משחקי קופסא

לתרגם את הפייבוריטיות לתואר

הביקורות הגדולות כלפי ויסנטה דל בוסקה, במיוחד מכיוונו של המאמן הקודם לואיס ארגונס שמתעקש בכל דרך לשים את הזכייה הנפלאה שלו ביורו 2008 בצילה של אישיותו הקטנה והקנטרנית, גרמו לקיבעון מחשבתי אצל המאמן. "אנחנו ננצח את המשחקים בסגנון שלנו, אני עוד אראה לכולם", ודאי חשב לעצמו דל בוסקה. אז ספרד שוב התעקשה להחזיק כל הזמן בכדור, כששלל מהנדסיה התמקמו מטרים ספורים זה מזה וכך נוצר פקק תנועה במרכז המגרש.

באגפים ראינו בידודים של דויד וייה בשמאל וסרחיו ראמוס, הקיצוני ימני החדש, בצד ימין. ראמוס רץ בשביל שני שחקנים ועשה עבודה נהדרת, אבל כמה מסוכנת יכלה להיות ספרד לו היה מחליף מסירות מדי התקפה עם שחקן קו שהיה מפנה עבורו שטח. אנדרס אינייסטה, שמשמעותי בנבחרת הרבה יותר מחברו צ'אבי, התחיל את המשחק בימין ומהר מאוד עבר למקומו הטבעי באמצע. עדיף מבחינתו, בעייתי עבור ספרד בהרכב הנוכחי.

בדקה ה-59 גם לדל בוסקה נמאס. הוא החליט להפסיק להתנצח עם המבקרים ולחשוב מחוץ לקופסא. המאמן ויתר על הניסיון להכניס את פרננדו טורס החלוד בכוח לטורניר - ניסיון לו הייתה שותפה נבחרת שלמה על כר הדשא - וזכה בכל הקופה. הכנסתו של פרננדו יורנטה במקומו של טורס שינתה את פני ה'לה רוחה'. במקום חלוץ חוד שמתעקש לקבל את הכדור אך ורק עם הפנים לשער, היה לספרדים סנטר פורוורד אמיתי שהעניק מימד נוסף להתקפה ששבעה מרורים מההגנה הפורטוגלית הצפופה. בדיוק מה שטורס היווה עבור הנבחרת ביורו לפני שנתיים.

פתאום לראמוס הייתה כתובת להגבהת כדורים, צ'אבי יכול היה לבצע את הדאבל-פסים המפורסמים עם חלוץ שמקבל כדור עם הגב לשער ומשמש כמעין קיר וכמה דקות לאחר מכן הגיע גם שער הניצחון של דויד המלך ממהלך שכזה. ברגע שספרד חרגה מעט מהרוטינה, היא השיגה את המינימום ההכרחי. 0:1 על פורטוגל. הודות להגרלה מאירת הפנים, יש לה אפשרות לבצע היערכות נוספת ביום שבת לפני קרב פסגה מול גרמניה או ארגנטינה.

ספרד מעולם לא העפילה לחצי גמר מונדיאל. במרבית הפעמים הייתה זו הגאווה (על גבול היהירות) שהכריעה אותה. נבחרות העבר של ספרד היו מקובעות ונפלו בפח שטמן להן הסגל המוכשר איתו הגיעו. לשמחתה של הנבחרת הנוכחית, היא בזבזה את חטא ההיבריס שלה במשחק הפתיחה אליו הגיעה ממרומי האולימפוס. ההפסד לשוויץ הנחית את השחקנים באדום חזק אל הקרקע והפך את הקלישאה "כל משחק במונדיאל הוא גמר" לאמיתית מתמיד.

כל תוצאה פרט לניצחון מול הונדורס או צ'ילה, הייתה גורמת להדחה משפילה של אלופת אירופה כבר בשלב הבתים. כך גם בשמינית הגמר מול פורטוגל. כעת דל בוסקה צריך להכין את שחקניו לקראת רבע הגמר מול פרגוואי המותשת שכבר מיצתה עצמה בטורניר, ועל הצד המנטאלי אין כל צורך לעבוד. השחקנים כבר הבינו שכדי לנצח במלחמה צריך לשרוד כל קרב לגופו, גם אם מדובר ביריבות נחותות משמעותית. המבחן יהיה בפן המקצועי, שם יידרש דל בוסקה למצות את הפוטנציאל של נבחרתו פעם אחת לפחות כדי לענות על הסוגיה האסתטית.