סיכום השבוע בבייסבול

מאזן הבית:

ניו יורק יאנקיז – 41:69
טמפה ביי – 44:67
בוסטון – 49:63
טורונטו – 52:59
בולטימור - 74:37

למרות שבוע חצוי, היאנקיז הגדילו את הפער מהרייז בפסגה ל-2.5 משחקים, בעקבות שבוע מזוויע של טמפה ביי שכלל סוויפ בטורונטו. הבלו ג'ייז ניצחו בחמישה מששת משחקיהם האחרונים ונראים טוב מאוד משני הצדדים של היהלום, בוסטון ממשיכה להיאבק בפציעות ולעלות עם הרכבים של גביע הטוטו ובולטימור... היא בולטימור.

מועדון ה-600: אחרי שבועות ארוכים של המתנה, אלכס רודריגז שחרר סופסוף את הטיל שהכניס אותו למועדון בו היו רק שישה חברים לפניו. כשבוחנים את הקריירה של רודריגז, הדבר הראשון שעולה בראש בהקשר של א-רוד הוא סמים ממריצים, וזה אכן מציב כוכבית גדולה לצד ההישג. מצד שני, להישג כזה לא מגיעים רק עם סמים, צריך גם הרבה כישרון, ואת זה מעולם אי אפשר היה לקחת משחקן הבסיס השלישי של היאנקיז.

ואי אפשר בלי: דרק ג'יטר, שעבר את בייב רות' ברשימת חובטי כל הזמנים עם 2,875 חבטות, שתיים יותר מהבייב.

לא נשברים: לא משנה איך תסתיים העונה של הרד סוקס, בתוך או מחוץ לפלייאוף, הגרביים עשו השנה מעל ומעבר. עם הרכב נחות יחסית לשנים עברו, הם סבלו פציעות של שחקני מפתח בכל העמדות, כשביום חמישי הגיעה הקללה שלהם לשיא עם הפציעה של קווין יוקיליס, שסיימה את העונה שלו והחתימו את קרלוס דלגאדו שימלא את החור. הרד סוקס בדרך להפסיד את הסדרה בברונקס ואם צריך להמר כרגע, הם לא יהיו בפלייאוף, אבל עצם העובדה שהגרביים עדיין במאבק היא בגדר נס, ואם הייתם צריכים עוד הוכחה ליכולת האימון של טרי פרנקונה, קיבלתם אותה.

במעלה הגבעה: טמפה ביי לא תרצה לזכור את סדרת סוף השבוע בטורונטו, ובוודאי שלא את משחק השבת שהסתיים בתוצאת הכדוריד 11:17 לבלו ג'ייז. התופס הרוקי של הבלו ג'ייז ג'יי פי ארנסיביה היה אחד הסיפורים של המשחק, כשבבכורה שלו במייג'ורס רשם ארבע חבטות, אחת להומר, שלוש הכנסות רצים ושלוש ריצות. אבל הסיפור הגדול באמת שייך לארון היל.

אחרי עונת שיא בקריירה ב-2009, היל פתח חלש מאוד את 2010 והיה פצוע בחלק מהזמן. השבועיים האחרונים הזכירו איזה פוטנציאל יש לשחקן הזה. נגד טמפה ביי הוא ירה לשני הומרים, אחרי שחבט לאחד גם ביאנקי סטדיום השבוע. למרות המאזן החיובי, העונה הזו כבר די אבודה לטורונטו, אבל העתיד בבסיס השני מבטיח. מצד שני, כבר אמרו את זה כל כך הרבה פעמים על הבלו ג'ייז.

מתוק, אבל כואב: טורונטו השלימה סוויפ על טמפה ביי עם ניצחון 0:1 ביום ראשון, בו רשם ברנדון מורו משחק קריירה של תשעה אינינגים ו-17 סטרייקאאוטים. אלא שעד לאאוט האחרון היה לו גם נו היטר בהתהוות, ובכדור האחרון הצליח אוואן לונגוריה לעלות על הבסיס ולסיים את הניסיון. החבטה של לונגוריה הצילה את כבודה של טמפה ביי, שהרשתה בשנתיים האחרונות שני משחקים מושלמים ועוד נו היטר. הנו-נו האחרון, אגב, נרשם על ידי מגיש של הרייז, מאט גארזה, לפני שבועיים.

