גמר קלאסי

שדר טלוויזיה ישראלי ידוע, שמפאת הכבוד הרב אליו לא נציין את שמו, התלונן בסיום המשחק בין ספרד להולנד על רמת הכדורגל בגמר, ואף הוסיף שאלופת העולם לא הותירה בו רושם מיוחד. כמה דקות קודם לכן עבר כתב ישראלי ואמר דברים דומים, שהם בעצם חזרה על טענה מוכרת שעלתה לפני הגמר שכמעט והסתיים ב-0:0 והתחדדה לא מעט במהלכו ביציע העיתונאים: הרמה לא מספקת, כמות השערים לא הולמת, איפה 82, איפה 86, איפה 70. זה לא המונדיאל שגדלנו עליו.

לטענה הזו יש בסיס מסוים. ספרד היא אולי אלופת העולם שכבשה הכי מעט שערים בדרך לתואר, אבל הציפייה ממנה לתת כדורגל גדול אינה במקומה. נבחרות, קבוצות, שרצות לתואר ראשון והיסטורי, ובטח קשה כמו גביע העולם, חייבות לעשות את זה בדרך לא מתחנפת. המאמץ המנטאלי הוא הרבה יותר מכריע בדרך לתואר שנועד להסיר ממך את הבתולים. מספיק היה להביט בספסל הספרדי לאורך המשחק כדי לאמוד את כמות הלחץ שהצטברה שם. בעוד המחליפים ההולנדים הקפידו לשבת כל עוד הם לא התעסקו בשופט, הספסל הספרדי כל הזמן היה על הרגליים. נעמד בכל התקפה, קופץ בכל החמצה, דופק על תקרת הפלסטיק בכל איבוד.

גם צרפת 98 וארגנטינה 78, שתי הנבחרות האחרונות שהצטרפו בפעם הראשונה למעגל הזוכות, נשכו כל הדרך אל הגביע. שתיהן לא הותירו בנו משחק בלתי נשכח, ואם רונאלדו לא היה מתמוטט לפני הגמר ההוא בפריז, ספק אם צרפת היתה עושה זאת, ובטח שהיתה עולה למשחק הרבה פחות בטוחה בעצמה. אבל למה ללכת רחוק (וסליחה מראש על החזרה למציאות): הקבוצה האחרונה שהצטרפת למעגל האלופות בישראל היתה הפועל חיפה, והיא עשתה את המסע הזה בעזרת אותה מפה מודרכת.

למרות המחצית הראשונה המזוויעה, הגמר הזה היה מרתק, מרגש, אי אפשר היה להוריד ממנו את העיניים, סיפור כדורגל אמיתי במיטבו: שתי נבחרות שנחשבו עד לפני כמה שנים ללוזריות עולות ויורדות בכל התקפה שלהן מהפודיום. אחרי הדקה ה-45, לרגע לא ידעת איך הסיפור הזה יסתיים. מי שלא יודע להעריך קרב כזה ומודד כדורגל לפי כמות השערים, כנראה נכנע יותר מדי בשנים האחרונות לסיפורי הפנטזיה המוגזמים שנרקמו בשבחו של הענף, ובעיקר במסחורו. אנשים שגם בטח ראו יותר מדי ליגת האלופות.

בסופו של דבר, הגמר הכאילו דל הזה היה דרמת כדורגל משובחת שתלמד את הילדים שצפו בו מאלו חומרים באמת מורכב הקסם של הענף, בדיוק כמו הילדים שראו את הגמרים של 86, 82 ו-70. את חובה לכדורגל היפה ספרד שילמה יותר מכל אחת אחרת, ותמשיך לשלם עם הליגה הנהדרת שלה. הלקח איתו היא הגיעה למונדיאל – לא חייבים תמיד למות יפים – חשוב לא פחות לעתיד שלה, ותהיו בטוחים שהכדורגל איתו היא תזכה בתארים הבאים יהיה גם הרבה יותר יפה.