ככה זה פשוט לא יכול להימשך

לשמור על המסורת של קאפלו: תואר בכל מקום בו עבד

תתפלאו, אבל הדבר הכי טוב שקרה לאנגלים ולנבחרתם במונדיאל - 44 שנים אחרי הניצחון האחרון על נבחרת גדולה - הוא פסילת השער החוקי של פרנק למפארד. בזכות הטעות הקולוסאלית הפכה בין רגע הנבחרת לישו המעונה וגם הנצלב, וכך גם קאפלו ושחקניו, אשר הגיעו מנופחים מעצמם ומהארנקים שלהם, יכולים להסתיר את התבוסה הגדולה בתולדותיהם והיכולת המבישה, באותו כדור שעבר קו השער הגרמני, אך לא מספיק.

מכונית, גם היקרה ביותר, לא יכולה לנסוע בלי מנוע, והקישור האנגלי דומם מנוע כבר שנים. קאפלו מכר לנו לוקשים על גארת' בארי, כמעט האמנו שמדובר בקייזר בקנבאוור עד שהתגלה הבלוף מול גרמניה. ההבדל בין קאפלו בקבוצות לבין זה שבנבחרת מתבטא בקומבינות שניסה לעשות בקישור: סטיבן ג'רארד בשמאל, לוותר מוקדם מדי על המהירות של אהרון לנון והתחכום של ג'ו קול. וזו לא הצרה היחידה; אשלי קול נשאר לבד בהגנה מול תומאס מולר ופיליפ לאהם, ובהתקפה אגף שמאל נותר יתום לאורך כל הטורניר, מפני שג'רארד נוטה לאמצע ויוצר קריש דם בלב הקישור שלבסוף הורג את אנגליה וגורם לקאפלו להיראות פרימיטיבי – על אחת כמה וכמה מול השיעור הפוסט מודרני שהעביר לו יואכים לב בנושא חשיבות המהירות באגפים.

כלל המערכות בנבחרת קרסו, אך אף אחד לא אכזב יותר מווין רוני – אכזבת הטורניר כולו, ככל הנראה. בלי דמות האב של אלכס פרגוסון רוני קרס תחת הלחץ. כגודל הציפייה, כך גודל האכזבה: הניתוח כשל, השתל נדחה והמסורת האנגלית (קרי - שחצנות, שבלוניות, איטיות, לוזריות) גברה על האופי של פאביו קאפלו האיטלקי. דבר אחד אנגליה כן תרמה במונדיאל הראשון על יבשת אפריקה – הטכנולוגיה בוודאות תיכנס לתוקף, כי העשירים נשדדו. אלא שאת לב האוהדים המסכנים גם זה לא יאחה.

פאביו קאפלו טען לאחר המשחק שהוא רוצה להמשיך לקבל 6.6 מיליון ליש"ט, או במילים אחרות – להישאר בשורות נבחרת שלושת האריות. אך מי שלא ימשיכו הם אלו המכונים במולדתם "דור הזהב" (העלוב ביותר שאיזושהי נבחרת סיפקה אי פעם לעולם): ג'רארד, למפארד, טרי, אשלי קול, ג'ו קול, גארת' בארי, ריו פרדיננד ושאר דור הנפלים שניצחון על סלובניה מעלה להם את השתן לראש. כמה סמלי שהניצחון הגדול ביותר של הנבחרת הזו היה 1:5 על גרמניה במשחק המקדים של האירוע המרכזי.

היחיד שימשיך לככב הוא ווין רוני, שינסה להצדיק את הכינוי 'פלה הלבן'. לאנגלים לא היה ואין כישרון כמוהו. אלא שכדי לנצל את חומר הגלם שלו, הנבחרת חייבת להיות בנויה סביבו. לא שרוני יירד למטה ולצדדים לחפש את הכדור, אלא שהכדור יחפש אותו. כל עוד פאביו קאפלו יחשוק במשרה המזוכיסטית היא שלו, אבל המשימה הבאה תהיה לא פחות קלה, וקוראים לה מייק אובר רצחני. אדם ג'ונסון, ג'ו הארט, תיאו וולקוט וג'ק רודוול הם חלק מהפנים החדשות, הרעננות, ובעיקר נטולות הצלקות שקאפלו צריך ויכול לחנך למצוינות מהיסוד. גרמניה פירקה את אנגליה בזכות טורקי ושני פולנים. הפרמיירליג הפכה לחממה שמלקטת ילדים מוכשרים מכל קצוות תבל, ואולי הגיע הזמן לאזרח שחקנים מגיל צעיר. הנבחרת האנגלית מוכרחה לנצל את החוזק של הפרמיירליג, כי כרגע, הליגה החזקה בעולם מתעקשת להרוג את נבחרתה.