פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        סיכום השבוע בבייסבול

        ג'יטר גונב לא-רוד את ההצגה, השפם של פבאנו שוב מנצח, הג'איינטס והדודג'רס במשחק מוזר ופינלה אומר סופסוף שלום

        AL מזרח

        מאזן הבית:

        ניו יורק יאנקיז – 35:62
        טמפה ביי – 38:59
        בוסטון – 44:55
        טורונטו – 49:50
        בולטימור - 67:31

        היאנקיז והרייז ממשיכים לנהל קרב צמוד, כשהפסים מוליכים בהפרש של שלושה משחקים ועדיין מצפים להומר ה-600 בקריירה של אלכס רודריגז. הרד סוקס יצאו למסע לא קל במערב, ולמרות שהובילו 0:2 בסדרה על סיאטל נאלצו לחלוק אותה ולראות את היריבות לבית בורחות.

        קאמבק קיד: הרד סוקס סובלים העונה מכמות בלתי מתקבלת על הדעת של פציעות, וכל אחד שחוזר הוא סימן מבורך, במיוחד אם לאחד הזה קוראים ג'וש בקט. מי שאמור היה להוביל את הרוטציה ונותן עונה מאכזבת חזר להגיש בסיאטל ביום שישי ורשם חמישה אינינגים ושני שליש עם ריצת חובה אחת. עכשיו, בשלב הזה של העונה, חשוב מאוד לרד סוקס שבקט ישמור על יציבות, אחרת הם ימשיכו לראות את הגב של הרייז.

        אוי, הבולפן: מצד שני, בשני ההפסדים לסיאטל הראה הבולפן של הרד סוקס שהוא כבר לא מה שהיה. הגרביים נקלעו למשחקים צמודים, אחד בשוויון ואחד שבו עלו ליתרון, ונוצחו פעמיים, שלא לדבר על הניצחון ביום שישי, כשג'ונתן פפלבון וחבריו לא הצליחו לשמור על יתרון 1:6 באינינג התשיעי והמשחק הסתיים בנס בניצחון 6:8. המגישים המחליפים של הרד סוקס הם הסיבה שכרגע בוסטון מחוץ למאבק בבית.

        סגר מעגל: דרק ג'יטר בלתי נלאה ולעולם לא נגמר. השורטסטופ של היאנקיז לא נותן עונה טובה מדי, אבל ביום שישי דאג שוב להכניס את עצמו לספרי ההיסטוריה של הברונקס. בערב שבו חבט אלכס רודריגז להומר ה-599 שלו ב-4:10 על קנזס סיטי, ג'יטר חבט להומראן בתוך הפארק, הראשון שלו מאז 1996, השנה שבה עלה למייג'ורס.

        ואם ביאנקיז עסקינן: באותו משחק, סי. סי. סבאת'יה רשם את הניצחון ה-13 שלו העונה, כשה-ERA שלו עומד 3.18. סבאת'יה פתח את העונה בצורה בינונית, ואם צריך להמר על פי ההיסטוריה שלו באוגוסט ובספטמבר, הוא ייכנס לאוקטובר עם ERA שנושק לאחד מצדדיו של ה-3.00. הסיי יאנג של 2007 מוכן לתת פייט לתואר גם השנה.

        AL מרכז

        מאזן הבית:

        שיקגו וייט סוקס – 44:53
        מינסוטה – 46:53
        דטרויט 46:51
        קנזס סיטי – 56:42
        קליבלנד – 57:41

        היציבות של מינסוטה הזניקה אותה בחזרה אל המקום השני בבית, והטווינס במרחק של משחק אחד משיקגו שבמקום הראשון והטייגרס שבמקום השלישי. קנזס סיטי, שהעבירה את אלברטו קאייאספו לאיינג'לס, הרימה סופית דגל לבן וקליבלנד מתקרבת אליה בקרב על המקום הלפני אחרון בבית.

        יום נישואין - אם הווייט סוקס רוצים להגיע לפלייאוף, הם חייבים את מארק בהרלי בכושר. המגיש שלאורך הקריירה היה יציב נתן שנה קטסטרופלית מאז המשחק המושלם שרשם ביולי שעבר. ביום שישי מול אוקלנד, בדיוק שנה אחרי ההישג שהכניס אותו להיסטוריה, השולף המהיר בליגה עלה לגבעה נחוש והתוצאה בהתאם: תשעה אינינגים וארבע חבטות חובה בלבד בניצחון על האפס, שהחזיר את ה-ERA שלו למקום המוכר לאורך הקריירה - מתחת ל-4.00.

        שפם של יציבות: אי אפשר, פשוט אי אפשר להתעלם ממה שקרל פבאנו עושה השנה במינסוטה. ליאון פרנק כבר הזכיר אותו באחת הסקירות, אבל הוא ראוי לעוד איזכור אחד לפחות. עם תשעה אינינגים וחמש חבטות חובה בלבד, פבאנו רשם ביום רביעי את ניצחונו ה-12 העונה, 0:5 על בולטימור. ה-ERA שלו עומד כרגע על 3.26 ולכולנו ברור שהנפילה תבוא, אבל אם הוא ימשיך ביכולת הזו עוד נדבר עליו, שומו שמיים, בהקשר של סיי יאנג.

        AL מערב

        מאזן הבית:

        טקסס 41:58
        לוס אנג'לס איינג'לס 49:52
        אוקלנד 48:50
        סיאטל 60:39

        האיינג'לס ביצעו מהלכים בשוק כשהביאו את אלברטו קאיאספו מקנזס סיטי ואת המגיש דני הארן מאריזונה, אבל כמו שזה נראה, זה לא יספיק, מאחר שטקסס המשיכה לנצוץ גם השבוע עם חמישה ניצחונות בשבעה משחקים, שהקפיצו ל-7 את יתרון המשחקים שלה על ההילות. אוקלנד מנסה להכניס את עצמה לתמונה עם שבוע שהעלה אותה למאזן חיובי.

        תפסת מרובה: אחת הסיבות לכך שהאיינג'לס, למרות עזיבה מאסיבית של שחקני מפתח, עדיין בתמונת הפלייאוף היא מייק נאפולי. התופס של לוס אנג'לס הראה ניצוצות בשנים האחרונות, והשנה הוא פורץ בגדול. מאז החזרה מפגרת האולסטאר לנאפולי יש כבר ארבעה הומרים, שמצטרפים ל-14 הקודמים שלו. בשתי העונות הקודמות רשם נאפולי 20 הומרים בעונה, וכפי שזה נראה כרגע, הוא יקבע שיא אישי כבר בשבוע הבא. מה שכן צריך להשתפר אצלו הוא אחוזי החבטה - 25.8 אחוז, כמעט נקודה וחצי פחות מהממוצע ב-2009 ו-2010.

        סינקר השנה: הסיפור עם מגישים שאמורים לחזור מפציעה ידוע: אולי בשבוע הבא, אולי בעוד שבועיים. במקרה של בדארד זה אולי לא בכלל. המגיש של המארינרס לא יחזור לגבעה השנה. את סיאטל העונה הזו לא אמורה לעניין, אבל היא לא יכולה לסמוך על בדארד השביר, וכרגע הטרייד שבמסגרתו שלחה לבולטימור חמישה שחקנים בהם אדם ג'ונס נראה איום כמעט כמו שאר העסקאות שעשתה בשנים האחרונות.

        אחלה סטאף: יובל קליין הזכיר בסקירה שלו ביום רביעי את טומי האנטר, המגיש של טקסס. בניצחון 0:8 על דטרויט הפך האנטר למגיש הראשון בהיסטוריה של הריינג'רס לזכות בשבעה ניצחונות ללא הפסדים כפותח, וביום ראשון הוסיף את השמיני ב-4:6 על המלאכים, שפתח הפרש של שבעה משחקים מהאיינג'לס. ולא תגידו שזה מקרי, להאנטר עשר פתיחות ו-ERA של 2.31. אם הוא ימשיך ביכולת הזו, הטריו קליף לי-סי ג'יי ווילסון-האנטר ימשיך לפצח את המחבטים היריבים. מי היה מאמין לפני העונה שכך תיראה הרוטציה של טקסס.

