איפה היית לפני שלושה חודשים?

כמה מגיבים בבלוג התלוננו שלא כתבתי מספיק על שוק השחקנים החופשיים ב-NBA. שזו תלונה די נכונה, אבל על לברון ג'יימס לא כל כך רציתי לכתוב בגלל פסטיבל האגו מניאקיות שהוא הרים למען עצמו, וחוץ ממנו - מה בעצם קרה? דווין ווייד נשאר באותה קבוצה, גם ג'ו ג'ונסון, פול פירס ודירק נוביצקי. וכמה כבר אפשר לכתוב על כריס בוש או קרלוס בוזר?

ניו יורק מזכירה לי חברת ענק שמוכרת את המוצר שלה במחיר הכי גבוה בשוק, למרות שרוב המוצרים שנמצאים איתה בתחרות נותנים לקליינטים שלהם איכות הרבה יותר טובה. מודל כלכלי מהפכני שמצדיק את עצמו כבר כמה שנים בתירוץ שעוד מעט הם יקנו כוח אדם שיהפוך את המוצר שלהם להרבה יותר טוב. גם זה לא קרה, ועכשיו הניקס, אחרי ההחתמה המטופשת של אמארה סטודמאייר (החתמה שרק תדגיש עד כמה סטיב נאש הוא פוינט גארד גדול), התחילו בקמפיין החדש: תסבלו עוד שנתיים-שלוש, ואז נביא את כוח האדם הדרוש. מדהים שג'יימס דולן מצליח לעשות את זה בשוק מתוחכם ולא ותרני כמו ניו יורק.

בלברון, שוב, אני לא רוצה להתעסק יותר מדי. אני יכול רק להגיד שיקח לו עכשיו איזה חמש-שש אליפויות כדי להוכיח שאפשר להזכיר אותו בנשימה אחת עם סקוטי פיפן.

מי שכן שווה אזכור הוא דווקא דן גילברט, הבעלים של קליבלנד. גילברט נקנס בסכום של מאה אלף דולר על ידי דייויד שטרן בגלל המילים הקשות שבהן השתמש נגד ג'יימס אחרי ההחלטה של האחרון לעזוב (מעניין ששטרן לא חוקר את המזימה מאחורי ההחתמה של שלושת הכוכבים במיאמי. ה-FBI היה חוקר עסקים מסוג אחר על משהו כמו תיאום עמדות או סידור מחירים). הטענות של גילברט ברובן מגוחכות, אבל אפשר להבין אותן על רקע העובדה שהבן אדם איבד שמונים אחוז מהשווי של העסק שלו במסיבת עיתונאים אחת.

יש רק חלק אחד בדבריו של גילברט שממש צורם לי, וזה החלק שבו הוא דיבר על העובדה שלברון מכר את קליבלנד כבר בפלייאוף. אני דווקא לא חושב שגילברט רחוק מהאמת כאן, אני רק שואל את עצמי: אם הבעלים של קליבלנד ידע זאת, למה הוא המשיך לחכות ללברון? למה הוא לא סיפק את המידע הזה לקהל צרכניו? מה אמורים לחשוב קוני המנויים שהוסתרה מהם העובדה, במשך כמעט חודש, שהבעלים ידע שכוכב הקבוצה מכר את הקבוצה בסדרה נגד בוסטון?