לכל קהל יש שעירים לעזאזל, אבל במקרה של אוהדי מכבי חיפה נדמה לפעמים כי הסיפור חמור יותר. כאשר הם מסמנים שחקן, זה עלול להיות אכזרי. אופיר קופל, מנור חסן, איציק זוהר יודעים על כך דבר או שניים. חלקם פרקו את זה אחרי שעזבו, אבל לאייל משומר (27), שפותח עונה חמישית בירוק, נמאס לשמור את זה בפנים. בתקווה שהתופעה המכוערת תיעלם, הוא מספר לכל אותם אוהדים איך זה מרגיש מבפנים ואיך זה הרגיש פעם, בכפר סבא. "אם היית מסתובב איתי בעיר לפני חמש שנים, היית מוריד את הראש", הוא פותח את הראיון, "אתה יודע מי היה משומר עבור האוהדים?".
לא.
"אחד שלוקח כדור, עובר אחד, עובר שניים. הופ, מרים כדור לגול או מבקיע בעצמי".
בהתחלה הקהל של חיפה תמך בך, הכל היה נראה נהדר.
"כן, הוא דווקא תמך בהתחלה, הרגשתי טוב בקבוצה. אבל לצערי הגעתי אחרי שלוש אליפויות, אז אחר כך היחס השתנה. לא כל שחקן שמגיע לחיפה יכול להצליח, צריך הרבה כוח ואופי כדי להתמודד עם ה'מסביב' כאן. הדברים לא הסתדרו מבחינה מקצועית, הקבוצה לא שיחקה טוב וזה פגע בי בסופו של דבר".
אתה זוכר מה קרה לאופיר קופל, למנור חסן, אפילו לזוהר וחרזי. הקהל לא קיבל אותם.
"זה קרה גם לקלימי סבן ואורי אוזן. חבל שזה ככה. הם נותנים יותר כבוד לשחקני הבית וזה בסדר, אבל שחקני רכש שבאים מבחוץ ונותנים הכל למען הקבוצה, צריך לדעת להעריך אותם".
הבעיות נוצרות הרבה בעמדת המגן, שרץ על הקו וסופג קללות ללא הרף.
"יש בזה משהו. תראה, בעונה הראשונה שלקחנו אליפות עם אלישע חשבתי שנפתח דף חדש. הבקעתי גול יפה נגד הפועל פתח תקוה, פתחנו דף חדש, אבל לתקופה לא ארוכה. איך אומרים, הכל חזר מהר מאוד לקדמותו. זאת הייתה האליפות היחידה שלי, למרות שאני ספרתי שתיים. לצערי ההתאחדות החליטה כל מיני דברים בעונה שעברה".
עוד נגיע לזה. אבל קודם ליגת האלופות. הבישול לגדיר בזלצבורג שהעלה אתכם לבתים, וגם ההמשך. שיחקת טוב. למה משומר אשם?
"חלק גדול מהקהל מפרגן ואוהב, אני לא מכליל. אבל יש לא מעט אנשים שהם מקללים וצועקים לי בוז. זאת שנאה, ממש שנאה. רוע של אנשים. אני אישית לא מבין למה. במוקדמות בישלתי שניים, בבתים הצגתי יכולת לא רעה בכלל. בליגה היינו מעל כולם, היו לי משחקים טובים. יש איזה משהו שדי פגע בי".
מה?
"אולי זה גם חוסר מזל. בעונה שעברה למשל, כולם מסתכלים על זה שאני לא מרים טוב. אבל יש הרבה דוגמאות של כדורים שנתתי מאה אחוז לגול, אבל הם לא נוצלו. זה מה שפגע בי. בעונה שעברה הייתי צריך לסיים עם 11 או 12 בישולים. כשמסיללה נתן פס לגול, הכדורים נכנסו. אני יכול להראות לך שבמשחק יש לי שתי הרמות טובות לפחות לגול. הקהל נתפס להרמה שלא מדויקת, לדברים הרעים. אצל חלק מהקהל זאת תווית, סטיגמה שאי אפשר להסיר".
אל תפספס
עושה רושם שלא רק את התווית הזאת אי אפשר להסיר. עבור חלק גדול מהאוהדים, ברגע שעלי עוסמאן הגיע לקבוצה, משומר חטף יותר. ככל שהתחרות ביניהם גברה, הקהל העצים את הדרישה לקבל את המגן החדש. ככל שעוסמאן קיבל יותר דקות, הקהל העניק לו יותר אהבה. שאלתי אותו אם הקהל אוהב יותר את עוסמאן. "אתה רואה את זה במגרש, אי אפשר להתעלם מזה", הוא עונה בצורה מפתיעה משהו, "זה בסדר שתומכים בו, אבל כואב לי. לא מעריכים את מה שאני מביא למגרש. אני מגן שקשה לעבור. ספגנו 16 שערים בעונה שעברה, 16. צריך לפרגן לדקל, טשיירה וכולם, אבל גם אני חלק מזה".
אחרי אחד הניצחונות בעונה שעברה, ראיתי שלט: משומר הביתה. למה?