        ניצוצות של התקפה: לג'ק קאסט לקח שש שנים כדי להפוך לשחקן בייסבול לגיטימי במייג'ורס, אבל אחוזי החבטה והסטרייקאאוטים הרבים היו בעוכריו. את העונה הנוכחית החל קאסט רק ב-15 במאי ומאז הציג יכולת גרועה. מה-11 ביולי עד שבת רשם קאסט שלושה הומרים שהעידו על שיפור ביכולת, ובמוצ"ש התפוצץ עם שני הומרים ב-2:10 על שיקגו וייט סוקס. "הצלחתי לגלות סבלנות לאחרונה", הסביר קאסט את השינוי, "אני לא מסובב את המחבט על הגשות קרובות ולא נכנס לספירה שנוטה לטובת המגיש".

        NL מזרח

        מאזן הבית:

        אטלנטה – 41:57
        פילדלפיה 46:52
        ניו יורק מטס – 49:50
        פלורידה – 49:49
        וושינגטון – 57:42

        זה לא בדיוק היה השבוע של המטס, שקצרו ניצחון אחד בלבד בשבעה משחקים ונתנו לפילדלפיה לעקוף אותם בקלילות. אטלנטה ממשיכה להוליך את הבית, אבל רואה את פילדלפיה חוזרת לכושר, וזה אף פעם לא סימן טוב ליריבות שלה. הפער בין השתיים כרגע עומד על חמישה משחקים, כשפלורידה לא אומרת נואש במאבק.

        כמו בימים עברו: יוהאן סנטנה לא פתח טוב את העונה, וכבר היה חשש שהאיש גמור, בנוסף לייאוש מהתמיכה ההתקפית הדלה שה וא מקבל. אלא שסנטנה מבין שזו ההזדמנות האחרונה לנסות לתפוס מקום בקרון על הרכבת לפלייאוף והיכולת שלו בהתאם. מאז שספג חמש ריצות מהאקסית מינסוטה ב-26 ביוני, סנטנה ספג שלוש ריצות בחמישה משחקים ביחד. המטס, אם צריך להמר מעכשיו, לא יהיו בפלייאוף, אבל לפחות מישהו שם מצדיק את המשכורת שלו.

        חבר, היית חסר: פילדלפיה סובלת מפציעה של צ'ייז אטלי, אבל מי שחזר מפציעה ומפצה על החיסרון הזה הוא פלאסידו פולאנקו. לאורך העונה סיפק פולאנקו מספר חבטות מפתח, ולא חסך שבטו גם מהקרדינלס ביום חמישי. באינינג ה-11, במצב של 0:0 אחרי דואל מזהיר בין אדם ויינרייט לקול המלס, עלה פולאנקו לצלחת וירה להומר שהעלה את הפיליז ל-0:1. פילדלפיה הוסיפה ריצה כדי לנצח 0:2 ולהימנע מסוויפ בסדרה, ועושה רושם שתזדקק למחבט של פולאנקו לא מעט בחודשיים הקרובים.

        NL מרכז

        מאזן הבית:

        סט. לואיס – 44:55
        סינסינטי - 45:55
        מילווקי – 53:47
        שיקגו קאבס – 54:45
        יוסטון – 58:42
        פיטסבורג – 64:34

        הקרב בין סט. לואיס לסינסינטי נמשך, כשהקרדינלס ממשיכים לשמור על יתרון זעום ביותר בשבוע שבו ניצחו ארבעה משבעה. הרדס רשמו מאזן זהה, ושאר הבית לא היה מעניין אף אחד, אלמלא הודעת הפרישה של לו פינלה.

        שלום ולא להתראות: יש סיבה אחת מרכזית לכך שלו פינלה הודיע שהוא פורש בסוף העונה - הוא ידע שאם לא יעשה זאת, ימצא את עצמו בחוץ כבר עכשיו והעדיף לחסוך את ההשפלה. אפשר להגיד שימיו הגדולים של פינלה, שבעבר בהחלט היה מאמן טוב, חלפו. הרגישו את זה בטמפה ביי והרגישו את זה בשיקגו בכל פעם שהביא אותם לפלייאוף והתרסק. עכשיו, כשאין אפילו פלייאוף באופק, אין לו מה לחפש שם. השאלה היא מה ההנהלה ה"חכמה" של הקאבס תעשה עכשיו, כי לא בטוח שהוא היה הבעיה העיקרית.

