סיכום השבוע בבייסבול

מאזן הבית:

ניו יורק יאנקיז – 38:66
טמפה ביי – 39:65
בוסטון – 45:60
טורונטו – 51:54
בולטימור - 73:32

בוסטון ניצחה חמישה משישה, אבל גם מפגש בין טמפה ביי ליאנקיז, שהסתיים בניצחון הרייז, לא סייע לה להתקדם גבוה מדי בטבלה, בעיקר משום שטמפה ביי בלעה שישה משבעת משחקיה האחרונים. הרייז בפיגור של משחק אחד בלבד מהיאנקיז וביתרון 5.5 משחקים על הרד סוקס. טורונטו סיימה את העונה, כשהיחיד שיש לו אינטרס הוא חוזה באוטיסטה, שמוביל את ה-MLB עם 31 הומרים. בולטימור היא סתם פח.

מדד הטריידים: היאנקיז קיבלו למעשה בחינם את לאנס ברקמן מיוסטון. ברקמן מזמן כבר לא בשיאו, ובדומה לחובטים אחרים שתהילתם מאחוריהם, הגיע כ-DH להשכרה קצרה. איך זה יעבוד? בואו נגיד שמכוכב גדול של קבוצה קטנה (בהישגים, לא בגודל השוק), ברקמן הופך לבורג קטן ואפור בקבוצה גדולה וזה יעבוד לטובת כל הצדדים. טרייד מצוין של הפסים.

זינוק בעליה: זו השנה שבה שון מרקום עושה צעד גדול לכניסה לנעליו הגדולות של רוי האלאדיי. המגיש של טורונטו זכה בניצחון העשירי העונה, 1:8 על קליבלנד, ועומד על מאזן 4:10 עם ERA של 3.24. בגיל 29, מרקום ממשיך את העלייה ההדרגתית שלו בארבע שנותיו במייג'ורס. אם להסתמך על היציבות הזו, בשנה הבאה ה-ERA כבר יישק לצד הנכון של ה-3.00.

אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות: באק שוואלטר מונה למאמן בולטימור. שוואלטר אימן עד כה שלוש קבוצות בלבד בקריירה שלו: היאנקיז בין 1992 ל-1995, אריזונה בין 1998 ל-2000 וטקסס בין 2003 ל-2006. היאנקיז והדיאמונדבקס זכו באליפות מיד לאחר עזיבתו של שוואלטר, שבטקסס היה מאמן העונה ב-2004, למרות שהקבוצה לא העפילה לפלייאוף. זו המומחיות של שוואלטר: להניח את הבסיס. הוא בנה פלטפורמה טובה לג'ו טורה ולבוב ברינלי, שקצרו את הפירות עם זכייה בוורלד סירייס, וגם מהריינג'רס לא עשה עיי חורבות. לקבוצה בתחרות לא משתלם לקחת את שוואלטר, אבל במקרה של האוריולס, הם צריכים משקם, מישהו שיהפוך אותם לקבוצת בייסבול. הם כנראה מינו לתפקיד את האיש הנכון.

שוב קלאץ': בדטרויט החליטו שדייויד אורטיז לא מהווה איום יותר והוליכו את קווין יוקיליס כדי לאפשר לביג פאפי לחבוט. התוצאה: דאבל בן שלוש ריצות באינינג התשיעי וניצחון 5:6 לבוסטון. יותר משנה לא חבט אורטיז, שהיה מיסטר קלאץ' בבוסטון בין 2004 ל-2007, כדור מנצח. בוסטון תצטרך עוד כמה כאלה כדי לשמור על סיכויי הפלייאוף שלה.

וכמובן, נו היטר: מאט גארזה מטמפה ביי עשה את זה באופן מרשים מאוד בתחילת השבוע, הבעיה שלו היא עקביות. גארזה המשיך את המומנטום במשחק מול היאנקיז בשבת עם שבעה אינינגים ותשעה סטרייקאאוטים, הבעיה היא שהוא גם ספג ארבע ריצות. אם יצליח בחודשיים האחרונים של העונה להיות הגארזה של החודש הראשון, טמפה ביי יכולה לראות את עצמה בפלייאוף.

מאזן הבית:

שיקגו וייט סוקס – 45:59
מינסוטה – 46:59
דטרויט 52:52
קנזס סיטי – 60:45
קליבלנד – 61:44

מסעות ניצחונות מטורפים של שיקגו ומינסוטה השאירו את הטייגרס הרחק מאחור, וכרגע נראה שהווייט סוקס והטווינס ייאבקו ראש בראש עד הסוף. קנזס סיטי ממשיכה לגלות עליונות על קליבלנד, אבל האינדיאנס עושים מאמץ להתחמק מהמקום האחרון בבית.

הלך המומנטום: כל משחק מהשלושה שנערכו בסוף השבוע בפנוויי פארק היה מרתק עד לכדור האחרון. ביום שישי הובילה דטרויט 1:6, ועצרה את בוסטון רק לאחר ארבע ריצות באינינג התשיעי - 5:6. בשבת הובילו הטייגרס 2:4, אבל דאבל מנקה בסיסים של דייויד אורטיז העניק לגרביים את הניצחון 4:5. וביום ראשון, קליי בוכהולץ שלט בטייגרס, הרד סוקס נכנסו לאינינג האחרון ביתרון 0:3, אבל מאמץ אדיר של הנמרים הביא לשוויון. ואז, בתחתית האינינג, הם הפסידו 4:3. ההפסד בסדרה משמעותי ביותר, משום ששיקגו ומינסוטה לא מפסיקות לנצח. כשהם משקיפים על הגרביים הלבנים כל כך מרחוק, בדטרויט יכולים שוב לנסות ולנתח למה קורה מה שקורה להם בחצי השני של העונה.

מדד הטריידים: מי לעזאזל היה חושב בכלל שיש שני ג'ובאני סוטו בבייסבול? ידענו שלשיקגו קאבס יש אחד כזה, לא ידענו שגם לדטרויט, שהשתמשה במגיש הצעיר כדי לקחת מקליבלנד את ג'וני פראלטה. האינפילדר השמן נתן דיבידנדים ראשונים ביום שישי, עם שני הומרים בפנוויי פארק ב-5:6 על בוסטון. לפראלטה היה פעם פוטנציאל, עכשיו השאלה היא אם מחוץ לדיכאון של קליבלנד הוא יממש אותו.

מדד הטריידים 2: קני וויליאמס, ה-GM של שיקגו, יודע מה שהוא עושה. בכל עונה וויליאמס שולף שפן אחר, כשהפעם צירף את אדווין ג'קסון לסגל. ג'קסון, שרשם נו היטר באריזונה, לא נותן עונה מוצלחת במיוחד, אבל כמו במקרה של דני הארן, חלק מהסיבה הוא תחושת בית הקברות בקבוצה שבה אתה משחק. ג'קסון היה טוב מאוד בעונה שעברה בדטרויט. הבעיה היא שספטמבר שלו היה מזעזע מבחינת ERA. הימור מעניין של וויליאמס והווייט סוקס, נראה איך הוא ישתלם.

מאזן הבית:

טקסס 44:61
לוס אנג'לס איינג'לס 53:54
אוקלנד 52:52
סיאטל 67:39

טקסס ממשיכה להוביל את הבית בבטחה, ונעזרה בסוויפ של בוסטון על האיינג'לס כדי להגדיל את הפער בפסגה. אוקלנד ממשיכה לשאוף למאזן חיובי, סיאטל רק מקווה שהעונה תיגמר.

מנפלאות טקסס: עסקת המכירה של הריינג'רס בבלגאן, איאן קינסלר שוב ברשימת הפצועים, אבל בטקסס עסקים כרגיל. בעוד שאר הבתים צמודים, הריינג'רס מבוצרים היטב בראש הבית וכרגע נראה שיהיו הראשונים להבטיח מקום בפלייאוף, למרות הפסד בסדרה באנהיים. חלק מהקרדיט מגיע למגיש סי ג'יי ווילסון, שלא עשה עבודה מבריקה בתור קלוזר, אבל ממשיך לדפוק הופעות כפותח. ביום חמישי, מול אוקלנד, ווילסון קצר ניצחון עשירי העונה, למרות שלא הצליח לרשום הופעת איכות. ה-ERA שלו עומד על 3.11, והוא מוביל את הקבוצה הסימפטית של הריינג'רס להופעה ראשונה באוקטובר מאז 1999.

