יחי המלך החדש

החל מתחילת הקמפיין, נראה שצוות האימון של נבחרת ישראל לא ממש יודע מה לעשות עם הצעצוע שנפל לו ליד ועונה לשם עמרי כספי. אפשר להבין אותם: למרות עונת בכורה מצוינת ב-NBA, מדובר באגוז כדורסל קשה לפיצוח. את הנקודות שלו כספי משיג בעיקר בזכות היותו חיית משחק, שחקן שחותר למגע, כשהוא חותך לסל בלי כדור וחודר באגרסיביות כשהוא בידיו. גם אחרי ששיפר באופן דרמטי את האחוזים מחוץ לקשת, הוא עדיין שחקן שמסיים אבל לא כזה שיוצר עבור עצמו מצב קליעה. כפועל יוצא, במשחקים הראשונים של הנבחרת היה כספי מהקלעים הבולטים, אבל ההנהגה וקבלת ההחלטות הייתה אצל הגארדים.

עד אמש. מול מונטנגרו היה כספי אסרטיבי מהרגע הראשון, כמו בימיו כשחקן צעיר וקצת פוחז במכבי, שלא תמיד היה מודע למגבלותיו. בהרכב הנוכחי של ישראל, ומול נבחרת טובה ממנה, הוא היה חייב לקחת על עצמו יותר. הוא לקח זריקות קשות מבחוץ והלך לסל בכוח. אחרי שבדקות הראשונות של המחצית השנייה בקושי נגע בכדור, שיבק שינה את הדגשים בהתקפה ושם את הכדור בידיים של כספי בתרגילי בידוד שהסתיימו בטבעת. במשחקים הראשונים הייתה ישראל קבוצה של רוטציה רחבה ורשימת קלעים מקיר לקיר, אבל עכשיו כבר ברור של מי הנבחרת הזאת.

ישראל ניצחה למרות שההערכה של כספי ערב המשחק, לפיה היא עדיפה על מונטנגרו, התבררה כשגויה. אחרי ששלף בתחילה שפן, כשהציב את וראנש הענק על יוגב אוחיון והוציא את ישראל מאיזון (בדיוק כפי שעשה בפיינל פור ב-1988, כששלח את ולאדה דיבאץ' לשמור על מוטי ארואסטי, שקלע 10 נקודות חשובות והוביל את מכבי לניצחון), הכניס המאמן הנפלא את ניקולה פקוביץ', והחל לשלוט במשחק. בדקות ששחקן מינסוטה בעונה הבאה היה על המגרש, ישראל התכווצה אליו בהיסטריה, בין אם באישית, בין אם במץ' אפ זון ובין אם באזורית, והאורחים נהנו מקליעות חופשיות מחוץ לקשת. במחצית הראשונה המונטנגרים גם היו במשחק בזכות ירידה מזעזעת של ישראל להגנה. בעיית העבירות של פקוביץ' במחצית השנייה, יחד עם יום זוועתי של עומאר קוק (0 מ-8 משלוש) ושיפוט מעט אוהד נתנו את הניצחון לישראל. זה לא יום שישנה את הכדורסל הישראלי, שעדיין שקוע בצרות, אבל החל מאתמול יש לו מלך חדש - ולא רק בזכות העונה בקינגס.