בשבועות האחרונים נחתו בארצות הברית, בזה אחר זה, עוד ועוד כוכבים שהגיעו לקשט את ליגת הכדורגל המקומית. היה שם שחקן נבחרת ספרד לשעבר, מיסטה, שזכה עם ולנסיה בשתי אליפויות ובגביע אופ"א, היה שם גם אלוף הולנד בשנה שעברה, בלייס נ'קופו וכן נרי קסטיו, שלפני שלוש שנים נרכש על ידי שחטאר דונייצק מאולימפיאקוס תמורת כ-20 מיליון יורו. הם ואחרים הפכו לשחקנים הטריים של ה-MLS ומעל כולם התנוססה לה בגאון דמותו של תיירי הנרי.
אלא שאת העיתונאים האמריקאים עניין שחקן אחר, אמריקאי, הכוכב האמיתי שלהם. דקות אחרי שהסתיימה מסיבת העיתונאים הגאוותנית בה הוצג הנרי כשחקנה החדש של ניו יורק רד בולס, כבר נאלץ קומישינר הליגה, דן גארבר, לספק תשובות אודות עתידו של לנדון דונובן ולהרגיע את כולם עם הסברים לפיהם הגיבור נשאר בבית ולא הולך לשום מקום.
דונובן בן ה-28 הפך לשחקן הכדורגל האמריקאי הבולט והמפורסם ביותר כבר לפני מספר שנים. הוא מדורג שישי בטבלת המבקיעים של כל הזמנים ב-MLS עם 98 שערים וראשון בטבלת מלכי השערים בפלייאוף עם 17, הוא זכה שש פעמים בתואר הכדורגלן המצטיין של ארצות הברית וברשותו עוד תארים אישיים רבים, אבל החל מהקיץ האחרון הוא עלה מדרגה והפך לסמל הגדול של הכדורגל האמריקאי בכל הזמנים, לציר המרכזי עליו נעה הליגה המקומית.
הכוכב האמריקאי הושאל בתחילת 2010 לאברטון לתקופה של חודשיים וחצי, במהלכם נטל חלק ב-13 משחקים בכל המסגרות, כבש שני שערים, בישל שלושה נוספים והפך לשחקן מוביל ומרכזי במדי הטופיז. דייויד מויס רצה לראות אותו מתחיל וגם מסיים את עונת 2010/11 בגודיסון פארק ולאחרונה הוזכר גם שמה של מנצ'סטר סיטי כמעוניינת בשורותיו, אבל בארצות הברית לא מוכנים לשמוע ובטח שלא לוותר על מי שסומן כנכס הגדול של הליגה, גדול בהרבה מדייויד בקהאם או תיירי הנרי.
הירואי, דרמטי, שורט
בזמן המונדיאל הגיעה ההתעניינות בנבחרת הכדורגל של ארצות הברית לשיאים חסרי תקדים ובמשחק שמינית הגמר נגד גאנה למשל, צפו 19.4 מיליון אנשים, מספר גבוה יותר מממוצע הצפייה במשחק בגמר פלייאוף ה-NBA שבועות ספורים לפני כן. העובדה לפיה בזמן שריקת הפתיחה של המשחק היו השעות 14:30 במזרח ארצות הברית ו-11:30 במערבה, אף הפכה את ההישג לגדול יותר.
האמריקאים התאהבו בנבחרת שלהם בזמן שלב הבתים, בזכות חזרות הרואיות מפיגורים נגד אנגליה הגדולה וסלובניה, והודות לשער ניצחון של דונובן נגד אלג'יריה בתוספת הזמן. "השער הזה היה כל כך מדהים", כתב הבלוגר ג'ון גונזאלס מ"פילדלפיה אינקויירר", "עד שהוא צריך להיות מוזכר עם רגעים מכוננים אחרים בהיסטוריה של הספורט האמריקאי כמו סל הניצחון של מייקל ג'ורדן מעל קרייג אילו או נשיכת האוזן של אוונדר הוליפילד על ידי מייק טייסון".