מדד הטריידים: העונה של אנהיים נראית בדיוק כמו ההופעה הראשונה של דני הארן - פצועה, חיוורת וחסרת אונים. אלא שעל הטרייד עצמו אין להלין - זה היה טרייד מצוין לאיינג'לס, שלקחו מגיש שכבר הוכיח את עצמו בבית הזה כדי שישמש פאנץ' לג'רד וויבר. נראה שהעונה הנוכחית באנהיים אבודה, אבל להארן חוזה עד סוף 2012, מה שיאפשר למלאכים ליהנות ממנו שנתיים נוספות. השאלה היא מאיזה הארן הם ייהנו - זה שמתחרה על הסיי יאנג בחלק הראשון של כל עונה, או זה שקורס בחלק השני ובעצם בכל העונה הנוכחית.

מאזן הבית:

אטלנטה – 45:59
פילדלפיה 48:57
פלורידה 52:53
ניו יורק מטס – 52:53
וושינגטון – 59:46

פילדלפיה ממשיכה לשעוט קדימה, וצימקה את הפער מהברייבס לשני משחקים וחצי בלבד. זה יכול היה להיות נמוך יותר, אלמלא היה בראד לידג' מפשל בוושינגטון בשבת. ריאן הווארד נפצע וזה סימן לא טוב לפיליז, אבל המחבטים התחילו לחזור לעצמם וזה מעולה. המטס המבחילים חטפו מפלות מאריזונה ורואים את הפלייאוף מתרחק. פלורידה, לעומת זאת, חזק בעניינים ו-וושינגטון רק דואגת לבריאותו של סטיבן שטרסבורג.

מדד הטריידים: פילדלפיה הודתה, למעשה, בטעות בשחרורו של קליף לי כשצירפה אס אחר, רוי אוסוולט. הפתיחה של אוסוולט לא הייתה טובה, בלשון המעטה, עם הפסד 8:1 לוושינגטון, אבל הפיליז בהחלט היו צריכים מגיש 2 ברמה שלו שיגבה את רוי האלאדיי. הבעיה היא שהם נתנו תמורתו את ג'יי איי האפ, שצ'רלי מנואל לא מחזיק ממנו, משום מה. כמו רוב הטריידים, גם זה יישפט לאורך הזמן.

מעט מדי, מאוחר מדי?: דייויד רייט חבט לשני הומרים, אבל המטס הפסידו לאריזונה 9:6 בבית ביום שישי. אם תרצו, זה הסיפור של רייט והמטס - מנסים אבל לא יכולים. אחרי שכבר נראה היה לפני חודש שהשנה הם יתנו גז, שחקניו של ג'רי מנואל עושים קולות של כניעה מוקדמת, כמו בכל שנה. לא מעודד, במיוחד כשבגזרה של עומאר מינאיה בשוק הטריידים שוב נרשם שקט.

לשמור על הילד: סטיבן שטרסבורג נכנס ל-DL, ומעבר לכך שזו בשורה לא טובה, זהו גם תמרור אזהרה לוושינגטון. ההייפ סביב בואו של שטרסבורג היה גדול ומוצדק, אבל הנשיונאלס צריכים לגבות אותו בהגשה טובה ולא לטחון לו את היד, לפחות עד שיוכיח שהוא מסוגל להיות סוס עבודה בסגנון רוי האלאדיי.

מאזן הבית:

סט. לואיס – 46:59
סינסינטי - 47:59
מילווקי – 58:48
שיקגו קאבס – 59:46
יוסטון – 59:45
פיטסבורג – 68:36

המרוץ בין סט. לואיס לסינסינטי פשוט מדהים. שתי הקבוצות ממשיכות לצעוד עקב בצד אגודל, כשהרדס עדיין במרחק של חצי משחק מהמקום הראשון, ממש כפי שהסתיימו כל השבועות האחרונים. יוסטון ושיקגו קאבס ערכו מכירות חיסול ופיטסבורג, שתמיד נשחטת בדדליין, שמרה הפעם על גזרה שקטה דווקא.