        פרח במדבר: העונה של מילווקי לא טובה, בלשון המעטה, אבל לפחות ריקי וויקס ממצה משהו מהפוטנציאל שניבאו לו בתחילת הקריירה. חודשיים לסיום העונה, וויקס כבר חצה את קו ה-100 חבטות ועבר את שיאו העונתי - 111 חבטות (2008). לאחר שחתם את השבוע שעבר עם צמד הומרים באטלנטה, וויקס פתח את הנוכחי עם הומרים במשחק הפתיחה והסיום בסדרה בת ארבעה משחקים בפיטסבורג. את שיא ההומרים האישי הוא שבר מזמן (עומד על 19, שלושה יותר מ-2007), עכשיו נותר רק לראות כיצד יתפקד בחודשיים הבאים.

        NL מערב

        מאזן הבית:

        סן דייגו – 39:58
        סן פרנסיסקו – 43:56
        לוס אנג'לס דודג'רס 46:53
        קולורדו 47:51
        אריזונה – 62:37

        סן פרנסיסקו היא גולת הכותרת של הבית. הג'איינטס ממשיכים במסע המופלא שלהם לעבר אוקטובר, והעפילו למקום השני בבית במרחק יריקה מסן דייגו. אלא שהפאדרס לא פראיירים וסגרו שבוע של ארבעה ניצחונות בשישה משחקים. הדודג'רס לא אמרו את המילה האחרונה והראו בשלושה ניצחונות מארבעה משחקים מול המטס שאין להם כוונות לתת לבית לברוח.

        מופע ביזאר: התקרית המוזרה של השבוע, של העונה ואולי של השנים האחרונות נרשמה בדודג'רס סטדיום ביום שלישי. ג'ונתן ברוקסטון, המניה הבטוחה של הדודג'רס, מילא את הבסיסים ביתרון 4:5 על סן פרנסיסקו ומאמן החובטים דון מטינגלי, שהחליף את ג'ו טורה המורחק, עלה לתת לו עצה. מטינגלי היה בדרך לירידה מהגבעה לפני שחזר כדי לתדרך את ג'יימס לוני בבסיס הראשון.

        על פי החוק, שני ביקורים על הגבעה באינינג פירושם החלפת המגיש. ברוס בוצ'י, מאמן הג'איינטס, זכר את זה והפנה את תשומת לבם של השופטים. התוצאה: החלפה מוקדמת ובלתי צפויה של ברוקסטון, שכבר יצא ממצבים כאלה בעבר, ומהפך של הג'איינטס בדרך לניצחון 5:7, ניצחון שכולו של המאמן שלהם.

        חובט לסייקל: קלי ג'ונסון, שחקן הבסיס השני של אריזונה, פתח בצורה מפלצתית את העונה והיה ברור שלא ישמור על הקצב, אבל הוא עדיין שחקן מספיק טוב כדי להפציע מדי כמה שבועות עם רצפים מצוינים. ביום שישי היה לו רצף משובח במשחק אחד - 4 מ-4 לכל סוגי החבטות - סינגל, דאבל, טריפל והומר שהשלימו סייקל בהפסד של אריזונה 7:4 בסן פרנסיסקו. בסיום העונה יהיה ג'ונסון שחקן חופשי, ולאור המצוקה ההתקפית בשחקני בסיס שני בליגה, לא מן הנמנע שיקבל חוזה רב שנתי בקבוצה עם כוונות תחרותיות.

        צניחה חופשית: בחלק הראשון של העונה נראה אובלדו חימנז לא רק כמועמד מוביל אלא כמועמד היחיד לסיי יאנג. המשחק מול בוסטון ב-23 ביוני חשף אותו לחבטות ולהפסד, ומאז חימנז לא מצליח לשמור על יציבות. בשש הפתיחות שלו כולל המפגש עם הרד סוקס, חימנז רשם רק הופעת איכות אחת, כשבמוצ"ש הוא הרשה שש ריצות בהפסד לפיליז וה-ERA שלו זינק מ-2.38 ל-2.75. למרות 15 הניצחונות שלו, כרגע נראה שהוא כבר לא מוביל את המירוץ לתואר.