הכירו את הסינדרלה הצרפתית: ארל-אביניון

הליגה הצרפתית שנפתחת בסופ"ש סיפקה בעבר סינדרלות, אבל מקרה כמו העולה החדשה ארל-אביניון מחבל פרובנס קשה אפילו למצוא באגדות

  • ארל-אביניון

ב-14 במאי 2008 תפסה העיר ארל שבדרום צרפת, את כל כותרות העיתונים במדינה. פסל קדום של המצביא יוליוס קיסר, האיש שהקים את העיר בשנת 46 לפני הספירה, נמצא בקרקעית נהר הרון בארל והגילוי הארכיאולוגי המסעיר הותר סוף כל סוף לפרסום. שנתיים בדיוק לאחר מכן, ב-14 במאי 2010, שוב עמדה העיר התרבותית מחבל פרובנס במרכז העניינים. הפעם היה זה בזכות קבוצת הכדורגל שלה, שנותרה נאמנה לאמרה של יוליוס קיסר - "באתי, ראיתי, ניצחתי" - והעפילה לליגה הראשונה בצורה סנסציונית עם ארבע עליות בחמש שנים.

הכדורגל הצרפתי ידע לא מעט סיפורי סינדרלה בשנים האחרונות. גרנובל ובולון הקטנטנות עלו לליגה הבכירה (והספיקו לרדת), גנגאן זכתה בגביע הצרפתי (ושנה לאחר מכן נשרה לליגה השלישית) וקבוצות חובבניות טיפסו לא פעם לשלבים הסופיים בגביע הליגה. אבל סיפור בלתי אפשרי כמו זה של ארל-אביניון, אחת הקבוצות המאוחדות הבודדות שהכיר הכדורגל האירופי, טרם נראה. עכשיו, אחרי קיץ סוער ועם התקציב הנמוך בליגה, ארל-אביניון תנסה לחולל נס נוסף ולהימנע מהתחזית הקודרת של ירידה צפויה ומהירה.

עוד בוואלה! NEWS

ביס של החיים: כיסונים ממולאים קורנביף בציפוי פריך

אינס שילת ינאי בשיתוף עוף טוב
לכתבה המלאה
רגע שריגש מדינה שלמה. פסום מבקיע את שער העלייה של ארל-אביניון (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

טובים השניים מן האחד

לפני חמש שנים הייתה ארל ב-CFA2, שהיא הליגה החמישית בצרפת. לקבוצה החובבנית לא היו יומרות מרחיקות לכת, אלא שאז מישל אסטבן קיבל על עצמו את תפקיד המאמן. אסטבן, ששיחק בעבר במועדון ועשה פלאים בקבוצות קטנות קודמות אותן אימן, סיפק מיד את הסחורה עם העפלת ליגה מדי עונה (פרט לשנת שהייה אחת בליגה השלישית) וב-2009 מצאה עצמה לפתע ארל הצנועה בליגה השנייה. כאן, עם שינוי הסטטוס מחובבני למקצועני, נוצרה בעיה שהובילה לאיחוד.

לארל היה אצטדיון בן 2,000 מושבים שלא עמד בתקנות הליגה השנייה, וגם מבחינה כלכלית התקשו ראשי המועדון להציג ערבויות כדי לקבל את האישור המיוחל. בלית ברירה, פנו בארל לעיר השכנה, אביניון, וביקשו לשחק במגרשה. לאביניון, שנמצאת במרחק 36 קילומטרים מארל, הייתה קבוצה חובבנית בליגות הנמוכות, ולכן דרשו פרנסי העיר להוסיף את השם אביניון לקבוצה ולמעשה ליצור איחוד. הסיכום היה מהיר ושירת את שני הצדדים - ארל הפיקה רווח כלכלי, אביניון זכתה לעדנה ספורטיבית – חרף העובדה שרבים בארל לא אהבו את אובדן הזהות ושהשוני בין הערים היה לטעמם מהותי למדי.