באמת טוב שנזכרת: רגע לפני מכירת החיסול ששלחה את רוי אוסוולט לפילדלפיה ואת לאנס ברקמן לניו יורק, נזכר קרלוס לי שפעם הוא היה אחד האאוטפילדרים ההתקפיים הטובים בליגה. לי, בעונה לא טובה כמו כל האסטרוס, חבט ביום רביעי לשני הומרים ב-1:8 על הקאבס. אלה היו דיבידנדים ראשונים לג'ף באגוול, אחד הכוכבים הגדולים בתולדות האסטרוס, שהפך למאמן החובטים ב-11 ביולי.

תקיש על העץ: סינסינטי ממשיכה לנהל מלחמת חורמה עם סט. לואיס, כשהשתיים צמודות במירוץ לראשות הבית. בשביל זה היא זקוקה לסיומת חזקה מהמגישים שלה. חמש הופעות היו לטראוויס ווד במייג'ורס, בהן לא זכה אפילו בניצחון אחד (הפסד וארבעה משחקים ללא הכרעה). ביום רביעי קצר, סופסוף, ווד ניצחון ראשון, 2:10 על מילווקי, גם הודות לגראנד סלאם של ברנדון פיליפס. ה-ERA של ווד עומד על 2.87, מה שאומר שהניצחונות הבאים בדרך.

מאזן הבית:

סן דייגו – 42:61
סן פרנסיסקו – 45:61
קולורדו 50:55
לוס אנג'לס דודג'רס 51:54
אריזונה – 66:39

הפאדרס הולכים בשיטת ה"נתכופף אבל לא נישבר", וממשיכים לשמור על הפסגה למרות מגמת ההתעוררות של סן פרנסיסקו, שרק הולכת ומתעצמת. הדודג'רס התחזקו בדדליין אבל מאבדים כיוון, כמו גם קולורדו. אריזונה מכרה חצי קבוצה ומקווה שהפרוספקטים שקיבלה יעזרו לה להיבנות מחדש.

מדד הטריידים: אריזונה עשתה מכירת חיסול כשנתנה את דני הארן ואדווין ג'קסון, אבל בניגוד לפיטסבורג שנוהגת למכור לשם מכירה, אוהדי הדיאמונדבקס יכולים להיות אופטימיים. אחת לכמה שנים אריזונה מחסלת, ומייד מעמידה קבוצה ראויה. זו סירקולציה נהוגה במדבר: כמה עונות פיננסיות ואחר כך הופעה בפלייאוף.

מדד הטריידים 2: הדודג'רס היו פעילים מאוד וצירפו את טד לילי, ריאן ת'ריו ואוקטביו דוטל. השחקן המשמעותי בשני הטריידים הללו הוא כמובן לילי, שצפוי לתת לצ'אד בילינגסלי תמיכה ברוטציה. הבעיה היא שלילי לא מבריק ולא יציב. בשלב ראשון, בלוס אנג'לס מקווים שהחיזוק הזה יספיק להם להגיע לפלייאוף. אחר כך נראה. הכיוון שעליו מעידה הסדרה מול הג'איינטס (סוויפ לסן פרנסיסקו) לא טוב.

סייקל: כמו תמיד עם השחקנים שחובטים לסייקל, ובאופן עקרוני האירוע הזה הוא יותר עניין של מזל. אבל המקרה של קרלוס גונזאלס מקולורדו היה קצת שונה. גונזאלס רשם סינגל, דאבל וטריפל בשמונה אינינגים, ובתשיעי עלה לחבוט במצב של שוויון מול שיקגו קאבס. הוא שלח פצצה למרחק של 140 מטר כדי להשלים לא רק סייקל, אלא גם ניצחון 5:6. בהחלט אירוע עם משמעות הפעם.

קלאץ': אינינג שמיני, סן פרנסיסקו בפיגור 1:0 ופאט ברל עולה לחבוט מול ג'ונתן ברוקסטון מהדודג'רס. בומבה למרכז היציעים מכניסה גם את באסטר פוזי הביתה ומעלה את הג'איינטס ליתרון 1:2, עליו שמרו באינינג התשיעי. ניצחון חשוב ואולי כזה שמסמן מפנה. יום אחרי זה הגיע הסוויפ על הדודג'רס, הג'איינטס במרחק משחק וחצי מהפאדרס ולא מומלץ לאף אחד שיגיעו לפלייאוף. גם בשנה שעברה אמרנו את זה, אבל את אוקטובר הם ראו מהבית. והשנה?