כך הלכה הקריירה של פרנק ריברי לאיבוד

"יש בחיים רגעים מלחיצים ומדכאים. הרגע בו אני נמצא כעת הוא בהחלט אחד כזה. אני חייב לשרוד ולעלות מעל נקודת השפל אליה הגעתי. זה ממש לא קל בשבילי, אבל אין לי שום ברירה אחרת. קשה לי מאוד להתמודד עם הלחץ בו אני נמצא, הוא פשוט עצום". את הדברים הקשים הללו אמר פרנק ריברי בראיון ל"בילד" הגרמני לפני מעט יותר משבוע, רגע לפני שחזר למינכן כדי לפתוח את האימונים עם באיירן.

דומה שהסיבה היחידה להתבטאות החריגה של הקשר היא החקירה המתנהלת נגדו בצרפת באשמת קיום יחסי מין עם קטינה, חקירה אליה חזר היישר מקמפיין המונדיאל הכושל של הטריקולור, אבל כשמסתכלים על המכלול מבינים שהדברים הולכים הרבה מעבר לכך. הכוכב הגדול שהוזכר תמיד בנשימה אחת אחרי לאונל מסי וכריסטיאנו רונאלדו וגרם לריאל מדריד, ברצלונה, צ'לסי ומנצ'סטר יונייטד לפנטז עליו, הפך בשנה אחת בלבד, הגרועה בקריירה שלו, לשבר כלי ולשחקן שניצב לפני המבחן הגדול בקריירה שלו, כשהוא חייב להוכיח את עצמו מחדש ובעיקר את זה שהוא שווה את החוזה האדיר לו זכה בבאיירן מינכן רק לפני חודשיים, שעשוי להגיע ל-10 מיליון יורו לעונה. כל זאת, כמובן בהנחה שלא ייכנס בקרוב לכלא.

אם יש תאריך שריברי לא ישכח כל חייו הוא ה-7 באפריל 2009. באותו היום, כפי שהודה, קיים הקשר הנשוי +2 יחסי מין עם זאהיה דהאר בת ה-17, שהגיעה מפריס למינכן כמתנת יום ההולדת ה-26 שלו, שחל באותו יום. קשר השתיקה סביב הנושא נשמר עד אפריל השנה, אז נחשפה השערורייה כשהטיעון של הצרפתי הוא: "היא סיפרה לי שהיא בת 18". טיעון קצת מגוחך נוכח העובדה שמישהו היה צריך להזמין לה את כרטיסי הטיסה ולמלא את פרטיה. ריברי, כמו כולם, הבין שכל הבלגאן יתנקז ליום שאחרי המונדיאל, בעיקר אם צרפת שוב תאכזב: החקירה, המשפט, ההמולה התקשורתית וחשיפת פרוטוקולים מביכים מחקירותיו ובעיקר הביקורת הקטלנית וחוסר הוודאות לגבי העתיד.

אבל הביקורת הגיעה עוד לפני המונדיאל, כשהראשונה להתייחס לאירועים הייתה שרת הספורט הצרפתיה רוזלין בשלו שאמרה: "אם נפתחים הליכים פליליים רשמיים נגד שחקן, אסור לקחת אותו למונדיאל". סגניתה ראמה יאדה הייתה נוקשה יותר: "החולצה של הנבחרת היא קדושה. אסור שמי שנחשד בפלילים ילבש אותה". הבוטה מכולם היה הפילוסוף הצרפתי-יהודי הנודע, פרופסור אלן פינקלקראוט, שאמר: "הנבחרת הזו מורכבת מחבורה של בריונים, שמתנהלים לפי קודים של מאפיה. דור השחקנים הזה גורם לי להקיא, הם פשוט הורסים את כל השילוב האתני שתמיד היה בנבחרות צרפת".

