מסע בחירות

סקרמנטו:

הקינגס זכו מן ההפקר של מינסוטה, עם בחירה בסנטר דמרקוס קאזינס, אחד מארבעת הכשרונות הבולטים של הדראפט. לסנטר הצעיר מקנטאקי יש מספיק נתונים פיזיים וכישורים על הפרקט בשביל לתרום באופן מיידי ואולי אף לזכות בתואר רוקי העונה, בדומה לטייריק אוואנס. הצמד הזה, של סקורר מבחוץ ונוכחות בצבע, מסוגל לקחת את סקרמנטו רחוק בעשור הקרוב. עם זאת, הצוות המקצועי של הקינגס יצטרך להשגיח מקרוב על קאזינס הבעייתי, ובמיוחד על משקלו – נתון שמיד גורר השוואות לאדי קרי. רק דמיינו את הכישורים ההתקפיים של הנ"ל בגוף של אריק דאמפיר, ותנועה זריזה משניהם גם יחד.

בסיבוב השני, סקרמנטו לקחה הימור מוצדק על הפורוורד-סנטר חסן ווייטסייד, שכבר היה מועמד להשתחל ללוטרי. ווייטסייד רשם 5.4 חסימות למשחק השנה, אך בניגוד לשרוכים אחרים, יש לו כשרון בלתי מבוטל בהתקפה – במיוחד בקליעה ממרחק. הוא פרויקט, שבעונה הקרובה יבלה הרבה לצד עמרי כספי בחדר הכושר, וינסה ללמוד מסמואל דאלמבר איך לתרגם את כישורי החסימה שלו גם ברמה הבאה. בעתיד, הוא יוכל לשמש כסנטר מחליף ולתת אופציה למשחק ריצה, או להרכיב עם קאזינס את צמד מגדלי התאומים הבא, בפוטנציה כמובן. בכל מקרה, עם קאזינס-דאלמבר-ווייטסייד לצד קארל לאנדרי וג'ייסון תומפסון, מצבת הגבוהים של הקינגס הפכה תוך שבוע לעמוקה למדי.

מבחינת הזווית הישראלית, הבחירות בדראפט והטרייד על אנדרס נוצ'יוני מלפני שבוע, מבשרים טובות על מצבו של כספי בקרב מקבלי ההחלטות של סקרמנטו. אבל מקרב מקבלי ההחלטות על הפרקט – קרי, אוואנס וקאזינס – אל תצפו ליותר מסירות לכיוון הישראלי.

יוסטון:

אם היתה הסתייגות קלה מהטרייד שהנחית ביוסטון את קווין מרטין ומגוון נכסים מהניקס, הרי שהיא נבעה מהוויתור על קארל לאנדרי הנהדר, לצד החשש שג'ורדן היל (בחירה 8 של הניקס אשתקד) לא ייכנס לנעליו. עוד לא ברור מה העתיד צופן להיל, ביוסטון בפרט ובליגה בכלל, אבל אתם יכולים לסמן תרומה מיידית בעונת הרוקי של פטריק פטרסון, שתסמן קריירת NBA ארוכה בשבילו. כמו לאנדרי, פטרסון פיתח השנה קליעה טובה מחצי מרחק, אבל הלחם והחמאה שלו הם משחק עם הפנים לסל עמוק בתוך הצבע. בכך הוא מזכיר יותר את ליאון פו, גרסת סלטיקס 2008. בהגנה פטרסון יצטרך להשתפר בהרבה כדי להשתוות לפו ואפילו ללאנדרי, אבל לפחות מבחינה גובה ואורך, הוא מעל שניהם.

פורטלנד:

זה התחיל בטרייד. פורטלנד שלחה למינסוטה את מארטל וובסטר וקיבלה בתמורה את ריאן גומז – פורוורד מגוון וקשוח שיכול למלא את החלל שהשאיר טראוויס אאוטלו על ספסל הבלייזרס. גומז אף מחזיק בחוזה בלתי מובטח עד ה-30 ביוני; אל תתפלאו אם עד אז, פורטלנד תוכל להשיג תמורתו שם גדול כמו מייקל ביזלי – עסקה לא לגמרי תלושה, בהתחשב במאמץ שתעשה מיאמי לפנות מקום בתקרת השכר, לאור התחרות החדשה מצד שיקגו. בנוסף לגומז, הבלייזרס קיבלו ממינסוטה את הזכויות על לוק באביט, שנבחר 17.

