פותחים עונה באנגליה

שמחת טורה: מדוע בחר יאיא טורה לעזוב את ברצלונה לטובת מנצ'סטר סיטי

אם יש סיכוי שהפעם הרכש המפוצץ של מנצ'סטר סיטי לא יסתיים כרגיל באכזבה מהדהדת, קוראים לו יאיא טורה, שהרגיש לא מוערך בברצלונה ורוצה גם להוכיח לה משהו. הפרמיירליג חוזרת, כתבה 2

שגיב ברעם

בינואר 2009 התראיין סוכנו של יאיא טורה, דימיטרי סלוק, לעיתון הקטלוני "ספורט" וביקר בחומרה את מעמדו של שחקנו בקבוצה: "יאיא מרוויח שכר מינימום. המשכורת שלו יותר נמוכה מזו של כל שחקני ההרכב האחרים, אפילו מזו של חלק מהשחקנים שבקושי משחקים... לאפורטה אומר שויקטור ואלדס הוא השוער הטוב בעולם, הוא אומר שמסי הוא השחקן הכי טוב בעולם ואומר דברים דומים על צ'אבי, אינייסטה וכל השאר, אבל על טורה הוא לעולם לא אומר כלום...".

סלוק הוסיף: "אחרי שרפא מארקז נפצע, יאיא הוסט לעמדת הבלם, אבל לא התלונן ועשה את העבודה, בעוד סיידו קייטה הכריז שהוא לא מוכן לשחק כמגן שמאלי. אני חושב שלטורה מגיעה הרבה יותר הכרה על החלק שלו בהצלחה של בארסה". הדברים יצאו מפיו של הסוכן, שלאורך כל השנה וחצי האחרונות פיזר ראיונות בהם אמר דברים דומים, אבל מובן שהמילים ביטאו את התחושות של יאיא טורה עצמו.

ברצלונה הצטיינה בשנים האחרונות בהומוגניות שלה, בקבוצתיות שקיבלה ביטוי על המגרש, אבל בדיוק כמו סמואל אטו מספר עונות לפני כן ("אם היו קוראים לי אטיניו הייתי נחשב לשחקן טוב יותר" - רמז דק להילה שעטפה את רונאלדיניו בזמנו), גם טורה הרגיש שלא מעריכים אותו מספיק, שחרף המאמצים הכבירים שלו, בברצלונה לוקחים אותו כמובן מאליו בעיצומן של החגיגות של מסי, צ'אבי, אינייסטה ושות'.

לפני כמה שבועות זה נגמר. טורה הדגיש שהחיבור שלו לברצלונה העיר והקבוצה היה מצוין, אבל שהוא לא יכול עוד לקבל את מה שהרגיש כחוסר הערכה כלפיו. היום אי אפשר שלא לבחון את המעבר שלו למנצ'סטר סיטי דרך האלמנט הכספי, שלפיו הוא הפך לשחקן שמרוויח את המשכורת הגבוהה ביותר בפרמיירליג (220 אלף ליש"ט לשבוע על פי הדיווחים), אבל חובה גם להתייחס לפאן נוסף והוא הרצון שלו להפוך לשחקן מרכזי בקבוצה שאפתנית. בדיוק בגלל זה, ולא רק בגלל הכסף, הוא בחר בקבוצה מאיסטלנדס.

משנים גישה

איזה ריהוט הישראלים קנו בסגר ומה הם קונים עכשיו?

לכתבה המלאה

משבצת המנהיג

24 מיליון ליש"ט שעשו דרכם לברצלונה, חתמו את עסקת העברתו של יאיא טורה למנצ'סטר סיטי בתחילת יולי האחרון. לקבוצה עשירה עם פוטנציאל להפוך לאחת מהטובות בעולם, אבל כזו שעדיין לומדת כיצד לנהל את הרכש שלה בצורה נכונה ושלמרות כל השמות הגדולים שהנחיתה ב-12 החודשים האחרונים, עדיין נמצאת במצב של בנייה.

להזדמנות כזו חיכה הקשר הבינלאומי מחוף השנהב, בטח כשלראשונה הוא יוכל לשתף פעולה עם אחיו הגדול, קולו. בחמישה השבועות שחלפו מאז שהפך לתכול, יאיא התראיין על בסיס כמעט יומי ולמרות התקופה הקצרה שלו במועדון, הוא כבר מותיר רושם של מי שמתכוון להפוך לאחד מהמנהיגים של הקבוצה. לחץ? הצחקתם אותו. נכון, בגלל כמות הכסף הכרוכה בחתימה שלו הוא ייבחן לאורך כל העונה תחת זכוכית מגדלת, אבל בדיוק בשביל זה הוא בא לכאן.

מלבד ההזדמנות הכספית, טורה זיהה צ'אנס להפוך לבורג מרכזי בקבוצה שעדיין מתגבשת, והטענה שלו על כך שדחה את מנצ'סטר יונייטד בשנה שעברה, אולם השיב בחיוב להצעת יריבתה העירונית השנה, מוכיחים את הרצון שלו לשחק בקבוצה גדולה, אבל רק בכזו עם סגל כוכבים מגובש שרץ הרבה זמן ובו הוא יהפוך לעוד שחקן. "מנצ'סטר סיטי לא זכתה בתארים כבר הרבה זמן, אבל בשבילי זה מצב מושלם", הוא הסביר לפני כשבוע, "כבר הוכחתי שאני יכול לזכות בהכל עם ברצלונה, עכשיו יש לי הזדמנות לעשות משהו נוסף".

לפטריק ויירה היה חלק כביר בארסנל הגדולה של ארסן ונגר, פול אינס ורוי קין שימשו חלק מרכזי במנצ'סטר יונייטד שחזרה לגדולתה בשנות ה-90, וכולם זכו להכרה על התרומה שלהם בבניית האימפריות. טורה לא רצה להצטרף לקבוצה שכבר נמצאת בשיא, אלא העדיף לשים לבנה על לבנה, לסחוב ולירוק דם, גם במחיר של עונה ראשונה לפחות ללא השתתפות בליגת האלופות. "נצטרך לעבוד קשה במשך כמה שנים אבל אני משוכנע שבתוך שלוש שנים נגיע למעמד של מנצ'סטר יונייטד או צ'לסי", הסביר והוכיח שהוא כאן כדי להישאר ולא להפוך לעוד רכישה חסרת אחריות ועקבות של המיליארדרית הטרייה.

חובת ההוכחה

הראיונות התכופים שלו לאחרונה בכל עיתון ואתר, המשיכו להראות שיאיא טורה נחוש לקחת על עצמו את התפקיד של אחד ממנהיגיה של מנצ'סטר סיטי החדשה. "עייפתי ממסעות, אני רוצה לשחק במועדון הזה הרבה שנים", הוא אמר, "בחרתי לבוא למנצ'סטר סיטי בגלל שזו הרגשה טובה להיות חלק מהשינוי. זו קבוצה שרוצה לכתוב פרק חדש בהיסטוריה ובשבילי זה דבר חשוב מאוד".

השחקן שזכה בכל תואר אפשרי עם ברצלונה, קבוצה שבשנים האחרונות נמצאת בצורה קבועה בקדמת הבמה, מאס בתפקיד נושא הכלים של מסי וחבריו ואחרי שהבין שסרחיו בוסקטס ולעתים גם סיידו קייטה, מועדפים על פניו, הוא בחר באתגר הגלום בקבוצה שלא זכתה בתואר מאז 1976 (גביע הליגה). 220 אלף הליש"ט שהוא מרוויח בשבוע הם כסף גדול עבורו, אבל לא פחות מכך הם סמל סטטוס, מספר שמוכיח שיש מי שמעריך אותו וחושב שהוא אחד מהשחקנים הטובים בעולם. את ההרגשה הזו הוא לא קיבל בברצלונה.

"אני לא מודאג ולא לחוץ מכך שעסקת ההחתמה שלי הייתה גדולה", הוא אמר, "בכדורגל, כשאנשים משלמים עלייך הרבה כסף, אתה רוצה להוכיח את עצמך". וזה בדיוק מה שהוא ינסה לעשות השנה, כשיעמוד בצורה בלתי פוסקת תחת אור הזרקורים ועיניהם הבוחנות של הפרשנים ואוהדי הכדורגל באנגליה - להוכיח. שהוא יכול להיות מנהיג בקבוצה שבונה את עצמה, שבברצלונה טעו כשלא נתנו לו מספיק קרדיט, שתשומת הלב הזו הגיעה לו כבר מזמן.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully