רגע, אבל איפה עידן ורד?

לפני יותר משבוע זכה יו"ר בית"ר איציק קורנפיין למחמאות אדירות על התקציב שהגיש לאישור בקרת התקציבים. על פי רוב הדיווחים, הסכום נשק ל-30 מיליון שקל. מאיפה 30 מיליון? איך 30 מיליון? הרי רק לפני מספר שבועות לא היה ברור איך הקבוצה תפתח את העונה ומהיכן יגויסו כספים, ופתאום יש כסף, יש שחקני רכש, אפילו לדריו פרננדז, שכבר לא צריך למצוא קבוצה שתממן את שכרו ותציל את בית"ר מ"קריסה". מדובר בדוגמה מייצגת לעידן קורנפיין בבית"ר. מצד אחד, האוהד הממוצע חי בתחושה שמחר כבר לא תהיה קבוצה, אבל כאשר מראים לו את הצד השני הוא מברך על מה שהוא לא האמין שיקבל. בסיטואציה כזו, מאוד לא נוח לשאול את השאלות הבאות:

איך בתקציב של 30 מיליון שקל אין מקום לעידן ורד? אם באמת ורד נמכר במיליון דולר, שהם כארבעה מיליון שקלים, לא היה נכון יותר לשמור בכל הכוח על שחקן העתיד שלך, ובמקביל להעמיד תקציב של כ-25 מיליון שקלים? לא היה נכון לוותר על מספר שחקני רכש (שבינינו, נראים כמו שכירי חרב בינוניים כרגע שנועדו לסתום חורים), להעמיד קבוצה צנועה יותר שתגיע למקום העשירי במקום השישי, והעיקר ששמרת על הפוטנציאל הכי גדול של בית"ר ולא איבדת אותו לאחת היריבות שלך? אם יום אחד לא היה לך פתרון והיית חייב למכור את עידן ורד וכחודש אחר כך פתאום יש פתרונות, אז אולי קצת מיהרת בשחרורו של הילד עליו היה צריך לבנות את בית"ר השנים הקרובות? זה לא נראה קצת מוזר שבוקר אחד מכירת עידן ורד היא צו השעה ובוקר שני כבר לא צריך את הכסף שייכנס ממכירת דריו פרננדז ואפשר אפילו להחתים את סטיבן כהן? למה יש תחושה שבסכומים האלה ועם מאמץ נוסף, אפשר היה פשוט להשאיר את ורד?

הסיפור של ורד הוא אכן כל כך משמעותי. את המחיר על האובדן הזה בית"ר תתחיל לשלם רק בעוד כמה שנים. אבל יש עוד שאלות: איך מכל המהלכים שנעשו הקיץ, חלקם לא נעימים לעין, לא נעשה שום דבר שנועד להיפטר מהמשכורת של עידן טל – השחקן שקיבל הכי הרבה וסיפק הכי מעט? איזה חזון קיים בקבוצת הניהול שמספרים שאתה מקים? האם אחרי שנתיים כל מה שיש לך להציע זה גוף של אנשים שחלקם היו המממנים של הפועל קטמון? זו לא בדיחה? למה אתה לא מצליח לגייס מספיק ספונסרים ולמה הכסף שאתה כן מגייס הולך לשחקנים שהיום הם כאן ומחר הם שם, שחקנים שבמקרה הטוב הם חלק מרכבות רכש בקבוצות שאין להן כיוון או דרך?

אלו שאלות שאוהדי בית"ר חייבים להתחיל לשאול את קורנפיין. גם עכשיו, כאשר הוא הולך למלחמה צודקת נגד האוהדים הגזענים והאלימים, צריך לחזק אותו ביד אחת ובמקביל לדרוש תשובות. לברך על תקציב מכובד, אבל גם לתהות מה נעשה איתו ומה לא נעשה. אולי בעתיד הקרוב, כאשר נראה האם קורנפיין באמת הלך עד הסוף וזרק את הגזענים מהיציע, יהיה גם הרבה יותר ברור האם הוא המושיע כמו שמציירים אותו או סתם יו"ר שמנסה כל הזמן לשרוד.