שמן, שמן, אבל טייס

סופוקליס שחורציאניטיס כבד גוף, אבל זה לא אומר שהוא לא יכול לשחק. הנה רשימה של כמה מהשמנים הטובים בהיסטוריה

  • דייויד אורטיז
דוד רוזנטל

דייגו מראדונה

מי שנחשב בעיני רבים לכדורגלן הטוב בהיסטוריה, היה ידוע, מלבד חיבתו לקוקאין, גם באהבתו למזון. זה לא הפריע לו להתל במגני היריבות, אבל ברגע שנכפה עליו לפרוש מכדורגל, התנועה אל הבטן הייתה חד סטרית, עד שבשלב מסוים נשקפה סכנה לחייו. יש המון סיבות לזכור את מראדונה, אחת מהן היא הגוציות השובבית שלו

עוד בוואלה!

חג בריא כל כך? 8 טיפים שיבטיחו לילדים שלכם חופשת חנוכה מאוזנת יותר

לכתבה המלאה

שאקיל אוניל

במקרה של שאק, השכבה העצומה שמכסה את שריריו היא יתרון. מי שנחשב לסנטר הדומיננטי ביותר בצבע בתולדות ה-NBA השתמש בשנותיו היפות במאסה הגדולה שלו, שהרחיקה שומרים מהרחבה ואפשרה לו לחדור בעוצמה לכיוון הטבעת. שאק של היום הוא לא שאק של תחילת העשור, אבל הדיזל עדיין מאיים על כל הגנה

בייב רות'

עם כל הכבוד למראדונה ולשאקיל, הספורטאי השמן הכי גדול בהיסטוריה שיחק בייסבול. בייב רות' לא בדיוק היה הדוגמה לספורטאי למופת: הוא זלל המבורגרים, בילה אצל זונות ויש דיבור חזק על כך שגם קוקאין לא היה זר לו. זה לא הפריע לו להפוך לסמל הגדול ביותר בהיסטוריה של המשחק

ג'רום בטיס

כמו במקרה של שאקיל, גם שחקן הפוטבול ג'רום בטיס, הרץ האחורי של פיטסבורג, השתמש במאסה שלו כדי לפלס דרך. רצים אחוריים הם בדרך כלל שחקנים שריריים בלי אחוזי שומן, בטיס לא היסס לרפד את השומן שלו בקורטוב של סטייקים. אל תטעו, למרות המשקל הגדול לבטיס הייתה מהירות לא קטנה, ויכולת הדריסה שלו הקנתה לו את הכינוי "האוטובוס"

ג'ורג' פורמן

שומן הוא לא תוסף מומלץ למתאגרפים, שצריכים להפגין זריזות וקשיחות, אבל לג'ורג' פורמן זה מעולם לא הפריע. מי שהיה אלוף עולם, פרש וחזר כדי לזכות שוב בגיל 45, תמיד היה במרכז הזירה, תרתי משמע, אפילו כשיצא ממנה. לאחר פרישתו השניה, פורמן המציא מכונת גריל שמוטה למטה ומפחיתה את כמות השומן בבשר. בעברית קוראים לזה "מו?דעות"

צ'רלס בארקלי

בארקלי הוא בדיוק מהערסים שלא הייתם מתעסקים איתם בשכונה - פה גדול וידיים קטנות שמסוגלות לעשות הרבה יותר משנדמה. כן, גם העובדה שהיה רחב לא ממש הוסיפה נחת לכל אלה שהתעמתו אתו. בארקלי השחקן היה ההוכחה לכך שכשרוצים, השמיים הם הגבול. בארקלי של היום בעיקר לא מסוגל לסגור את הפה. לזכותו ייאמר שלא סר חינו

סבסטיאן ג'ניקובסקי

קיקר לא צריך להיות השחקן הכי אתלטי בפוטבול, משום שהתפקיד שלו מסתכם בבעיטות לשער. בשל כך, המימדים הגדולים של סבסטיאן ג'ניקובסקי, הבועט הפולני של אוקלנד ריידרס, יוצאי דופן יחסית לשחקן בעמדה שלו. ההסבר פשוט: ג'ניקובסקי אוהב לאכול אבל עוד יותר אוהב לשתות משקאות רוויי אלכוהול שיוצרים יופי של נפח לכרס. גם במקרה שלו, אגב, המימדים הללו יכולים להיות לעזר במידה שהוא צריך לתקל את השחקנים שמחזירים את בעיטותיו

גלן דייויס

אם לסופוקליס שחורציאניטיס קוראים "בייבי שאק", גלן דייויס הוא סתם "ביג בייבי". הפורוורד העצום של בוסטון מצטיין בקליעת סלים בקלאץ' ומראה שבראש שלו יש קצת יותר מסתם מחשבות על צ'יזבורגר עסיסי. הנה התגובה שלו לאחר שפגע בטעות בילד בן 12 לאחר סל ניצחון באורלנדו: "אני איש גדול, ואם אני שמח ורץ על המגרש, אני לא רואה אף אחד". אמאל'ה!

דייויד אורטיז

אם מדברים על קלאץ', זהו האיש שממחיש יותר מכל את המושג בעשור האחרון. אורטיז, שחקן בוסטון רד סוקס, חבט עשרות כדורי ניצחון בשנים האחרונות. ההסבר הראשוני, מעבר לכישרון טבעי, הוא סמים ממריצים שהוסיפו לו כוח. כשאדם גדול מימדים גם כך לוקח הורמוני גדילה, לא פלא שהוא מפתח את המימדים שאליהם הגיע "ביג פאפי"

ערן לוי

ערן לוי הוא המנהיג העכשווי של "שחקני הלאפות" - אלה שמיד לאחר האימון הולכים לשווארמיה הקרובה למקום מגוריהם. כן, זה האיש שנבחר להיות ממשיך דרכם של אליהו עופר, רן בן שמעון, אלי אברבנאל ואפילו ראובן עובד שעושה קולות של פנסיונר. אנחנו רוצים לאחל לו אריכות ימים על המגרש, כי אללה יוסתור ממה שיקרה ברגע שהוא יפרוש

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully