אשליות בצהוב

באה נתניה חסרת היומרות לבלומפילד ותוך 90 (ומשהו) דקות, האשליה הזאת של מכבי ת"א, "קבוצת הצמרת מכבי ת"א", התפוצצה לאוהדים שלה בפנים. מכבי ת"א לא שיחקה רע מול נתניה, היא פשוט שיחקה את המשחק הרגיל שלה מתחילת העונה – התקפות דרך אגף שמאל לבן-דיין, שמגביה, ואז אולי יוצא מזה משהו. מתפרצות שחייבות לעבור דרך אבי נמני, ואז אולי הוא או גולדברג עושים מזה משהו. בעיטות מטווח רחוק של טל בנין, אולי ייצא משהו. קרנות לראש של נמני, מני לוי, אולי אפילו בן-חיים, אולי שוב ייצא מזה משהו.

מאז פתיחת העונה יצאו מזה כמה גולים, חלקם הגדול הכריע משחקים, מביאים שלוש נקודות חשובות, שומרים את הקבוצה בצמרת. הקהל נהנה, לוני חייך והכל היה בסדר. אשליה רבותיי, הכל היה אשליה אחת גדולה. מכבי ת"א של סיום העונה שעברה הייתה טובה יותר, כי מכבי ת"א בלי לחץ טובה יותר. ברגע שהבינו בקרית-שלום מתישהו בשלהי הסיבוב הקודם שהם באמת בדרך לאליפות, התחילה הפאניקה.

זה מתחיל באי הסקת מסקנות. לפני חודשיים בנתניה מכבי ת"א שיחקה נורא, אבל ניצחה 0:4. בקרית שלום חגגו במקום להבין מה לא היה בסדר. מול הפועל פ"ת שוב משחק רע, אבל ניצחון בדקה ה-90. גם גוטמן וגם דמתי למדו מהטעויות. ניר לוין כנראה חשב שמדובר במזל של אלופה.

מכבי ת"א מצדיקה היום את המקום השלישי בטבלה. לשתי הקבוצות מעליה יש יותר עומק על הספסל. הפועל ת"א מתבססת על משחק קבוצתי, מכבי חיפה על כשרון אישי של בניון, רוסו או יעקובו. מכבי ת"א מתבססת על נמני ורק עליו. הנזק שניר לוין עושה בכך שהוא שם את כל הביצים על השחקן שבזכותו הוא נמצא בקבוצה, עשוי להיות ניכר לא רק בעונה הנוכחית, אלה גם לאורך זמן. צרפתי, שמשחק על המשבצת שלו, כבר ראה את הדרך החוצה. את ראובן עובד רצו באייאקס ופנרבחצ'ה אבל במכבי לא סופרים אותו. למה? שוב, הוא משחק על המשבצת של מס' 8. נמני הוא לא ילד, תוך שלוש-ארבע שנים גם הוא יפרוש ומה אז?

החודש הקרוב הולך להיות אחד החשובים ביותר של המועדון. מכבי ת"א תימדד כקבוצה על כל מרכיביה – השחקנים, המאמן, ההנהלה, הקהל וכל מה שמסביב. בית"ר בטדי, דרבי לוהט ומכבי חיפה בחוץ – קשה להאמין שלוין ייקח תשע מתשע. אבל, מצד שני, מישהו האמין שנתניה מסוגלת לקחת תשע מתשע אחרי שאורי ואיציק הלכו?