בעיות ההתנהגות של ריברי לא נפסקו כאן. הקשר, ביחד עם ניקולאס אנלקה, התעמר ביוהאן גורקוף הצעיר במחנה הצרפתי, מה שהגיע לכדי חילופי מהלומות קשים באחד האימונים, לאחריו יצאו ריברי ומאמנו ריימונד דומנק לתקשורת וסיפקו הכחשה רפה במיוחד לאירוע. ריברי נתפס כאיש הרע ביחסים הרעועים עם קשר בורדו הצעיר. הציבור הצרפתי ראה בו את האשם והבריון, שהנהיג את מחנה בני המהגרים והשחקנים שמגיעים מהפרוורים, שהתאכזרו במהלך הקמפיין לשחקנים הצעירים והלבנים, רובם עירוניים. גורקוף הוא אחד הבולטים שבהם: צעיר, אינטלקטואל, נאה ובורגני. מאמן ה'לה בלו' הנכנס, לורן בלאן, ניפה את כל 23 השחקנים שנטלו חלק במונדיאל מהסגל לקראת משחק הידידות מול נורווגיה, אך לא שלל את האפשרות שיזמן את ריברי בעתיד.

האווירה הציבורית בצרפת לא השפיעה על ראשי באיירן מינכן, שיצאו בשבועות האחרונים כדי לגונן על הקשר שלהם. נשיא המועדון אולי הנס היה מאוד נחרץ: "אנחנו חושבים שכל האירוע הזה הוא כל כך מגוחך שאנחנו אפילו לא מתחילים להבין אותו. אני לא חושב שיש כאן פן פלילי, הרי הוא חשב שהבחורה בת 18, אלא רק מוסרי ועל זה לא צריך לשפוט אותו. אם צרפת הייתה זוכה במונדיאל אף אחד לא היה מתעסק עם זה". קרל היינץ רומיניגה, חבר בהנהלת הקבוצה: "אני חושב שהסיפור הזה פוליטי לחלוטין. מחפשים לערוף ראשים רק מפני שצרפת כשלה במונדיאל". המנהל המקצועי כריסטיאן נרלינגר: "הייתה לו את השנה הכי גרועה בקריירה, זה רק יחדיר בו מוטיבציה להצליח".

ריברי עצמו התייחס לביקורת שהגיעה מצרפת וגם ליחס שקיבל מבאיירן. "אני בטוח בחפותי ומשוכנע שאחזיר את הביטחון גם לאנשים שמפקפקים בי עכשיו", אמר, "אני רוצה לגרום להם ליהנות שוב. להראות להם יכולות דריבל, כיבוש ודברים חיוביים. אני רוצה להודות למשפחה שלי על התמיכה, וגם לכל המועדון שנקרא באיירן מינכן, שעמד מאחורי כל הזמן. לעולם לא אשכח את זה. היו לי בהתחלה שנתיים טובות כאן ואז כולם הריעו לי, אבל אנשים נמדדים ברגעים הקשים, במיוחד כשיש לך בעיות אישיות. רק אז אתה מבין למי יש לב רחב".

אבל כנראה שגם במשפחה לא הכל ורוד, בטח לא כשמדובר בלואיס ואן חאל. בראיון שהעניק ההולנדי למגזין "קיקר" לקראת פתיחת האימונים של באיירן לעונת 2010/11, הפתיע כהרגלו כשאמר שהסקנדל בו ריברי מעורב בכלל לא מטריד אותו ובטח שלא מפריע בהכנות לעונה החדשה. "עדיין לא ראיתי את ריברי הגדול שכולם מדברים עליו", ירה ההולנדי, "זה קצת קשה כי הוא פשוט נפצע די הרבה בעונה האחרונה".

ההולנדי ידע על מה הוא מדבר. ריברי סבל במהלך העונה החולפת בבאיירן מינכן מדלקת בגידים, שמנעה ממנו לשחק בחודשים אוקטובר-ינואר, וכשכבר חזר לפעילות הוא לא התאושש באופן מלא ולהרכב באופן סדיר נכנס רק בסוף מרץ. סך הכל, בעונת 2009/10 רשם ריברי רק 36 הופעות, מהן 14 כמחליף, מה שהוביל אותו לרשום סטטיסטיקה של שבעה שערים ו-10 בישולים. זאת לעומת 14 שערים ו-14 בישולים שרשם ב-55 הופעות בעונה לפני כן.

