח שאנחנו חיים בעולם אחר. עולם שבו מאמן צריך גם לדעת להסתכל על סטטיסטיקה, ובעיקר עולם שבו מאמן – כמו שמלמדים אותנו דינוזאורים אחרים היום כמו מנואל ובייקר – הוא גם הפסיכולוג, האבא והחבר של השחקנים.

דינוזאור אחר שעליו דובר רבות בסוף השבוע, הוא רוג'ר קלמנס, שנגדו הוגש כתב אישום על עדות שקר בפני הקונגרס. אני לא חושב שלמישהו יש ספק שקלמנס אכן נעזר באמצעים משפרי ביצועים אלו או אחרים – כולם בדור שלו השתמשו בהם, וההבדל בין הביצועים שלו מהשנים הגרועות לאלו הטובות לא מטילים יותר מדי ספק באשר לסיבות לכך.

לא אכחיש – רוג'ר קלמנס אף פעם לא היה מחביביי. זו לא רק הדרך שבה הוא עזב את הרד סוקס בזמנו (ועל כך כתב סימונס טור שלם בזמנו, עוד לפני שיצא סיפור הסמים) ואפילו לא זה שהוא הגיש בשביל היאנקיז (לאנדי פטיט ומו ריברה יש לי הרבה סימפטיה, דווקא) אלא משהו באישיות שלו שתמיד עורר אנטגוניזם. אולי זה האופי הטקסני שלו או אולי שפת הגוף שכאילו אומרת – אני יותר טוב מכולם ולכן אני אעשה מה שאני ארצה (קצת כמו שפארב עושה כבר כמה שנים טובות, אבל עם יותר אהבה למשחק). השיא היה כמובן החזרה למדי היאנקיז לפני שנתיים, שכללה קבלת פנים היסטרית ביאנקי סטדיום וחוזה עוד יותר היסטרי .

אבל למרות חוסר הסימפטיה שלי לרוקט, אני לא חושב שזאת הדרך שבה הקריירה שלו צריכה להסתיים. נכון, הוא שיקר לקונגרס, אבל מה היה עדיף – שיגיד שהוא לא פה כדי לדבר על העבר, כמו מארק מגווייר בזמנו? אישית, אני מאמין שהזמן ישפוט את כל החבר'ה מאותה תקופה שהשתמשו בכל מה שהיה זמין.

נכון, זה לא היה בסדר מצדם, אבל עם היד על הלב – כמה מכם לקחו סיגריה או חומר אחר מחבר, רק כי כולם לקחו? ועם ההבטחה שזה ישפר את הביצועים שלהם, בזמן שכולם משתפרים, אני מכיר מעט מאוד אנשים שלא היו לוקחים. הכי קל היום זה לשפוט אותם אבל לפעמים צריך פשוט Let the past stay in the past ולהמשיך הלאה. המשפט הזה של קלמנס, בדיוק כמו שעושים לבונדס (אם מדברים על אישיות שמעוררת אנטגוניזם) פשוט לא תורם כלום לאף אחד, חוץ מהרבה מבוכה.

- לו העונה היתה נסגרת עכשיו, אדם ויינרייט היה לוקח את הסיי יאנג של ה-NL וכנראה עושה זאת פה אחד. וזה לא שאין לו מתחרים מצויניים – האלאדיי נותן עונה מופתית, ג'וש ג'ונסון מדהים, טים האדסון מזכיר את ימיו באוקלנד וגם חימנז יכול עוד למכור משהו, אבל כשיש לך פיצ'ר שעומד על WHIP של פחות מ-1, שמוביל את הליגה בניצחונות ו-ERA, זה די ברור למי הפרס הולך. כזכור, ויינרייט התחיל את הקריירה מהבולפן של סט לואיס, כשהפך לקלוזר לעת מצוא בפלייאוף של 2006, ועזר לקארדס לקחת אליפות. מסלול דומה עשה גם דיוויד פרייס של טמפה לפני שנתיים (אצלו זה נגמר "רק" בוורלד סירייס ולא באליפות) והיום הוא אחד הפיצ'רים הטובים ב-AL. על רקע ההצלחות של השניים האלו, כדאי לנולן ראיין לשאול את עצמו האם הנתיב שבחר עבור נפתלי פליז הוא אכן הנכון ולא עדיף להשתמש בו בתור פותח דומיננטי על פני קלוזר מאוד דומיננטי.

- ולמי יש את ה-ERA הטוב ב-AL? תאמינו או לא, מדובר בקליי בוכהולץ, הפיצ'ר החמישי ברוטציה של הרד סוקס וזה שהיה אמור לעבור לקבוצה זו או אחרת בשביל חובט טוב בתחילת השנה. לפעמים הטריידים הכי טובים הם אלו שלא עושים.

- ואם דיברנו על ה-AL, מי שם יקבל את הסיי יאנג? אם מסתכלים על מספרים נטו, נראה שקינג פליקס הוא המועמד המוביל – עם ERA של 2.5 ו-183 סטרייקאאוטס (שני בליגה), אבל יש מצב שהמצביעים ייתנו את הפרס למישהו עם עשרה ניצחונות בלבד (כרגע עומד המאזן שלו על 9:10 עלוב)? אח, כמה רע להיות בסיאטל.

- ומילה אחרונה על דינוזאורים - וין סקאלי הודיע שהוא חוזר לעוד עונה בעמדת השידור של הדודג'רס. והנה אחד שלא היינו רוצים שיפרוש אי פעם.