פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        ריצת חייו של הקנייתי: כיצד הפך ראמירס לרכש היקר של צ'לסי?

        תוך שנתיים, ראמירס קפץ מהליגה הרביעית בברזיל למשבצת הרכש היקר של צ'לסי הקיץ ואחד השחקנים המבטיחים של הסלסאו, כולל כינוי מיוחד בכותרת

        לפני זמן לא רב, הגיע צוות צילום מתחנת טלוויזיה בברזיל לביתו הקודם של ראמירס במדינה. השחקן ואמו, ג'ודית סאן, פתחו בפני הצלמים את הבית הישן בו חיה המשפחה - אם וארבעה ילדים - שתיעדו היכן גדל ראמירס הרבה לפני שהפך לכוכב על ברזילאי. "זה היה הבית שלנו, הוא מלא בהיסטוריה", אמרה האם לכתבים שראו בית עלוב, מצחין מריקבון וטחב, שנים אחרי שנעזב על ידי המשפחה ולא אוכלס בשנית. "כל ארבעת האחים ישנו במיטה אחת. יום אחד הסתובבתי כשישנו והמיטה נשברה וכולנו נפלנו", העיד ראמירס וצחקק. שנים רבות חלפו מאז אותו סיפור שנשמע כיום משעשע, שנים בהן הצליח הסטאר לטפס מרצפת הבית העלוב בו גדל עד כמעט לתקרת הכדורגל העולמי.

        ראמירס שחקן צ'לסי (GettyImages , Richard Heathcote)
        פעם זה נשמע רע, היום זה מצחיק. ראמירס (ספק : אימג’בנק – GettyImages)

        היורש של מאקללה

        ראמירס, שקיבל לא מכבר את אשרת העבודה באנגליה, חתם על חוזה לארבע שנים בצ'לסי. תוך שנתיים בלבד עשה השחקן הצעיר בן ה-23 קפיצה מטאורית - מהליגה הרביעית בברזיל ועד לדאבליסטית האנגלית. ב-2008 מכרה ג'וינוויל 70 אחוזים מכרטיסו של ראמירס לקרוזיירו תמורת 300 אלף דולר. עונה אחת בלבד לאחר מכן עבר לבנפיקה הפורטוגלית בעבור 7 מיליון וחצי יורו, כשלאחרונה נרכש על ידי הבעלים של הכחולים רומן אברמוביץ' ב-18.2 מיליון ליש"ט (כ-22 מיליון יורו).

        צ'לסי של העונה, בניגוד לשנים עברו ובדומה לשאר קבוצות הפרמיירליג, לא השתוללה ועשתה רכש מאסיבי. בעוד שבעה שחקנים עזבו (בלטי, ג'ו קול, דקו, באלאק, קרבאליו, סטוך וסינקלייר), שניים בלבד צורפו. יוסי בניון במקומו של קול, וראמירס, שאמור להיכנס לנעליו של באלאק וייכנס לרוטציית הקישור האחורי הכוללת גם את פרנק למפארד, מיקאל אסיין וג'ון אובי מיקל. אם הדאבליסטית הכחולה, שבחרה את שני השחקנים שהביאה בקפידה, הסכימה לשים הון רב על ראמירס שאחרי הכול סיפק עונה מרשימה אחת בלבד ועוד בליגה הפורטוגלית, זה אומר הרבה על האמון הרב שהיא רוחשת לו ועל כך שהיא בונה עליו לטווח ארוך.

        ההחלטה שנטל לעזוב את בנפיקה לאחר עונה אחת ובגלל שנקשר למועדון לא הייתה קלה עבורו, אולם הוא שמע בעצתם של ברזילאיים מבוגרים ממנו שחוו את הפרמיירליג מקרוב - ז'ילברטו סילבה וז'וליו באפטיסטה. "שניהם בעיקר וגם אחרים נתנו לי את הביטחון הדרוש לעשות את המעבר, כשהם דרשו ממני שאקח את הצ'אנס שקיבלתי בשתי ידיי", אמר הקשר. "בסופו של דבר זה היה בלתי אפשרי לדחות את ההצעה של צ'לסי, לא רק בגלל הכסף אלא לאור הסיכוי לשחק באחת הקבוצות הטובות בעולם. כנער בברזיל, צפיתי במשחקי הליגה האנגלית ואני זוכר שצ'לסי ומנצ'סטר יונייטד שיחקו כדורגל מאוד אטרקטיבי. הקיץ הזה הוא חלום מבחינתי - זכיתי באליפות עם בנפיקה, זומנתי לנבחרת ברזיל ושיחקתי בה והמעבר שלי לפרמיירליג".