לאחר המונדיאל הכושל עם צרפת, כאילו לא הספיקו לו כל הצרות עד כה, נודע כי ריברי זקוק לניתוח במפשעה, שעלול שוב להושיב אותו בחוץ בפתיחת העונה. דבר שלא מעורר דאגה רבה בקרב אוהדי באיירן. לראיה אפשר לקחת את העונה שעברה, בה מי שחשב שהקבוצה של ואן חאל אבודה ללא ריברי התבדה מהר. אריאן רובן, עם ניצוצות גאונות ומאזן של 24 שערים ותשעה בישולים ב-35 הופעות, סחף את הקבוצה לדאבל מקומי וגמר ליגת האלופות - משחק בו ריברי המושעה לא לקח חלק. רובן הפך לכוכב הגדול ביותר של הקבוצה ושל האוהדים והשכיח לחלוטין את הצרפתי. לצד רובן, עליו אמר איביצה אוליץ' שהוא מקצוען גדול בהרבה מריברי, פרחו בבוואריה גם צעירים דוגמת הולגר באדשטובר ותומאס מולר, שתפסו מקום של קבע בהרכב, והוותיקים יותר בסטיאן שווישנטייגר ופיליפ לאהם, שצברו מעמד יותר משמעותי בקבוצה.

כאן בדיוק נכנסת לעניין השאלה, שבקיץ שעבר נשמעה הזויה - למה בכלל צריכה באיירן מינכן את ריברי? הרי לאהם ושווינשטייגר חזרו מהמונדיאל בעמדה של כוכבי על שמבוקשים בכל אירופה, במיוחד הראשון שקצר המון שבחים ובין היתר זכה בתקשורת המקומית להיקרא "האיש שגובהו לא נמדד בסנטימטרים". בנוסף, הוכיח לאהם שהוא גם אחד המגנים הטובים בעולם וגם מנהיג אמיתי כבר בגיל 26.

לא רק מבחינת המנהיגות, אלא גם מקצועית ריברי בבעיה. לעומק של ואן חאל חזר הקיץ הכישרון הגדול טוני קרוס בן ה-20, לאחר שהושאל לבאייר לברקוזן בעונה החולפת וכבש תשעה שערים ובישל כמות זהה. קרוס הוא קשר ששייך לדור השחקנים של מולר ובאדשטובר וזכה בתואר השחקן המצטיין באליפות העולם לנוער ב-2007, בו סיימה גרמניה שלישית. הבעיה של ריברי נובעת מהעובדה שקרוס יכול לשחק בכל עמדות הקישור, כולל מאחורי החלוץ - התפקיד בו ריברי אמר שהוא לא מספיק טוב - ובאגף שמאל – אותו הקשר הצרפתי כל כך אוהב.

קצת קשה לראות את ריברי נכנס לתוך הפאזל הזה. מה שבטוח שזה לא יהיה דומה למה שהיה ב-2007, אז הגיע ממארסיי כמי שצפוי להיות הכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה והצליח לשמח את אוהדי באיירן, שסוף סוף ראו את קבוצתם גוברת על האימפריות הגדולות של היבשת בקרב על שחקן. כך או כך, ריברי ניצב כרגע בפני עונת המבחן הכי משמעותית בקריירה שלו עד כה. עונה ממנה כבר לא תהיה כנראה דרך חזרה לרשימת הגדולים בעולם. גם הוא מבין את זה. "קצת קשה לי להתרכז בכדורגל עכשיו", הודה, "אני מקווה שהדיונים והחקירות ייגמרו בקרוב וכך גם הפציעות שלי. זה נכון שהייתה לי שנה קשה מאוד, אבל אני מלא מוטיבציה ומחכה בקוצר רוח לעונה הקרובה".