כך העמידה הקבוצה המאוחדת תקציב תפעולי של 5.7 מיליון יורו (התקציב הנמוך ביותר בשתי הליגות הבכירות), העניקה לשחקניה שכר ממוצע של 4,900 יורו לחודש ושיחקה באצטדיון עם 7,200 מקומות, כדי לענות על דרישות המינימום. ההצלחה הייתה מסחררת. אסטבן צירף שחקנים חופשיים והבריק בעסקאות השאלה (אנדרה איוו ממארסיי) וארל-אביניון הפכה לקבוצת הבית הטובה בליגה עם 16 ניצחונות לעומת הפסד בודד. 'האריות' של אסטבן ("אנחנו לא קבוצה מדהימה, אלא קבוצה עם לב גדול") הגיעו למחזור האחרון לעימות ישיר עם קלרמון על הכרטיס השלישי לליגה הבכירה. הנשיא ז'אן מארק קונרד, שניהל מועדון עם שישה עובדים בלבד, הבטיח לשכור מזכירה למועדון במקרה של ניצחון, ונאלץ לעמוד במילתו אחרי 0:1 קטן שריגש מדינה שלמה.

"הפרשנים חזו שנהיה רק עונה אחת בליגה השנייה", נזכר הנשיא קונרד בעיצומן של החגיגות בזלזול בו נתקלה קבוצתו. "לזכותם ייאמר, הם צדקו. כתבנו דף בהיסטוריה של הכדורגל הצרפתי. יש לנו דרך ולא נחרוג ממנה: ננקה את המכונית ושוב נאסוף שחקנים שנותרו בצידי הדרך". כובש שער הניצחון, בנג'מין פסום, הודה שמדובר בהישג די מקרי. "רצינו להימנע מירידה ובטעות עלינו", אמר החלוץ שגדל בטולוז. "המועדון הזה הוא הוכחה שבכדורגל המודרני עדיין אפשר למצוא אחווה, משפחתיות ואחדות". ורק קאבה דיאוורה, פעם שחקן ארסנל, נראה מעט משועשע מהחובבנות ומדרישות האיחוד: "איך חגגנו? אכלנו יחד ואחר כך המשכנו לאיזה בר. בכל זאת, עם התקציב שלנו אי אפשר לעשות יותר מדי. אתמול קיבלנו מדליית כבוד מראש עיריית ארל והיום אנחנו באביניון. מסתבר שזה חלק מהמקצוע".

צעד אחד יותר מדי

החגיגות בארל-אביניון לא נמשכו זמן רב מדי. הנשיא הנלהב החל לחשוב בגדול וניסה לצרף כמשקיע את המעצב כריסטיאן אודיגייה, יליד אביניון, שהבטיח לנצל את קשריו ביפן לטובת רכש ואף עניין את חברו, שחקן העבר האורוגוואי אנצו פרנצ'סקולי, בניהול הפרויקט. קונרד לא עצר כאן, ומיד הציע למאמן אסטבן חוזה חדש ומפתה - כזה שחורג מהגבולות הכספיים שהציב לעצמו המועדון - כאילו שכח שרק לפני שנה שחקניו עוד כיבסו את חולצות המשחק בביתם. בעלי המניות, שלא היו בסוד העניינים, זעמו על החוזה שנחתם מאחורי גבם והחליטו להדיח את קונרד מתפקידו.

את המושכות תפסו שני חברי דירקטוריון אחרים, פרנסואה פרו ומרסל סלרנו, שבהחלטה ראשונה שערורייתית בחרו לפטר את המאמן אסטבן ועוררו את זעם האוהדים והשחקנים. "כשלקחתי את המועדון הוא היה הוסטל, היום הוא כבר מלון שלושה כוכבים, אבל בלי מנהל", התרעם קונרד המושפל. "כן, חתמתי על חוזה עם אסטבן מאחורי הגב של בעלי המניות. טעיתי, והתנצלתי על כך. אסור לשכוח שהפכתי קבוצה חובבנית לקבוצת ליגה ראשונה עם רווח תפעולי. זה לא מגיע לי".