מאזן הבית:

שיקגו וייט סוקס – 48:63
מינסוטה – 49:63
דטרויט 57:54
קנזס סיטי – 64:47
קליבלנד – 65:47

שבוע רע מאוד של דטרויט הוציא אותה מהמאבק לעת עתה, והתחרות בבית תמשיך על קו מינסוטה-שיקגו, כשהווייט סוקס ממשיכים לשמור על יתרונם המזערי. גם קנזס סיטי עדיין מסתכלת על קליבלנד מלמעלה.

היכו על חטא: מינסוטה כבר הייתה ביתרון 0:6 בדרך לניצחון קל בטמפה ביי ביום חמישי, אבל אז הגיע האינינג השמיני. הרייז הכניסו שתי ריצות ומילאו את הבסיסים, כדי לתת לג'ייסון בארטלט הזדמנות להשוות. הוא לא נכשל, ועם גראנד סלאם רועש קבע 6:6. אלא שאז בא האינינג התשיעי ובו מהלך שיכול להירשם רק בטרופיקנה פילד: כדור שחבט ג'ייסון קובל למרומים פגע בתקרת הברזל של הכיפה ונחת למטה. בארטלט לא יכול היה להשתלט, מינסוטה עלתה שוב ליתרון, והפעם שמר מאט קאפס בהצלחה על הניצחון החשוב 6:8.

נאום הלטינוס: מאמן הווייט סוקס אוזי גיין עלה לכותרות, לאחר שטען שהליגה מתייחסת יפה יותר לשחקנים מהמזרח הרחוק מאשר ללטינים. "שחקן מהרפובליקה הדומיניקנית מגיע וזורקים אותו למיינורס. שחקן מיפן מגיע, והוא מייד בהרכב", אמר גיין שלא ידוע בפוליטיקלי קורקט שלו, ומחה גם על העובדה שהיפנים מקבלים מתורגמן והלטינים לא. צדק או לא, גיין כנראה שכח את העניין הכמותי, כי מה לעשות, הליגה מורכבת מהרבה יותר שחקנים ממרכז אמריקה מאשר מכאלה שהגיעו מהמזרח.

ועוד בווייט סוקס: בובי ג'נקס ראה את ג'יי ג'יי פאץ סוגר בשבת בניצחון 2:4 על בולטימור. עם כל הצחוקים על המשקל (איזה שמן!), ג'נקס היה מהפלייאוף של 2005 אחד הקלוזרים הדומיננטיים במשחק. לא ברמה של מריאנו ריברה, בהחלט בליגה של ג'ונתן פפלבון. ג'נקס דעך בטירוף וחירב לא מעט משחקים, ובסופו של יום לגיין לא הייתה ברירה. עכשיו השאלה שנותרה פתוחה היא האם הוא יוכל לחזור לכושר שבו היה עד העונה.

מאזן הבית:

טקסס 47:64
אוקלנד 54:58
לוס אנג'לס איינג'לס 57:56
סיאטל 70:42

טקסס עדיין מוליכה בבטחה בראש הבית, אבל אוקלנד, שניצחה השבוע ארבעה משישה, חולמת לעקוף אותה לאחר שכבר עברה את האיינג'לס. לוס אנג'לס צריכה להתחיל לחשוב על העונה הבאה ולסיאטל גם זה לא יעזור.

התרגל לבית החדש: אחרי פתיחה לא מוצלחת בריינג'רס, קליף לי מתחיל להרגיש טקסאני לכל דבר. בשבע ההופעות האחרונות שלו, לי לא ירד משמונה אינינגים, גם במשחקים שבהם נוצח. ביום שישי הוא שוב זרח עם שמונה אינינגים ושמונה סטרייקאאוטים ב-1:5 על אוקלנד. אלא אם משהו קולוסאלי יקרה, הריינג'רס יהיו בפלייאוף וללי יש ניסיון מספיק טוב כדי להביא אותם רחוק.