"אבל ראיתי גם שלטי תמיכה. דברים מהסוג הזה זה בושה, גועל נפש".
את איתן עזריה, שחקן פחות טוב ממך, כולם רצו.
"איפה הוא משחק היום? אני לא יודע. הוא שחקן טוב, אבל עובדה. הקהל מעדיף שחקן בית".
אם אתם מפסידים למכבי תל אביב בבלומפילד, מי מקבל בראש?
"אני. לא יודע למה, זאת שאלה טובה. אני הכל, אני הכל בקבוצה. מה שקורה בקבוצה, משהו לא בסדר, זה אני. תמיד אני. זה אני וקולמה".
הוא גנב ממך את האש.
"בטח, בגלל שאני בספסל".
שמתי לב שאחרי משחקים אתה נרתע לגשת לקהל. אם אתה אומר תודה, זה רק אם יש שחקנים לידך. אתה חושש?
"אני לא רוצה להרגיש צבוע. אני לא יכול להודות לקהל שבעצם מקלל אותי וקורא לי ללכת הביתה. קשה לי להגיד תודה. שלא יובן כאילו אני לא אוהב את האוהדים. אני אוהב אותם, את הרוב, אני מדבר על ה...".
קומץ?
"זה לא קומץ קטן. עזוב, פשוט קשה לי להגיד תודה אחרי מה שחלק עושים לי".
מה הבעיה עם קולמה? הרבה פרשנים ודעתנים טוענים שהוא חייב לשפר את משחק המסירות. אבל אם זה היה קורה, הוא בטח היה באיטליה, לא?
"זה בדיוק מה שאני חושב. התרומה של קולמה אדירה. אנשים פשוט לא רואים את העבודה שלו. הוא סוגר את כולם, רץ בלי הפסקה, מחלץ הרבה. פס לגול והבקעת שערים? אם היה לו, הוא לא היה בארץ. שחקן שצריך מאוד להעריך. בלי קשר אליו, היום אני פחות מושפע מהקהל".
בוא נדבר על בעיית המגנים בישראל. אתה מסכים שיש בעיה?
"כן, יש בעיה. אומר לך מה, התפקיד של מגן נורא קשה, הוא צריך לעשות הגנה והתקפה בצורה מושלמת, צריך טכניקה, מהירות וגם תנועה".
אתה מסכים שאין מגן ימני בארץ שהוא ברמה אחת מעל כולם.
"אתה צודק, עדיין אין. תסתכל על סגל הנבחרת. יש כמה מגנים טובים, סבן, זיו, אבל אף אחד לא מעל כולם".
דיברנו על מגנים בארץ, בוא נדבר על מגנים במכבי חיפה. למה הקהל חיובי כלפי עוסמאן. זה בגללך?
"יכול להיות שהם רוצים לראות משהו אחר. אולי הוא בישל שער אז כולם נתפסו על זה. אולי זה יותר אני. הוא שחקן טוב".
אוהדים טוענים שהוא נלחם ואתה לא.
"נשמע לי לא נכון. אני נלחם, אני מסוגל לשחק בכל עמדה. אם אני נותן את הנשמה שלי בהגנה, אז אני לא נקרא לוחם כאילו?".
אוקיי. תסתכל על עצמך מהצד. מה התדמית שלך אצל הקהל? מה הוא חושב?
"מבחינה חיובית?".
מה שתרצה.
"אצל אותו קומץ זה: שחקן מהיר, לא יודע להרים, לא טכני, מאבד כדורים. דברים כאלה. אבל אני רואה סטטיסטיקה בסוף המשחק".
מה אתה רואה?
"אני מאבד שבעה, יש שחקנים שמאבדים 12, 14, 16 איבודים. אני יכול לתת כדור לגול, אבל מה זוכרים? אתה כבר יודע".
אתה מסכים שאתה יותר טקטי וממושמע מעוסמאן?
"האמת, אני לא רוצה לדבר על עוסמאן. אני חושב שאני מאוד טקטי וממושמע יחסית למגן. אני מביא מהירות, גם לגבי ההגבהות, אני מסתכל על משחקים באירופה. אני יודע להרים כדור, סובל לעתים מחוסר ניצול מצבים. בממוצע, מגנים בעולם לא מרימים יותר טוב".
ההפסד במינסק וההדחה מהליגה האירופית היא רק סימפטום על מה שעובר במסדרונות מכבי חיפה בחודשים האחרונים, מאז איבוד האליפות. שחקנים בקבוצה סיפרו כי הקריסה הייתה הדרגתית, עד שהביאה לאובדן האליפות. הדבר שאלישע לוי פחד ממנו יותר מכל. מאיפה הקריסה של מכבי חיפה?
"אגיד לך מאיזה משחק זה התחיל, סכנין בחוץ (מחזור 27, סכנין ניצחה 2:1, א"י). שם התחילה ההידרדרות. קשה לי לומר למה, אבל קרה משהו. אולי זאת ליגת האלופות, אולי בגלל הסגל שלא היה מספיק רחב. הכל פגע בנו. לא היה ייאוש, כשאתה רץ לאליפות אין ייאוש. אבל משם זה התחיל".
בוא נדבר על המשחק נגד מינסק, נתמקד רגע במשחק שלא שודר, בגומלין.
"טוב שהוא לא שודר. עשינו בושות".
לא היה תיאום בהגנה.
"ייקח זמן עד ששחקנים יתחברו. קאנוטו לא יודע לדבר עברית, אנגלית, אי אפשר לתקשר איתו. צריך להבין שעם הזמן הדברים ייראו הרבה יותר טוב".
הוא שחקן גדול?
"נראה בהמשך".
החיסרון של קינן וטשיירה. אתה מרגיש את זה.
"הם שחקנים ברמה גבוהה מאוד. דקל תרם מבחינה מקצועית וחברתית, כולם רצו להיות לידו. טשיירה התחיל פחות טוב ואז פתאום התפוצץ. כששני שחקנים כאלה הולכים, זאת בעיה".
מי מהארבעה הכי חסר? אם הייתי יכול, בטח היית מחזיר שחקן הגנה.
"את דקל. הוא מאוד חסר".
אם היית שחקן התקפה, בטח היית אומר שארבייטמן חסר.
"דבאלישווילי עזר לארבייטמן, ולהיפך. אבל דבאלישווילי עזר לו מאוד".
הוא הרגיש בודד נגד מינסק.
"במצב של 2:1 רצינו לשמור על התוצאה, לא רציני לקבל את השלישי. בדיעבד אני שואל למה, אבל בתוך המשחק חשבנו אחרת. בבית שלהם הם שיחקו אחרת, התחילו לשחק פתאום. אולי יחשבו שאני מתרץ, אבל המגרש שלהם קטסטרופה. במונדיאל דיברו על הכדור, אני מבין למה. בכדור ארוך, עד השנייה האחרונה אתה לא יודע לאן הוא ייפול. הוא זז מצד לצד. אתה לא יכולת להוביל כדור עם הכדור הזה. אם פיטר מסיללה בא להוביל כדור, והוא יודע, ופתאום הוא נופל ומאבד, מה שקרה לו לא פעם אחת במשחק הזה, אז תבין לבד".
עכשיו אפשר לחזור עם משומר לנושא הקיזוז, שעדיין מאוד מציק לו. "בלי קשר לזה שאיבדנו את האליפות, השיטה הזאת לא במקום. אני מבטיח להגיד את זה גם אם נזכה העונה באליפות בזכותה. זה לא הוגן ולא פייר. נתנו עונה ענקית, אני למשל שיחקתי קרוב ל-60 משחקים. לקחנו נקודות על המגרש, לקחו לנו אותן".
אבל אולי הפועל זכתה בצדק. ראית אותה בזלצבורג?
"הם קבוצה טובה, אי אפשר להתעלם מזה".
מבחינת סגל הם יותר טובים.
"הם קבוצה אחרת, גם לנו יש שחקנים טובים. הכדורגל שלהם הוא שונה. ברור שאני מתחבר יותר לכדורגל שלנו".
הם גם השקיעו לא מעט. אתה חושב שכניסה של משקיעים גדולים כמו גולדהאר לכדורגל הישראלי הורסת?
"לנו, לשחקנים, זה טוב. אני לא חושב שזה מזיק לכדורגל. גם יענקל'ה משקיע לא מעט, מגיע לו הרבה כבוד על מה שהוא עושה. כשחיפה שיחקה בפעם הקודמת בצ'מפיונס היו לה זרים יותר טובים, אבל אי אפשר להביא היום את פראליה, רוסו, יעקובו וז'וטה בסכומים כאלה. היום שחקנים כאלה עולים הון עתק".
בעונה שעברה, אלישע טען שיש הבדלים בין הליגה האירופית לליגת האלופות. העונה הדעה במועדון אחרת. בפועל, הם עברו בדיוק את אותן קבוצות (אקטובה וזלצבורג, א"י), בדרך לליגת האלופות. אתם לא העפלתם אפילו לבתים של הליגה האירופית. אולי לא היה נכון לדבר על זה?
"גם העונה, אני חושב שליגת האלופות חזקה יותר. מה שמוזר לי, שכל העונה הפועל דיברה ואנחנו כל העונה לא דיברנו. אחרי כל משחק הם התבכיינו, תמיד השופט אשם בהפסד, כל הזמן קרה משהו. גם כשבתקשורת לא פרגנו לנו בגלל שלא כבשנו בליגת האלופות, אף אחד לא פצה פה. אתה יודע מה קרה? בגלל הדיבורים שלהם, הרגשנו כאילו עשינו משהו רע, כאילו אנחנו צריכים להרגיש רע עם עצמנו שאנחנו מנצחים. פתאום אמרנו לעצמנו 'רגע, הלו, אנחנו בליגת האלופות והם בליגה האירופית'. אז למה אנחנו צריכים להרגיש רע עם עצמנו? למה?".