פוקר פייס

הכוכב הגדול של ערב ההכנות לגמר גביע העולם ב"סוקר סיטי" לא היה צ'אבי או סניידר. זה היה בכלל עיתונאי הולנדי לא מוכר, שתפס את המאמן ברט ואן מרוויק עם המכנסיים למטה. "בעבר היית אלוף העולם בקלפים וכינו אותך 'ההולנדי הקטן'", שאל הכתב, "האם חשבת שההולנדי הזה יוכל לעשות היסטוריה יום אחד?". מאותו רגע, כולם רצו לדבר עם הכתב ולדלות ממנו פרטים על אותו אירוע מ-1974, ובו זכה ואן מרוויק, יחד עם אביו, באליפות העולם במשחק הולנדי שמשוחק בזוגות ודומה מאוד לברידג'. "הייתי מוכן להכל במסיבת העיתונאים הזו, אבל לא לשאלה על הזכייה שלי באליפות העולם בקלפים", ענה המאמן.

זה ללא ספק היה הרגע הכי מצחיק בערב מלא בתשובות בנאליות, אבל הוא גם לימד עם מי יש לספרד עסק הערב (ראשון). ואן מרוויק הוא קלפן משובח שיכול לנצח את ספרד, למרות שהיד שהוא קיבל פחות טובה מזו של דל בוסקה. כולם יודעים שספרד נבחרת טובה יותר, מוכשרת יותר, מלאה בשחקנים מנוסים יותר במעמדים כאלה, אבל היא עדיין לא נבחרת מושלמת או נטולת חסרונות מכדי שקלפן נהדר - זה שגמר את המסע של נבחרת ברזיל בארבע השנים האחרונות תוך מחצית אחת - לא ידע איך לשטות בה.

גם רונלד קומאן, אחד שמכיר את הכדורגל הספרדי וההולנדי באותה מידה, מריח קרב הרבה יותר צמוד מכל אלו שכבר הכתירו את ספרד. "המפתח למשחק יהיה הלחץ על הקישור הספרדי", אמר לוואלה! ספורט, "ספרד פייבוריטית, אבל לנבחרת ההולנדית יש מנטליות מעולה והכי חשוב: יש לה אינדיבידואלים מעולים שיכולים לחפות על היתרונות הספרדיים. לכן אני חושב שיהיה משחק צמוד, לדעתי זה יסתיים בתיקו".

לואן מרוויק יש מספר קלפים כדי להפוך את גמר גביע העולם לבלתי צפוי. הראשון מגיע מהאגפים, במיוחד זה של קפדווילה ורובן, אגפים אותם שייפו ההולנדים היטב באימון המסכם: האימון התחלק לשלושה חלקים, כשהחלק המרכזי מתרגל מסירה מהירה מעיגול האמצע לאחד הצדדים, הגבהה לעבר שני שחקנים שנכנסים לאזור השער, כשבדרך כלל השחקן הקרוב יותר משאיר את הכדור לשחקן המרוחק כדי לסיים מול השער.

את השער שרובן כבש מול אורוגוואי ההולנדים מתרגלים לא מעט באימונים, אלא שהרעיון עליו הם עבדו באימון המסכם לקראת ספרד כלל דחיפה מהירה יותר של הכדור לעבר האגף. זה אמור להיעשות בלי יותר מדי ברברת, או כמו שאמר ואן מרוויק במסיבת העיתונאים: "עבדנו לא מעט על כדורים ארוכים". ייתכן שזה חלק מהתוכנית שלו לשליטה הכמעט מובטחת של ספרד במרכז הקישור.

גם גארי ליניקר, בטורו ל-BBC, מוצא בהגנה הספרדית סיכוי נמוך לגמר מפתיע. "אני רואה את ואן פרסי ושאר החלוצים ההולנדים גורמים בעיות לחבורה של דל בוסקה, בגלל שאני חושב שההגנה הספרדית היא לא טובה כפי שהייתה בעבר". האם רובן, שישחק על הצד הפחות חזק בהגנה הספרדית, שומע את הדברים, כדי לא להפסיד גמר בינלאומי שני תוך פחות מחודשיים?