יש עתיד: ג'יו גונזאלס היה פעם אחד הפרוספקטים הגדולים של אוקלנד, אבל אז הפך להיות עוד מגיש סתמי ברוטציה. העונה הוא הפך להיות מנהיג הלהקה הצעירה של האייז, כשניצח שלושה מארבעת משחקיו האחרונים, כולל ה-2:6 בשבת מול הריינג'רס. גונזאלס הפך העונה למכונת אינינגים, ובאוקלנד יכולים רק לקוות שמגמת העלייה תימשך.

מאזן הבית:

אטלנטה – 47:64
פילדלפיה 49:62
ניו יורק מטס – 55:56
פלורידה 56:54
וושינגטון – 63:49

אטלנטה עדיין שומרת על מרחק זעום מפילדלפיה, שהצליחה לצמק את הפער השבועי בחצי משחק לאחר חמישה ניצחונות בשישה משחקים. פלורידה, שבשבוע שעבר עשתה קולות של חזרה לתחרות, דעכה כליל, המטס מדשדשים ו-וושינגטון נאבקת לסגור עונה על 70 ניצחונות.

ריספקט, פילדלפיה: למרות משבר התקפי בחלקים גדולים של העונה, הפיליז חזרו להוכיח שהם הטים טו ביט במזרח. רק לפני שבועות אחדים הייתה פילדלפיה בפיגור של 7.5 משחקים מאטלנטה, אולם אז חזר לה המוג'ו והיום היא נצמדת חזק לגב של הברייבס, כשהגיעה כבר עד משחק אחד (עכשיו שניים). לאחרונה הפיליז עושים את כל זה בלי ריאן הווארד, שנכנס לרשימת הפצועים, ולמרות היכולת העגומה והמוכרת של בראד לידג' כקלוזר. אם הם יגיעו לאוקטובר, אל תהמרו נגדם.

אדם גדול: לפני הדדליין היו דיבורים חזקים על מעבר של אדם דאן. וושינגטון כבר סיימה את העונה ודאן הוא חובט מעולה שיכול בנקל לעזור למועמדת לתואר. דאן אמור להיות שחקן חופשי אחרי 2010, והצעד הנכון, לכאורה, מבחינת הנשיונאלס היה למכור אותו תמורת פרוספקטים.

אלא של-GM מייק ריזו יש תוכניות אחרות. בוושינגטון יש כסף ויש גם בסיס לקבוצה שיכולה לפרוץ קדימה. עם הנתונים הללו ריזו ניגש אל דאן והחל אתו במו"מ לחוזה ארוך טווח. הבעיה שלו כרגע היא ששבוע כמו זה שחלף רק יעלה את המחיר של דאן, שחבט בשני משחקים, מול אריזונה ונגד הדודג'רס, לצמד הומרים ורשם עשר הכנסות רצים. אם הוא ימשיך ביכולת הזו, הנשיונאלס יצטרכו לחשוב על סכום הולם כדי למנוע ממנו לעזוב.

נותן בראש: למרות הדהירה של פילדלפיה, אטלנטה עדיין מוליכה את המזרח, לא מעט בזכות עונת רנסנס של טים הדסון. המגיש הוותיק רשם ב-0:3 על סן פרנסיסקו בשבת שמונה אינינגים ושישה סטרייקאאוטים, וה-ERA שלו עומד על 2.24. אדם ויינרייט ואובלדו חימנז אולי דוהרים קדימה לסיי יאנג, אבל הדסון לא נמצא במרחק גדול מדי ועדיין בתמונה.

מאזן הבית:

סינסינטי - 48:64
סט. לואיס – 49:61
מילווקי – 59:53
יוסטון – 63:47
שיקגו קאבס – 64:47
פיטסבורג – 72:39

לאחר שבועות ארוכים של רדיפה, הרדס עלו לראש הבית ואפילו ביססו בו יתרון של שני משחקים על סט. לואיס. למילווקי, שנאבקת על מאזן עונתי חיובי, היה שבוע טוב של חמישה משישה, הקאבס הולכים מדחי אל דחי ונתנו לאסטרוס לעקוף אותם ופיטסבורג לא ממש קיימת.

