משחק אש

מסורת ומסירות. בהכל אתם יכולים לנצח את האוהדים האנגלים, אבל לא בשתי התכונות הללו. וגם לא בהומור העצמי שלהם

כי ככה זה איתם - הנאמנות שלהם לקבוצה ולנבחרת שווה באותה מידה. לא תזכו לראות בדרום אפריקה דגלים של מנצ'סטר יונייטד או צ'לסי, אבל הנציגות הקטנות יותר לעולם לא יוותרו על הזדמנות לקצת אבק כוכבים

בשביל מה אנחנו משקיעים באיפור אם לא בשביל שישקיעו בנו?

תשכחו את כל מה שידעתם על גרמניה. התיירים שלהם סבבה לגמרי, באמת. מה, לא רואים?

גם אם האנשים שמשקיפים על הברנש הגרמני הזה תמימים, הצלליות שלהם קצת מאיימות. הוא לא ממש נראה מוטרד

שעה ארוכה לפני שריקת הפתיחה, היציעים כבר נצבעו באדום-לבן. זוכרים מה אמרנו על הנציגות של הקבוצות הקטנות?

זה הצד היפה של האיצטדיון ברסטנבורג, שאירח את המפגש בין ארצות הברית לגאנה. מבפנים הוא נראה כמו שיא השכלול וההייטק, הכל טוב

אבל מבחוץ? שאלוהים ישמור. דרכי הגישה איומות ולא סלולות, תאורה, כפי שאתם רואים, אין, ובקיצור - סיוט

נו, לפחות אפשר להתנחם בשקיעה טובה

לדרום אפריקאים יש מנהג מעניין: לשרוף שיחים. מה עשו להם השיחים הללו? מה זה משנה, העיקר שאפשר לשרוף משהו. אבידות בנפש אין, אבל נזקים אקולוגיים לא חסרים