לא הרבה ספרדים הגיעו לאימון של הולנד. זו הגדולה של מדינת הכדורגל מספר אחת בעולם, אבל זה גם העקב אכילס שלה: הספרדים לא מתעסקים באף אחד מלבד עצמם, והם לא ישנו את סגנון המשחק שלהם בשום מקרה. דל בוסקה אמר שיש לו תוכנית ב' למקרה שהולנד תעשה לספרד את מעשה אינטר לברצלונה, אבל קשה להאמין שהוא מתכוון לזה. שלושת הדוברים של הנבחרת ערב המשחק – צ'אבי, קסיאס, וייה - דיברו על חשיבות הסגנון והדרך המקומית, וכמה שלספרד חשוב לנצח יחד עם האסטטיקה הידועה שלה. ייאמר לזכותם שזה לא פחות חשוב להם מגביע כזה או אחר.

ההתעקשות של ואן מרוויק לא לגלות מאומה על תוכנית המשחק שלו, על החסרונות הספרדיים או על המפתחות לניצחון, מרמזת שלקלפן יש תשובות לסגנון הברור איתו תגיע ספרד לגמר. פעם אחר פעם נשאל המאמן ההולנדי בנושא, אך פעם אחר פעם, עם פני פוקר, הוא ענה שאין לו שום כוונה להסגיר מה הוא הולך לעשות בגמר: האם זה יהיה בונקר סטייל אינטר וקרב חפירות מכוער בדרך לגניבת התואר שכולם חושבים שמגיע לספרד? לא בטוח. בכל מקרה, ואן מרוויק יודע שכדי לעשות את הבלתי צפוי הוא חייב להיות בראשון בערב בלתי צפוי.

עיתוני דרום אפריקה מלאו בימים האחרונים בתמונות מחרידות ובהן שיירות של זרים שהגיעו ממדינות עניות יותר ביבשת, גדודי אדם המבקשים כעת לברוח מזעם המקומיים. העילה כמעט אוניברסלית, וכנ"ל גם העצב שזה מעורר: הזרים שבאים מזימבבואה, ניגריה, קונגו לוקחים לנו את כל העבודות, כולל אלו שנוצרו כתוצאה מגביע העולם. ברגע שהתיירים הזרים יסתלקו מכאן נבוא איתם חשבון, מבטיחים המנהיגים העממים בטאון שיפס – המונח המקומי למחנות הפחונים הפזורים בערים הגדולות בדרום אפריקה.

העובדה שראשי המדינה הצליחו לשכנע את המקומיים לשים את הבעיות האלה בצד ל-30 יום היא מרשימה מצד אחד, אבל מצד שני עדיין לא מעודדת לקראת הבאות. הפעם האחרונה שהתעוררו כאן מהומות נגד זרים הייתה ב-2008. אז, מי שגר בישוב בו יש מעט מאוד מהגרים כמוהו ולא בטאון-שיפ שהבטיח לו קהילה מגנה מאותה מדינה ממנה ברח, גמר לא פעם עם צמיג בוער מסביב לגופו ומוות אכזרי מעין כמוהו.

"אני עוד יכול להסתתר, אבל אני פשוט מרחם על מי שנמצא לבד בתוך הטאון-שיפ", אומר נהג מונית שברח מזימבבואה וכעת עובד בקייפטאון. "מי שייתפס, דינו יהיה מוות. להבדיל מ-2008, הפעם הניגרים והקונגולזים מוכנים להילחם. אנחנו מזימבבואה לא בנויים לקרבות כאלה, אבל אני בטוח שאם הזרים האחרים יתנגדו לאלימות המקומית, גם החברים מזימבוואה יצטרפו. מה שהכי מעצבן בסיפור הזה הוא שכשדרום אפריקאים ברחו בעבר הרחוק לזימבבואה בגלל שהיו אצלם בעיות, קיבלנו אותם יפה מאוד".

הבעיות האלה, לצערנו הרב, יקבלו תאוצה מחודשת אחרי המונדיאל. כל הכבוד לדרום אפריקאים על התחפושת שהם שמו על עצמם בחודש האחרון, אבל זו הייתה רק תחפושת. רוב האנשים שחייכו אלינו ואליכם בחודש האחרון הם מיליוני פליטים, מובטלים או אנשים שעובדים משש בבוקר עד עשר בערב עבור שכר חודשי של בין 100 ל-200 דולר. אנשים שחיים בתנאי עבדות מודרנית, אבל גם ראו בחודש האחרון עולם שונה ופגשו מציאות אחרת, מציאות שלא יכלה לשנות אותם בין כה וכה. בעוד מספר ימים יתחילו לזרום דיווחים אחרים מדרום אפריקה, אבל למונדיאל הזה לא הייתה יכולת למנוע אותם. לפחות לא כרגע. כרגע מה שחשוב באמת שביום ראשון בערב תהיה לנו חברת חדשה במעגל אלופות העולם ועוד יום אחד של מציאות אחרת.