העסק הופך לרציני

שוב למדתי על בשרי בשבוע שעבר שלהמר עם הרגש יכול להשאיר אותך חסר כל. הג'טס הפסידו, העורבים המטונפים ניצחו וממשיכים בתוכנית הזדונית שלהם לקחת עוד אליפות עם פוטבול מכוער מאין כמוהו. חוץ מזה, פילדלפיה שחטה את טמפה וברט פארב עדיין לא הפסיד משחק פלייאוף ב"למבו פילד". אז כשהעבר מאחורינו אפשר להסתכל קדימה בפלייאוף ה-NFL, כשהשבוע נכנסות שיקגו, סט. לואיס, פיטסבורג וניו אינגלנד למעגל המשחקים.

שבוע אחרי שבו נפרדנו מסן פרנסיסקו, הנה עוד מפגש שעבורנו הוא סופרבול פרטי, בלי קשר לשיטת הפלייאוף. בפעם הראשונה מאז ומעולם נפגשים שני הקווטרבקים הפעילים הגדולים של המשחק (אחרי שמונטנה, אלווי, מרינו ואייקמן פרשו). קרט וורנר (סט. לואיס), הקווטרבק הגדול של השנים הבאות, מול ברט פארב (גרין ביי), הקווטרבק הגדול של השנים האחרונות. לוורנר טבעת אליפות אחת ושני תארי MVP, לפארב טבעת אחת ושלושה תארי MVP. כל זה חשוב לדפי הסטטיסטיקה. ביום ראשון, על המשטח הסינטטי בסט. לואיס, ייחרץ גורלו של אחד מהם לנטוש את המרוץ לאליפות. כמה עצוב.

הראמס מגיעים למשחק הזה כפייבוריטים בעשר נקודות. וורנר מניע את ההתקפה הטובה ביקום כיום יחד עם מרשל פולק (שסיים עונה שניה ברציפות עם עשרים טאצ'דאונים), שחקן ההתקפה המושלם בליגה. טורי הולט ואייזק ברוס הם צמד הרסיברים הטוב בליגה אחרי ג'רי רייס וטים בראון. לפארב לא חסרות מטרות משלו: קורי ברדפורד, אנטוניו פרימן והרנינג-בק אמן גרין. אם המשחק יגרר לשוט-אאוט, לגרין ביי אין סיכוי. פארב מתקשה מאוד על משטח סינטטי ויצטרך את גרין בשיאו כדי לאכול את השעון, לעייף את הגנת הראמס ולפתוח את משחק האוויר. הראמס ירצו לשחוט כבר מההתחלה בכל דרך אפשרית וינסו להימנע מאיבודי כדור. בשני ההפסדים היחידים שלהם העונה (מול ניו אורלינס וטמפה ביי) איבדו הראמס 14 פעמים את הכדור ומול גרין ביי אסור להם להגיע למצב הזה. במידה וייגררו למשחק צמוד, נראה את וורנר ופארב בגדולתם.

ההימור שלי: ביי ביי פארב, נעמת לנו מאוד.

עם יד על הלב, למרות שניצחו את הג'טס, אוקלנד היא הקבוצה הכייפית היחידה שנשארה לנו ב-AFC. גאנון, רייס, בראון, גארנר. ג'רי רייס, בגיל 39, סיים את המשחק מול הג'טס עם 183 יארד באוויר וטאצ'דאון. הרסיבר הגדול ביותר של כל הזמנים רוצה עוד טבעת אחת לפחות וכך גם גאנון ובראון, שלהם אין כלום. אבל את זה כתבתי כבר בשבוע שעבר וכדי לא לחזור על עצמי יותר מדי, הנה מה שצריכים הריידרס לעשות כדי לא לתת לפוטבול היפה למות איתם בקור של ניו אינגלנד:

לא לאיבודי כדור. כן למסירות קצרות שרייס ובראון יהפכו אותם לארוכות. כן לתת את הכדור לגארנר על הקרקע. לא לתת לאנטואן סמית להתפוצץ עליהם במשחק הקרקע. להגן כמה שיותר על גאנון ועלות ליתרון גבוה כבר בשלב המוקדם של המשחק. פשוט מזה אין, נכון?

והפטריוטס? אלופי הבית הקשה בליגה, הבית המזרחי של ה-AFC, נהנים מעונת סינדרלה. טום בריידי החליף את דרו בלדסו הפצוע (האם יש סיכוי שבלדסו יחליף את ויני טסטוורדה בג'טס בעונה הבאה?) והוביל את הקבוצה של ביל בליצ'יק לאליפות הבית בפעם הראשונה מאז 1997. בליצ'יק מביא קבוצה כל כך אפורה ליתרון ביתיות במשחק האחרון כנראה באיצטדיון "פוקסוברו" (אלא אם כן בולטימור תנצח את פיטסבורג והפטריוטס ינצחו את אוקלנד) ועקב כך יש לנו הרבה ריספקט למאמן. הוא ינצח עם הרגליים של סמית, הגניבה הגדולה ביותר העונה משוק השחקנים החופשיים, ועם מגע הקסם של בריידי. הוא יתן להגנה שלו לאכול את גאנון והקו הקדמי של הריידרס, יעשה שמות בספיישל טים ויתן לקהל הביתי הנהדר עוד הזדמנות אחת לשמוח.

ההימור שלי: הלב אומר אוקלנד. הראש אומר פטריוטס. התשובה נמצאת בתחילת הטור.

ואם בסינדרלות עסקינן, הברס הם האחות המכוערת שפרחה העונה ב-NFC. קבוצה שאף אחד לא סימן אפילו כשדיברו על הפלייאוף. ככל שהעונה התקדמה והברס המשיכו לנצח, המבקרים המשיכו לפקפק. אז הנה הסתיימה לה העונה, והברס אלופי הבית המרכזי של ה-NFC, שניים רק לראמס בדירוג לפלייאוף. עדיין מפקפקים?

אבל העונה הרגילה נגמרה וזה זמן הפלייאוף, משחק אחד וגמרנו, כך שלמרות עונה גדולה הברס עדיין לא עשו שום דבר משמעותי. בכל מקרה, הברס ירצו להמשיך ולהשתמש בתוכנית המשחק שניצחה להם כל כך הרבה משחקים העונה: לתת את הכדור ל- A-TRAIN, הרוקי רנינג-בק אנתוני תומאס, ולהימנע כמה שיותר מטעויות של הקווטרבק האפרורי ג'ים מילר. אחר כך ייצפו הברס בליינבקר האימתני בריאן אורלקר וחבורתו שירדפו את דונובן מקנב ויקצצו את כנפי האיגלס.

ואיך האיגלס יכולים לצאת בשלום מ"סולג'ר פילד"? תנו לצה"ל לנצח. סליחה, למקנאב. דונובן יצא מהפוקט מול הבקנירס וטוני דנג'י השמרן שילם על כך בעבודתו. גם לאיגלס אין פריירים בהגנה והמקביל שחום העור לאורלקר, הוא יו דגלאס. נראה אותכם נתקלים בו ברחוב חשוך ולמילר צפוי ערב ארוך של הימלטויות ממיסטר דגלאס. מקנאב יחפש גם את צ'אד לואיס הטייט אנד, אבל יצטרך עזרה גדולה מצידו של דוס סטיילי. כדי שהערב הזה לא ייגמר מהר מאוד, אסור לאיגלס לאבד את הכדור וזה מה שהברס יחפשו. נתון חשוב לסיום: הקבוצות האורחות בשלב חצאי הגמר האזוריים ב-NFC, ניצחו משחק אחד מתוך 22 מאז שהשיטה התחילה. רוצים להמר נגד הברס?

ההימור שלי: שיקגו עוברים ומגיעים לשואו-דאון האמיתי, נגד סט. לואיס.

בוקר למחרת הנצחון המגעיל של בולטימור על מיאמי, קיבלתי את שיחת הטלפון השבועית משי גולדן. אחרי ההלם הראשוני אומר גולדן שמאזן האימה שלנו והחשש הגדול ביותר מהפלייאוף הזה מתחיל לקרום עור וגידים. הרייבנס בדרך לעוד סופרבול. הכצעקתה?

ריננו, פטפטנו והגענו למסקנה שאו.קיי. תנו למטונפים לנצח את ה-AFC, להגיע לסופרבול נגד סט. לואיס ולחטוף תבוסה משפילה עד אימה שתגרום לטוני סיראגוסה, שאנון שארפ וריי לואיס לסתום את הפה אחת ולתמיד. אני אוהב את שארפ, הטייט אנד הנפלא של אהבת נעוריי, דנוור ברונקוס. אני לא סובל את בולטימור, אני לא סובל את פועלי הפלדה מפיטסבורג. אני בעד פוטבול התקפי ושכולם יקפצו לי.

האופציה השנייה היא שקורדל סטיוארט חוטף את העצבים ויחד עם ג'רום בטיס זורק את הרייבנס לים, כבר ביום ראשון הקרוב. יותר מזה אני לא רוצה לכתוב על המשחק הזה וגם לא להמר. טוב, להימורים אני מכור: הרייבנס מנצחים. תוכנית א' בדרך ליישום.