נבחרת אמצע הדרך

משחק האולסטאר שנערך באנהיים מספר את הסיפור המרכזי של המחצית הראשונה של 2010: פיצ'ינג, פיצ'ינג ופיצ'ינג. במשחק שבו שחקני הנשיונל ליג ניצחו ויקבלו את יתרון הביתיות בוורלד-סירייס, לא נרשמו הומרים וראינו בעיקר כדורים מהירים של 95 מייל ומעלה (דייויד פרייס רשם 100). דומה שכיום לכל קבוצה יש לפחות שני מגישים עם יד קטלנית שמסוגלת לזרוק פאסט-בול של אזור ה-95 מייל ומעלה, שגם מסוגלים למשוך למספר אינינגים. לא פלא שהמספר הכי גבוה להומרים השנה (24 של חוזה באוטיסטה) הוא הנמוך ביותר מאז 1993.

לכבוד האירוע החגיגי שנערך באנהיים, גם אנחנו התפננו לחגיגות הקיץ המסורתיות ובנינו את קבוצת האולסטאר של וואלה! ספורט. בקבוצה נתעלם מההבדלים בין האמריקן ליג לנשיונל ליג ופשוט נבחר את הטובים ביותר לפי היכולת שלהם בארבעת החודשים האחרונים.

תופס: בריאן מק'קאן (אטלנטה ברייבס)

MVP, MVP, MVP. התופס של אטלנטה הכניס באולסטאר שלוש ריצות עם דאבל על חשבונו של פיל יוז, ובזכותו הנשיונל ליג רשמו ניצחון ראשון מאז 1996. מק'קאן עושה את זה לא רק באולסטאר אלא כל יום בטרנר פילד. בסך הכל, הוא רשם 37 הכנסות רצים ועשרה הומרים השנה.

על הספסל: ידאיר מולינה (סט. לואיס קרדינלס), ג'ון באק (טורונטו בלו-ג'ייז)


בסיס ראשון: מיגל קבררה (דטרויט טייגרס)

הממוצעים המפלצתיים של האולסטאר מדטרויט - 76 הכנסות רצים, 22 הומרים ו-34.6 אחוזי חבטה, מעמידים אותו לא רק כ-MVP אלא גם מועמד לטריפל קראון, הישג שלא קרה מאז 1967 באמריקן ליג. שחקן הבסיס הראשון, שנבחר לאולסטאר חמש פעמים בשבע שנות הקריירה שלו, נותן עונה בלתי-רגילה ומושך את הטייגרס חזק בתמונת הפלייאוף ב-AL מרכז הצפוף, שם הם רחוקים חצי משחק מהווייט-סוקס המפתיעים. בתחילת העונה לא ידעו בדטרויט מה לצפות מקבררה, שהעביר את הפגרה במכון גמילה מאלכוהול. בניגוד ללינדזי לוהאן, קבררה מראה את הצד החיובי של הגמילה ומדגים כיצד זה עשה לו רק טוב.

על הספסל: ג'ואי וטו (סינסינטי רדס), ג'סטין מורנו (מינסוטה טווינס)


בסיס שני: מרטין פראדו (אטלנטה ברייבס)

כדאי שצ'רלי מנואל, מאמן הפיליז שגם אימן את הנשיונל ליג בליל שלישי באנהיים, יידע איך לבטא את שמו של פראדו נכון. במסיבת העיתונאים, בזמן שקרא את הליינאפ, אמר מנואל פאר-דו. זה פרא-דו ולא, פאר-דו. כי לא רק שפראדו מוביל את הנשיונל ליג באחוזי חבטה עם 32.5, הוא מוביל את הברייבס לפלייאוף על חשבונם של הפיליז. ככה שלא רק הברייבס נהנים מהפציעה של צ'ייס אטלי ובעיות ההתקפה של פילי, גם פראדו, שפתח באולסטאר על חשבונו של אטלי, לא עשה את הרעש שבגללו הוא בנבחרת שלנו עם 0 מ-3.