אדם גדול 2: כבר כתבנו השנה על אדם ויינרייט, אבל ממש אין ברירה אלא להזכיר אותו שוב. בשנה שעברה היה ויינרייט מועמד לסיי יאנג, אולם נשאר מאחורי טים לינסקאם וכריס קרפנטר. השנה הוא מוביל במירוץ ונתן טיעון חזק מאוד במשחק במיאמי מול פלורידה ביום שישי - תשעה אינינגים, שתי חבטות חובה בלבד וניצחון 16 העונה. עם ERA שנושק ל-2.00, ויינרייט הוא עוד אחד מאותם שחקנים שמראים לאטלנטה שלפעמים כדאי לסמוך על החווה המפוארת במקום לעשות טריידים טפשיים.

ובכל זאת: בקנה המידה שלו, אלברט פוחולס נותן עונה בינונית, אבל השבוע המפלצת התעוררה. פוחולס לא הפסיק להפציץ השבוע, עם חמישה הומרים וחמישה משחקים עם שתי חבטות לפחות. אלא שלמרות היכולות של ויינרייט ופוחולס, זה לא היה השבוע של הקרינלס, שאיבדו את המקום הראשון לסינסינטי.

מנהיג הלהקה: למרות ההצגות של ויינרייט, סינסינטי לא מוותרת, ועם הגשה צעירה ממשיכה לתת פייט גדול לקרדינלס. מי שמוביל את החבורה הזו הוא ברונסון ארויו הוותיק. המגיש של הרדס רשם ביום שישי עוד הופעת איכות מבריקה - שבעה אינינגים ושבעה סטרייקאאוטים ב-0:3 על הקאבס. לארויו ERA סביר פלוס - 3.83, ובהתחשב בעובדה שהוא נוהג לסיים חזק את העונה, הרדס יכולים להישאר אופטימיים.

מדגם מייצג: אם היינו צריכים עוד הוכחה לעונה העלובה של שיקגו קאבס, קיבלנו אותה ביום שני במשחק מול מילווקי. עד לאינינג הרביעי הייתה התוצאה מאופסת, ואז החלו מבשלי השיכר להתעלל ברנדי וולס והקאביז. בסוף האינינג החמישי כבר הייתה התוצאה 1:10 ובסיום 1:18, שממחיש היטב כמה אומללים הגורים.

מאזן הבית:

סן דייגו – 46:64
סן פרנסיסקו – 49:63
קולורדו 53:58
לוס אנג'לס דודג'רס 54:58
אריזונה – 69:43

הריצה המטורפת של סן פרנסיסקו נעצרה, מה שאפשר לסן דייגו לשמור על פער של שני משחקים בפסגה. קולורדו והדודג'רס משקיפות מרחוק אבל עדיין חזק במאבק ולאריזונה היה שבוע חיובי, אבל לא הרבה יותר מזה.

נמצא בזון: אחרי הסייקל בשבוע שעבר, קרלוס גונזאלס לא נרגע. האאוטפילדר של קולורדו ממשיך בעונת הפריצה שלו, והשבוע הוסיף למאזנו ארבעה הומרים, שניים מהם במשחק אחד בניצחון על סן פרנסיסקו. באותו משחק בלט גם אובלדו חימנז, שמתחיל להתאושש ממשבר הפוסט-אול-סטאר שעבר עליו, אולם למרות ההצלחה של השניים, הרוקיז ממשיכים לצעוד אחורה ולראות את הפאדרס והג'איינטס מתרחקים.

פרח במדבר: הדודג'רס לא עוברים עונה טובה והפלייאוף נראה רחוק כרגע, אבל היכולת הבינונית פסחה על ויסנטה פאדייה. המגיש הוותיק רשם ביום רביעי משחק מרשים של תשעה אינינגים ותשעה סטרייקאאוטים עם שתי חבטות חובה בלבד ב-0:9 על סן דייגו. פאדייה, שהיה פצוע העונה, פתח עד כה ב-13 משחקים בלבד ועד כה זוקף לזכותו ERA של 3.09 ומאזן של 3:5.