        מי שמאוד פרגן על המעבר הוא שחקן ריאל מדריד, קאקה, שביסס תחילה את זה שראמירס לומד מניסיונם של ותיקים. "לא רק שהוא שחקן נהדר, הוא גם בחור צנוע שתמיד מוכן להקשיב וללמוד מעצות של אחרים", אמר הכוכב הברזילאי בראיון ל'דיילי סטאר', והוסיף: "אני מאושר שהוא הצטרף למועדון אירופי בכיר מאוד. הוא יגרום למרכז השדה של צ'לסי להיראות מפחיד, ואני לא רואה אף קבוצה עוצרת אותה מלזכות באליפות אנגליה שנייה ברצף. גם עבור המועדונים באירופה שמכוונים לזכייה בליגת האלופות ההצטרפות שלו מהווה בעיה גדולה. עבורי, אין שום ספק שצ'לסי החתימה את הקשר המרכזי הצעיר הטוב בעולם. הוא יודע לתקל, למסור, הוא עובד קשה, הוא חזק מאוד וגם מבקיע. תוך שנתיים הוא יהפוך בצ'לסי לקשר הטוב בעולם ויהיה באותה עמדה כמו קלוד מאקללה, רוי קין ופטריק ויירה".

        השחקן שרץ הכי הרבה

        ראמירס אמור להמשיך ולייצג את הקו של צ'לסי בשנים האחרונות שהחל בעידן ה'מיוחד' ז'וזה מוריניו ונמשך אצל המאמן הנוכחי קרלו אנצ'לוטי. "הבאתו של ראמירס שונה והפוכה מכל השחקנים הנוצצים שקנה רומן אברמוביץ' בשנותיו הראשונות בקבוצה", כתב הפרשן אנדי ברסל. טום קנדרט, עורך האתר הפורטוגלי באנגלית, portugoal.net, כתב: "ראמירס מתאים מאוד לצ'לסי - הוא חרוץ מאוד וקשוח, התגלמות הקשר המודרני. הוא סוס עבודה אמיתי, וישלים בצורה נהדרת את השחקנים שכבר יש לצ'לסי במרכז השדה".

        כבר כשהגיע לקרוזיירו נמצא לראמירס כינוי: 'הקנייתי הכחול'. 'כחול' בגלל צבע הקבוצה, 'קנייתי' לאור מראהו, שדומה מאוד לרצים הקנייתים המצוינים בטווחים ארוכים, כשהוא מתנשא לגובה של 1.80 מטרים ושוקל 67 קילוגרם בלבד. "הכינוי 'קנייתי' ניתן לו לא רק בגלל מבנה הגוף נהדר של הרצים הקנייתים", מציין קנדרט, "אלא בגלל שהוא נושא בתוכו כמויות אנרגיה גבוהות מאוד. זה הנכס הכי יקר וחשוב שיש לו. הוא נראה שחקן שביר, אבל הוא רץ הכי הרבה. זה מדהים - הוא משחק כבר שלוש שנים ללא הפסקה".

        ראמירס שיחק, כאמור, שנה אחת בבנפיקה והצליח עם החבורה המוכשרת שבנה המנג'ר רוי קוסטה והמאמן חורחה חסוס להוביל את הקבוצה לאליפות שנייה בלבד מאז 1994. אוהדי הקבוצה מעיר הבירה הפורטוגלית הדביקו לו כינוי נוסף: 'ראש העיר', לאור שליטתו האבסולוטית במרכז השדה. "היכולת שלו הייתה מכריעה בזכייתה של בנפיקה באליפות", כתב קנדרט. "הוא הרבה יותר משחקן קישור שיודע לעשות הגנה. הוא מסוכן בהתקפה וכובש (אשתקד חמישה - י.ב.) גם בבעיטות חזקות מרחוק וגם בראש".

        למרות גילו הצעיר, שחקנים מבוגרים ממנו כבר מושווים אליו. אחרי עזיבתו את פורטוגל, מחפשת בנפיקה שחקן שיתפוס את מקומו בקישור והיא מעוניינת להביא את אליאס בן ה-25 מקורינתיאנס. מאמנו של אליאס בקבוצה, אדילסון בטיסטה, אמר כי אליאס מזכיר מאוד את ראמירס בסגנון משחקו, ואמר כי "הוא יכול להיות הראמירס החדש של בנפיקה".

