נכנסים לסחרור

גשם הוא עניין של טעם. יש כאלה שאוהבים את האפור והסגרירי ויש כאלה שמעדיפים את הכדורגל שלהם תחת שמיים כחולים. איצטדיון גרין פוינט בקייפטאון לא היה משאת נפשם של אנשי הקיץ, אבל משחק בין פורטוגל לספרד לא יכול לשעמם, בכל תנאי מזג אוויר

אם תהיתם פעם כיצד מודדים את הקילומטראז' של השחקנים במגרש, קיבלתם את התשובה. כל מצלמה מתמקדת בשחקן אינדיבידואלי ולא מחמיצה אפילו סנטימטר אחד של ריצה. בקיצור, חיפוף במקרה הזה הוא מחוץ לתחום

"אם אתה לא יכול לנצח אותם, הצטרף אליהם", אומר המשפט העתיק, והאמת היא שאחרי שלושה שבועות כמעט, הבנו שאין לנו ברירה. חייבים להבין שהוובוזלה היא חלק מהנוף המקומי ובסופו של דבר גם לומדים לחבב את העסק הזה

גרין פוינט הוא איצטדיון גדול ולא כל מקום ביציע מבטיח ראות טובה, בטח בתנאי מזג אוויר לא ידידותיים. אבל עם הטכנולוגיה של היום הכל מסתדר

זה היציע של אוהדי ספרד. תנו מבט, אפילו שניים, במיוחד אם אתם מתכננים להוציא מחר יום מחלה או גימ"לים בצבא

כמה רגש וכמה לחץ מתפרצים ברגע שהשער מגיע? יש הרבה דרכים לחגוג, אבל אין ספק שזו של דויד וייה היא הגנרית והטובה ביותר - במלוא הגרון עם מלוא התשוקה. כל התשואות והוובוזלות לא יכלו להשתיק זעקה כזו

דגלים אנגליים? פולנים ביציע? תעזבו אתכם, כמו שאומרים אצלנו באינטרנט: הפועל פתח תקוה שולתתתתת!!!1

לא יעזור לך, גם אם אתה הכוכב הכי גדול ביקום, ברגע של הפסד לעולם תמצא את עצמך בודד. לכל אדם יש רגעים שישמח לשכוח, אפילו אם קוראים לו כריסטיאנו רונאלדו