על הספסל: רובינסון קאנו (ניו יורק יאנקיז), ברנדון פיליפס (סינסינטי רדס)

שורטסטופ: דרק ג'יטר (ניו יורק יאנקיז)

גם אחרי 15 שנים של קריירה אדירה, עדיין אין על ג'יטר. הקפטן של היאנקיז עבר שבוע קשה עם פטירתם של בוב שפרד, הכרוז האלמותי של היאנקיז, וג'ורג' סטיינברנר. למשחק האולסטאר עלה ג'יטר כשברמקולים מכריז קולו המוקלט והאיטי של שפרד על מספר 2 בפסים, שחבט השנה כבר ל-43 הכנסות רצים. ג'יטר אמר לפני המשחק שסטיינברבר "היה לא רק בעלים אלא חבר", וכעת יש לו משימה להקדיש את האליפות ה-28 לזכרו.

על הספסל: הנלי רמירז (פלורידה מארלינס), רפאל פורקאל (לוס אנג'לס דודג'רס)


בסיס שלישי: אדריאן בלטרה (בוסטון רד-סוקס)

אולי אין לו את הפופולאריות של אוואן לונגוריה או את הלוק של אלכס רודריגז, אבל בלטרה נמצא השנה בכל מקום, גם בהתקפה וגם בהגנה, אם זה הומראן מגוחך על ברך אחת או מהלך הגנתי שבו הוא מציל כדור שמתגלגל לאורך הקו השמאלי. המספרים של בלטרה - 55 הכנסות רצים, 13 הומרים ואחוזים מצוינים של 33 - נותנים לו את תואר השחקן המצטיין של הרד-סוקס השנה ואת המקום בנבחרת שלנו. החלטה מבריקה של ת'יאו אפשטיין שמצילה את העונה של בוסטון הפצועה.

על הספסל: דייויד רייט (ניו יורק מטס), סקוט רולן (סינסינטי רדס)

שדאי ימני: ברנאן בוש (דטרויט טייגרס)

האוטפילדר הצעיר של דטרויט מראה עוצמה ובגרות, שמעניקות לו את התואר הזה על חשבונו של רוקי אחר, ג'ייסון הייווארד. בוש הכניס 48 רצים וחבט 12 להומרים באחוזים של 34.3. לבוש יש תפקיד חשוב בליינאפ של הטייגרס, שכן הוא חובט אחרי קבררה, ככה שברוב הפעמים יש לו בסיסים נקיים. העבודה שלו היא להכניס את קבררה הביתה. אם בוש ימשיך ככה, הוא ירשום בעונת הבכורה שלו במייג'ורס 100 פלוס ריביז.

על הספסל: חוזה באוטיסטה (טורונטו בלו-ג'ייז), ג'ייסון הייווארד (אטלנטה ברייבס)


שדאי מרכזי: ג'וש המילטון (טקסס ריינג'רס)

האאוטפילדר של הריינג'רס, שרשם רצף של 23 חבטות, מוביל בצוותא עם קבררה את האמריקן ליג באחוזי חבטה וגם רושם 22 הומרים. המילטון הוא הכוח המוביל של התקפת הריינג'רס המצוינת עם גררו, קרוז, קינסלר ויאנג. עכשיו תארו לכם את הכוח הזה עם פיצ'ר תותח בדמותו של קליף לי, ויש לנו מועמדת מובילה לוורלד-סירייס. נראה אם המילטון יכול לקחת את הריינג'רס לניצחון ראשון בפלייאוף אי פעם.

על הספסל: אנדרה אית'ייר (לוס אנג'לס דודג'רס), אוסטין ג'קסון (דטרויט טייגרס)


שדאי שמאלי: קרל קרופורד (טמפה ביי רייז)

העונה המוצלחת של קרופורד אולי לא תסתיים בחגיגות אליפות בטרופיקנה פילד, אבל תפוג בחגיגות אצל הבנקאי של קרופורד. לאולסטאר של הרייז נגמר השנה החוזה ולפי המספרים, 70 ריצות (מקום ראשון באמריקן ליג) ו-31 גניבות בסיס, נדמה שיהיה לו חוזה עתק. יהיה קשה לרייז להציע לקרופורד חוזה כל כך גדול, אבל עד אז ייהנה ג'ו מאדון, מאמן הרייז, מהאאוטפילדר המצוין. צריך עכשיו רק להחזיר את בי.ג'יי אפטון לפוקוס, כי את החודש האחרון הרייז ירצו לשכוח.

על הספסל: ריאן בראון (מילווקי ברוארס), ברט גארדנר (ניו יורק יאנקיז)

מגיש פותח: אובלדו חימנז (קולורדו רוקיז)

עולם הבייסבול מתחלק היום לשניים - לאלו שחושבים שחימנז הוא הסיי-יאנג של הנשיונל ליג וכאלה שחושבים שלג'וש ג'ונסון מגיע התואר. אני חייב לציין שגם אני עמדתי בדילמה הקשה, אבל הנו-היטר שרשם חימנז בתחילת השנה והעובדה שהוא המגיש הראשון שהגיע לעשרה ניצחונות ושהוא מוביל את הליגה בניצחונות (15) נתנה את הטון. המגיש השמאלי, שהוא הראשון אי פעם במדי הרוקיז לפתוח במשחק האולסטאר, עדיין מגמגם באנגלית, אבל כבר כל ילד באמריקה כבר מכיר את שמו. כי עם ERA של 2.20 אי אפשר לטעות.

על הספסל: ג'וש ג'ונסון (פלורידה מארלינס), דייויד פרייס (טמפה ביי רייז)


בולפן: סן דייגו פאדרס

כאן אין שחקן אחד, אלא כל הבולפן המצוין של הפרדס בהנהגתו של המאמן באד בלק. הבולפן בעל הERA- של 2.91, מכנה את עצמו "פניטנשרי". אפילו שחקני הקבוצה הכינו חולצות כאלה ובצדק, הם הכי טובים כרגע.

על הספסל: מיניסוטה טווינס, אטלנטה ברייבס


קלוזר: בילי וגנר (אטלנטה ברייבס)

אחרי 15 שנים, החליט וגנר שהשנה תהיה השנה האחרונה שלו והוא רוצה לעשות אותה כקלוזר. החלטה נבונה, שכן ווגנר רשם 20 שמירות כשהוא מאבד רק שלוש בדרך. בנוסף, הוא נבחר למשחק האולסטאר אבל החליט לוותר כדי לתת ליד השמאלית שכבר עברה כמה ניתוחים בעבר קצת מנוחה. יהיה נחמד לראות את וגנר ומאמנו בובי קוקס בהופעת פרידה בוורלד-סירייס.

על הספסל: ג'ון ראוץ (מיניסוטה טווינס), הית' בל (סן דייגו פאדרס)

טרי פרנקונה (בוסטון רד-סוקס)

מה אמור להיות המרחק בין בוסטון ליאנקיז לפי דעתכם עם המשתנים הללו: לג'וש בקט יש ניצחון אחד, ג'ייקובי אלסבורי שיחק רק תשעה משחקים, למייק קמרון יש רק שלושה הומרים ו-14 ריביז, פדרויה חובט ל-21.3 אחוז במאי ואז מושבת למשך חודש בגלל פציעה, לאורטיז הומר בודד באפריל, שחקנים כמו דארנל מקדונלד ודניאל נאבה נכנסים להרכב, הבולפן מעמיד ERA של 4.59 (בלי בארד ופפלבון) וטים וייקפילד הוא המגיש השלישי במספר האינינגים.

רבים בוודאי היו אומרים בסביבות השבעה פלוס משחקים, אבל הרד-סוקס הפצועים רק במרחק חמישה משחקים מהיאנקיז. את ההישג הזה ניתן לטרי פרנקונה, שהצליח בעזרת הרכבי טלאים להעמיד קבוצה שעדיין מועמדת לפלייאוף ושרק תהיה יותר חזקה כאשר תשעת השחקנים מרשימת הפציעות יחזרו לסגל.

על הספסל: באד בלק (סן דייגו פדרס), רון וושינגטון (טקסס ריינג'רס)