        העתיד של נבחרת ברזיל

        לאור יכולתו הטובה בבנפיקה, קנה לעצמו ראמירס מקום בסגל נבחרת ברזיל במונדיאל בדרום אפריקה. "ראמירס התאים לדונגה כמו כפפה ליד. הוא מודע מאוד למשחק ומבין אותו מצוין מבחינה טקטית", כתב קנדרט. בשלושת המשחקים בשלב הבתים הוא נכנס כמחליף בדקות הסיום, בשמינית הגמר (0:3 על צ'ילה) פתח בהרכב של דונגה ושיחק 90 דקות, בהדחה הכואבת על ידי הולנד לא שיחק.

        למרות שהיה שותף בעקיפין בהדחה, ראמירס ועוד שלושה שחקנים בלבד - טיאגו סילבה, דני אלבס ורוביניו - היו היחידים ששרדו את גל הניפויים של מאמן הנבחרת החדש מאנו מנזס וזומנו למשחק הידידות נגד נבחרת ארה"ב בעידן החדש של הסלסאו. מנזס זימן סגל חדש כמעט לגמרי, הרבה יותר צעיר ורענן, שהמבוגרים ביותר בו הם השוערים ויקטור וג'פרסון ושחקני ההגנה, דני אלבס ואנדרה סנטוס, בני 27. בברזיל טוענים כי מנזס יפקיד כעת את מלאכת הקישור בידי ראמירס, שהתבקש להתייחס לעובדה שהוא היה בין היחידים ששרדו את הניפוי. "אני עבדתי", הצהיר, "אבל זה לא אומר שהבחורים האחרים לא עבדו. אני חושב שמה שעוד עזר לי לשרוד בסגל החדש הייתה העובדה שהייתי השחקן הצעיר ביותר בסגל הנבחרת במונדיאל.

        "יש אנשים שמקנאים ואומרים שהיה לי מזל להגיע לאן שהגעתי, אבל הם לא יודעים מה עברתי וכמה השקעתי כדי להגיע לשם", אמר ראמירס לא מכבר בעקבות המעבר ללונדון. ואכן, כמו שחקנים לטיניים רבים אחרים, ראמירס לא ממש נולד עם כפית של זהב בפה. הוא גדל בבארה דו פיראי, אזור המונה כ-100 אלף תושבים בריו דה ז'ניירו. את זמנו הפנוי העביר עם פרות בחווה סמוכה וכן בריצה: "מאז שאני זוכר את עצמי תמיד אהבתי לרוץ", העיד. "הייתי כישרוני ורצתי מהר". את המסע הראשון בחייו ברכבת עשה רק כששיחק במדי הנבחרת האולימפית בבייג'ינג 2008.

        אביו עזב את בית המשפחה כשהוא עוד היה ילד קטן, ועול הפרנסה נפל רבות על כתפי האם. ראמירס לא נטר טינה לאביו ונפגש עימו לאחר הפריצה וההגעה לנבחרת. "יש לנו את אותו החיוך ומבנה הפנים שלנו מאוד דומה", העיד אביו מאוריליו מארקס, וראמירס הסכים: "אני מאוד דומה לאבי".

        חרף היותו בן הזקונים והילד המפונק במשפחה נאלץ השחקן לצאת ולעבוד מגיל צעיר כדי להביא פרנסה. כשהיה בן 15 זוכר ראמירס שדודיו לקחו אותו לעבוד עימם בבניין וייעדו לו להיות בנאי בעתיד. "היה לי קשה מאוד להרים לבנים ולאסוף חול תחת השמש היוקדת", סיפר ראמירס. לעומת זאת, דודיו לא זכרו שהעבידו אותו כה קשה: "נתנו לו לעשות עבודות צביעה בעיקר". למרות המצוקה הכלכלית הקשה שחוותה המשפחה, האם, כך לפי דברי ראמירס, תמיד האמינה שיבוא יום והמצב ישתפר: "אמי תמיד אמרה לנו שאנחנו מלאכים ושדבר מה השתבש, אבל אלוהים ידאג כבר לתקן זאת".

        ראמירס שחקן צ'לסי (GettyImages , Cameron Spencer)
        זה זמן הקנייתי. ראמירס (ספק : אימג’בנק – GettyImages)