שני הבוסים החדשים הבינו כי ביצעו טעות פטאלית והתחננו בפני אסטבן שישוב למועדון. המאמן מחל על כבודו, ושבוע לאחר שנזרק בבושת פנים החל בעבודה לקראת העונה הקשה בליג 1, באיחור של שלושה שבועות. "אין ספק שזה היה מוזר, אבל אני בטוח שכולם שמחים שחזרתי", אמר אסטבן בסיומה של הפארסה, כשהוא כבר מכוון לעבר עונת הבכורה שלו בליגה הראשונה. "התשוקה שלי חזקה מאי פעם ואני אתן את הדם שלי עבור המועדון. אעשה הכל כדי שנשרוד".

עוד נס אחד קטן

הבלגן הפוליטי בצמרת המועדון העיב, כאמור, על ההכנות לתחילת העונה והסיט את תשומת הלב מהנושאים החשובים באמת. תקציב המועדון אמנם קפץ ל-18 מיליון יורו, אך הנתון מעט מטעה כיוון ש-12 מיליון מגיעים מזכויות השידור וכך למעשה התקציב נותר דומה לעונה הקודמת והעיריות נאלצות לסייע. האצטדיון שעמד רק בדרישות ליגת המשנה, נדרש לתוספת של כ-10,000 מקומות נוספים ולהקמת חדר תקשורת, עמדת שידור נאותה ותאורה מתאימה, ועל כך לקחה אחריות עיריית אביניון. בינתיים, בארל הקימו קבוצות מחאה שמבקשות אצטדיון ראוי בעיר ואת ביטול האיחוד, כשמנגד הנשיא לשעבר קונרד טען כי האוהדים באביניון קולניים ומשמעותיים יותר עבור הקבוצה.

מרוקן נפשית מהתסבוכת סביב חוזהו ומניגודי העניינים סביב האיחוד, אסטבן כבר הבין שעל כסף אין מה לבנות והמשיך בקו שלו עם צירופי מושאלים ושחקנים חופשיים (אלברו מחייה, חמור בואזה ואחרים). בהנהלה, לעומת זאת, עוד ניסו מהלך מהפכני ודיברו על פנייה לג'יבריל סיסה, אחד מבניה האהובים של ארל, אך תגובתו הבהירה להם בדיוק איפה הם עומדים. "אני גאה בעיר שלי, אבל לראות סיפורים כאלה עליי זה פשוט מרגיז", הגיב חלוץ נבחרת צרפת ופנאתינייקוס. "לעבור אליהם? זה מגוחך". גם שחקני ליגה מנוסים אחרים, ברמה הרבה פחות טובה מסיסה, חשו פחיתות כבוד להגיע לארל-אביניון, והמועדון שוב אסף "פליטים מצידי הדרך".

כך, עם סגל שנופל מקצועית ממרבית קבוצות הליגה, מלחמת ההישרדות של ארל-אביניון נשענת בעיקר על אמונה בנסים ועל אסטבן. המאמן הצטרף לרשימה האקסקלוסיבית של מאמנים שעלו ארבע ליגות בחמש שנים, יחד עם גי רו האגדי מאוקזר ומישל לה מילינר מלאבאל, ושחקניו פשוט מעריצים אותו. האם מה שעבד מול קבוצת המילואים של מארסיי לפני מספר שנים יצליח גם מול האלופה הגאה בדרבי האזורי לו מחכים כולם בקוצר רוח? "אסטבן הוא קוסם", חזר הקפטן סבסטיאן פיוסל על הכינוי שהדביקו השחקנים למאמנם. "הוא סחף אותנו להרפתקה אנושית וגרם למועדון להרוויח אוהדים רבים. כולנו ריאליים - הישארות בליגה תהיה מעבר לכל דמיון".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully