ניצחון הכדורגל היפה

בסופו של דבר, הניצחון של ספרד הוא הניצחון של הכדורגל היפה. הנבחרת הטובה יותר ניצחה, והקבוצה שהכי הגיע לה להניף את הגביע זכתה לעשות את זה בסיום. כרגיל, כמו לאורך כל הגביע העולמי, גם בגמר ספרד שלטה במשחק, החזיקה בכדור, הגיעה להרבה הזדמנויות והציגה סגנון משחק חיובי ואטרקטיבי. יש לנבחרת הזאת הנעת כדור פנטסטית, היא מכתיבה את הקצב בכל משחק, יש לה הגנה חזקה ויעילה, היא לוחצת על היריבה ולא מאפשרת לה לפתח את הסגנון הרגיל שלה. זו שמחה גדולה לחובבי הכדורגל לראות שדווקא נבחרת כזאת מוכתרת כאלופה.

אפשר להגיד שלספרד יש שני מאמנים: ויסנטה דל בוסקה ופפ גווארדיולה. ניתן לראות בבירור את הרוח של ברצלונה בנבחרת הספרדית: סגל השחקנים מעט שונה, אבל השיטה והסגנון זהים. כפי שאמרתי בעבר, ההבדל המשמעותי בין ספרד לברצלונה הוא לאו מסי, כי אחרת גם הנבחרת של דל בוסקה הייתה מפרקת את היריבות שלה.

הולנד צופפה את המשחק ושיחקה מאוד אגרסיבי (דבר שעלה לה בלא מעט צהובים ובכרטיס אדום), וגם הייתה מסוכנת במתפרצות, אבל אריאן רובן החמיץ באחד על אחד מול קסיאס את המצב הכי טוב שלה. מי יודע איך היה נגמר המשחק אם הוא היה כובש.

אני חושב ששחקן מוכשר כמו אלג'רו אליה היה צריך לשחק יותר, כי עם כל הכבוד להשקעה של דרק קאוט ולעבודה הקשה שלו, להולנד היה חסר ברק. אליה הוא שחקן יצירתי, שיודע לפרוץ הגנות ולעבור באחד על אחד. הוא היה צריך לקבל יותר דקות בטורניר, אין הרבה שחקנים כמוהו. הולנד היא נבחרת הרבה פחות טובה ומוכשרת מספרד. אם מסתכלים על השחקן הכי טוב בהולנד, ווסלי סניידר, אפשר לראות שהוא לא מתקרב לרמה של שחקנים צ'אבי, וייה או אינייסטה, דבר שממחיש את ההבדלים בין הנבחרות.

מי שכמובן יצא ווינר ענק הוא אנדרס אינייסטה. אחרי שער ניצחון בדקה ה-117 בגמר המונדיאל, כדורגלן יכול לפרוש. לפעמים אתה רואה אותו משחק וצועק לו מהסלון "תבעט כבר", אבל ככה הוא, תמיד מחפש את המסירה. זה שחקן שכמעט לא כובש, אבל הפעם הוא כבש את השער הכי גדול שיש בכדורגל. כמו שלפני שנתיים הוא כבש לברצלונה את השער הדרמטי מול צ'לסי שהעלה אותה לגמר האלופות, גם הפעם הוא שם גול ענק, בבעיטה הראשונה שלו לשער. איזה ווינר.

לספרד היו עוד שני כוכבים גדולים במשחק הזה: ססק פברגאס ואיקר קסיאס. פברגאס, לדעתי, היה זה שעשה את השינוי: הוא זה שהוציא את הייטינחה בכרטיס אדום בזכות מסירה לאינייסטה, וכמובן הוא היה זה שבישל את הגול. לאור החולשה של צ'אבי אלונסו, פברגאס היה חייב לפתוח בהרכב, או לפחות להיכנס למשחק הרבה לפני. גם איקר קסיאס, עם כמה הצלות חשובות, הוכיח איזה שוער ענק הוא, כששוב הפגין יכולת שיא ברגע האמת.

חבל שהטורניר נגמר, זה היה חודש מהנה מאוד. הטורניר אולי התחיל בצליעה, עם משחקים שכללו מעט שערים ומצבים, אבל מהסיבוב השני הרמה עלתה, המשחקים היו יותר מעניינים, הגולים היו יפים, וגם ה-HD הוסיף הרבה איכות למשחק. בסופו של דבר, משמח לראות שדווקא נבחרת כמו ספרד הוכתרה כמנצחת, קבוצה שכוללת שחקנים נמוכים, לא חזקים במיוחד ולא אגרסיביים במיוחד.

ראינו נבחרות אפריקאיות מהירות וחזקות, אבל בלי תחכום וברק הן לא הגיעו לכלום. יפה שדווקא חבורה של שחקנים קטנים יחסית – כמו וייה, צ'אבי, אינייסטה ופברגאס – כולם צנומים במונחי כדורגל אבל יודעים לטפל מצוין בכדור, הם אלה שחגגו בסוף. הטכניקה ניצחה.