פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        פגוש אותנו בסט. לואיס

        הראמס חושבים על העתיד, והעניקו חוזים ארוכי טווח לארבעה שחקנים שבחרו בסיבובים המאוחרים. אור שר עומד על טיבם

        עבור ארבעה צעירים, השבת האחרונה הייתה חייכנית במיוחד, כשהגשימו בה רשמית את החלום. סנט לואיס ראמס החתימה ארבעה שחקנים, אותם בחרה בסיבובים המאוחרים של הדראפט (למעט ג'רום מרפי שנבחר בסיבוב השלישי), לחוזים ארוכי טווח שמבהירים להם שהם מאוד רצויים בקבוצה.

        בחירה בסיבובים המאוחרים (חמישי ואילך) של הדראפט מולידה עמה מערכת לחצים מאוד ספציפית וייחודית. בחירה כזו מבשרת לשחקן שישנם מקבלי החלטות בליגה שסוברים שהוא טוב מספיק (או לכל הפחות בעל פוטנציאל) כדי לשחק במקצוענים, אך עם זאת, אותם מקבלי החלטות מבהירים שהם ממש לא בטוחים בזה. השחקן הצעיר שנבחר יצטרך להוכיח את עצמו ברמות הגבוהות ביותר, ולמצוא מערכת שתתאים ליכולותיו ושזקוקה לשרותיו. ניתן רק לשער שהלחץ על השחקנים הנובע מתוך עצמם הוא עצום. הם מקבלים את המפתח להזדמנות שעבור חלקם היא הגדולה ביותר בחייהם.

        מייקל הומנוואנווי

        טייט אנד מאילינוי (193 ס"מ על 120 ק"ג), סיבוב חמישי. הומנוואנווי נחשב לחוסם מצוין עבור ריצות עם יכולת לעוט ולחסום את הפינות עבור הרץ. עם זאת, במשחק המסירה הוא נחשב לחוסם שלא מרביץ מספיק חזק עם המגע הראשוני. כתוצאה מכך, בפעמים שבהן המגנים מצליחים לעבור אותו, הם עוברים אותו בצורה חלקה ולאחר התנגדות קלה מדי. לאורך הקריירה שלו במכללה סבל הומנוואנווי מפציעות רבות שמנעו ממנו לייצר רצף משחקים מצוינים. הוא נבחר על ידי הראמס יותר בשל הפוטנציאל ופחות בשל הביצועים שלו, והעובדה שקיבל חוזה לארבעה שנים מראה שהוא אכן שחקן מצוין שיכול להתחרות ברמות הגבוהות ביותר.

        ג'ורג' סלבי

        קיצוני הגנתי מדרום פלורידה (190.5 ס"מ, 114.5 ק"ג), סיבוב שביעי. סלבי פרץ בעונת הפרשמן שלו (אגב, בתיכון הוא שיחק בעמדת הסנטר וקיבל הצעה אוניברסיטאית אחת בלבד, מדרום פלורידה) והתבלט במיוחד בעונת הסופומור. בעונתו השלישית סבל מפציעה מציקה בקרסול ולא הרשים כלל, לכן בחר להישאר לעונה רביעית בניסיון לשפר את המניות שלו בדראפט. יש לו יכולות מצוינות לעמדה, כמו כוח מתפרץ רב, שיווי משקל גבוה ויכולת לקרוא את נתיב התנועה של המתקיף, והוא צפוי לקבל הזדמנות נאותה להראות מה הוא מסוגל.

        ג'וש הול

        ליינבקר מפן סטייט (190.5 ס"מ, 108 ק"ג), סיבוב שביעי. עם שישה ק"ג וחצי פחות מסלבי, הול הוא ליינבקר גדול, שלמרות גודלו איננו מוגדר כחזק במיוחד, וכרגע נראה שייאלץ להתחזק משמעותית טרם שיקבל זמן משחק בעמדה שלו. נתוניו האתלטיים על פי תיאורי המומחים נופלים בהרבה מאלה של עמיתיו, אך הוא מצליח על המגרש בזכות אינסטינקטים, נחישות, קשיחות, טכניקה ואינטליגנציה. אגב, אחד שזכור לטובה ממכלול התכונות הללו הוא טדי ברוסקי ששיחק בניו אינגלנד.

        ג'רום מרפי

        מגן פינה מדרום פלורידה (183 ס"מ, 89 ק"ג), סיבוב שלישי. כל האמור לא חל על מרפי, שנבחר בסיבוב השלישי המוקדם והמבטיח. אך אין זה אומר שההישג שלו (קבלת חוזה מקצועני לארבע שנים) לא משמעותי. הוא שחקן שמשחק באגרסיביות יתרה ומסתמך על כוחו המפתיע, כדי לכפר על היעדר מהירות נאותה לשמירה אישית ברמות הגבוהות. הוא יודע לסגור נכון את כיוון התנועה של המתקיף ולצוד את כיוון הכדור ביעילות. לעיתים הוא מראה חוסר עקביות בסיום של תאקלים, אבל לרוב האגרסיביות שלו מחפה על זה. מכל השחקנים המסוקרים כאן, למרפי יש את הסיכוי הגבוה ביותר לשחק בעמדה שלו עוד בעונת הרוקי.

        מבלי לקחת מההישג הגדול של ארבעת הצעירים האלה, הסיכוי שלהם לשחק דקות רבות בעמדה המיועדת שלהם הוא נמוך מאוד. רובם יראו זמן משחק רק בקבוצות המיוחדות ועבור חלקם העניין ייגמר שם. עדיין, ולמרות כל הקשיים שטומן העתיד, אפשר לומר שארבעת השחקנים הצעירים הללו עשו את זה.