הנבחרת בה משחקים שחורים, לבנים והיספנים, זו שסיפקה את התאווה לדרמות וקאמבקים, סחפה אחריה אנשים באופן שלא נראה לפני כן בכדורגל המקומי. "אין דבר יותר אמריקאי מלשרוט ולהילחם, מלפרוץ את הדרך לכיוון המטרה מבלי לוותר. אלו איכויות שהרבה אנשים כאן יכולים להזדהות איתם", אמר הג'נרל מנג'ר של ריאל סולט לייק סיטי, גארת' לגרוויי, ומי שהפך לסמל המאבק וחוסר ההסכמה להיכנע היה דונובן.
"לנדון הפך לגיבור כדורגל אמיתי וה-MLS זקוקה לגיבורים. עכשיו יש לנו אחד כזה והוא משחק בלוס אנג'לס גלאקסי. אני לא מאמין שאנחנו יכולים להסתדר בלי זה", אמר הקומישינר גארבר אחרי אותה מסיבת עיתונאים שעסקה דווקא בתיירי הנרי, ופסל לפחות בינתיים כל אפשרות עזיבה של מי שהוא הגדיר כ"נושא לפיד הכדורגל בארצות הברית".
הקרבה, שירות, שיווק
לנדון דונובן מעולם לא פחד מאור הזרקורים. הוא סומן ככישרון גדול כבר כשנחת בלברקוזן בגיל 17 ועד שמלאו לו 21 שנים כבר הוליך את סן חוסה ארת'קווקס לשתי אליפויות. נישואיו לשחקנית ביאנקה קאיליץ', והפרידה ביניהם, סוקרו על ידי כלי תקשורת שונים וכך גם פרשת הילד שנולד לצעירה בריטית, שהיה שלו או שלא, אבל לשיאו הוא הגיע אחרי חזרת הנבחרת מדרום אפריקה.
לוח הזמנים של הקשר כלל אחרי הנחיתה התארחויות בתכניות של דייויד לטרמן וג'ון סטיוארט, תשובת "WHAT???" מופתעת ואחר כך מתן הסבר סבלני לשאלה המטומטמת "האם שיחקת בנבחרת אחרת לפני כן? הרי אפשר לייצג מדינה אחרת לא?" של מנחה תכנית הבוקר, רג'יס פילביין, וגם פתיחת יום המסחר בבורסה בניו יורק. בזמן שרוב חבריו לנבחרת נחים אחרי טורניר אינטנסיבי, דונובן נע בין המצלמות, שירת את עצמו, אבל בעיקר את הליגה בה הוא משחק.
באותו זמן הוא שמע את הדיווחים על הרצון של אברטון לראות אותו שוב במדיה, אבל גם נתקל בדבריו של הקומישינר גארבר, שהתנגח בהתעניינות מעבר לים וכל הזמן דאג להזכיר דרך הצהרות בתקשורת ש"בעיניי לנדון הוא גדול שחקני הדור הנוכחי ויש לו מקום לא רק בהיסטוריה שלנו, אלא תפקיד חשוב לגבי העתיד. הוא לובש את גלימת אחד מהאנשים המובילים בכדורגל האמריקאי. אני מקווה שהוא יישאר ב-MLS עד סוף הקריירה שלו מכיוון שאני חושב שהתרומה שלו לעתיד יקרה מפז".
לדונובן חוזה עם ה-MLS עד דצמבר 2013. הוא מרוויח מעט יותר משני מיליון דולר לעונה, אבל אם יתחנן לצאת לאירופה, הוא יעשה זאת למען התקדמות מקצועית גרידא וכמעט ללא קשר לפן הכלכלי. הקשר המצטיין יודע שכדי למצות את מלוא הפוטנציאל שלו הוא לא יכול להסתפק בתקופות השאלה קצרות מדי שנה באירופה, אך גם מודע היטב לכך שהקהל האמריקאי בוחן בחשדנות גדולה וללא הרף את האינטרסים של שחקנים כתיירי הנרי ודייויד בקהאם. לפחות בינתיים הוא ממשיך לשאת את הלפיד עבור אוהדי הכדורגל הלא רבים בארצות הברית, תוך כדי הקרבת האפשרות לעשות קריירה גדולה בהרבה ככדורגלן.