הפורוורד הלבן ממכללת נבאדה הוא צלף קטלני שגם נמדד היטב במבדקים האתלטיים. באביט היה מועמד להיבחר בלוטרי ע"י הקליפרס, יוטה ובמיוחד ממפיס, אשר העדיפו את הסווינגמן קסבייר הנרי ובצדק. הבלייזרס שמחו להשיג את באביט מבלי לוותר על נכסים משמעותיים (הוא ממילא נכנס למשבצת של וובסטר), במיוחד הבחירה ה-22 שבה הם לקחו את אליוט וויליאמס. הקומבו גארד האתלטי שיחק שנה במכללת דיוק, לפני שעבר למכללת ממפיס כדי להיות קרוב לאמו החולה, סחט מחמאות ממייק ששבסקי על אותה שנה, וכנראה שגם את הבלייזרס הוא הרשים למדי באימונים. וויליאמס יתחרה בג'רד בייליס המבוגר ממנו בשנה, על הזדמנות להוכיח את עצמו כגארד משלים לצד ברנדון רוי.

מינסוטה:

אין ספק שבחירה בדמרקוס קאזינס היתה יוצרת בלגן נוסף בסגל המבולגן גם כך של מינסוטה – נניח, מאלצת להעביר את אל ג'פרסון, שמניותיו נמוכות כרגע בגלל הפציעות, וגם יוצרת שילוב מפוקפק בין קאזינס לקווין לאב (בהגנה) וריקי רוביו (בהתקפה). הפורוורד ווסלי ג'ונסון, אתלט עם קליעה טהורה שנע היטב ללא כדור, בהחלט יתאים לצד רוביו, אם וכאשר יגיע. הוא גם שיתף פעולה עם ג'וני פלין, במכללת סירקיוז.

אז אפשר להבין את הבחירה בג'ונסון (בן 23) על פני קאזינס (בן 19), אבל מדוע בחירות 17 ו/או 23, לא נוצלו כדי להמר על סנטר עם פוטנציאל – חסן ווייטסייד או דניאל אורטון (המחליף של קאזינס בקנטאקי ובהמה לא פחות קטנה)? שניהם היו פנויים בשתי הבחירות. גם מארטל וובסטר יכול לשחק נהדר לצד רוביו ולהשלים עמו ועם ג'ונסון קו אחורי גבוה במיוחד; אבל זה אומר שנכון לעכשיו, מינסוטה עדיין בונה על לאב-ג'פרסון ודארקו מיליצ'יץ' (על חוזה חדש). מבחינה טקטית, הוולבס התחזקו בשתי נקודות תורפה – קליעה מבחוץ ואתלטיות – אבל מבחינה אסטרטגית, הם נשארו קבוצה עם עתיד בינוני במקרה הטוב.

אוקלהומה סיטי:

יש נטייה לשבח את סם פרסטי, שצבר המון בחירות דראפט ואתמול בלילה שילב שתיים מהן כדי להתקדם לעבר הלוטרי ולבחור בסנטר קול אולדריג' מקנזס. הוא גם השיג את בחירה 18 של מיאמי, בחר את הרכז אריק בלדסו ושלח אותו לקליפרס בתמורה לבחירה עתידית, שאמורה להיות מוגנת היטב (ועדיין, אלה הקליפרס...).

הכל טוב ויפה, עד שלוקחים בחשבון כי על מנת להוציא לפועל את הטריידים הנ"ל, פרסטי נאלץ לספוג את החוזים של מוריס פיטרסון (6.2 מיליון) ודקוואן קוק (2.1 מיליון). בכך הוא צמצם משמעותית את המקום הפנוי בתקרת השכר שיהיה לת'אנדר בקיץ הקרוב. נכון, ייתכן שאפילו פרי אייג'נט כמו דייויד לי אינו מעוניין להגיע לחור כמו אוקלהומה סיטי, אך עדיין - מרחב התמרון שלהם ירד וגם איכות הפרי אייג'נטס בקיץ 2011 תרד. צריך גם לזכור שקווין דוראנט זכאי להארכת חוזה בקיץ הקרוב, כנ"ל ג'ף גרין שמעמדו פחות ברור. מן הסתם פרסטי התרשם למדי מאולדריג'; עוד נראה אם התפוקה שהוא ייתן עם חוזה רוקי תשתווה למה שסנטר כמו ברנדן הייווד, למשל, מסוגל לתרום לת'אנדר עם חוזה יקר בהרבה.

גולדן סטייט:

האמת היא שהפורוורד-סנטר אקפה יודו הסתמן לי כשחקן שמאוד מתאים לשיטה של הווריורס, אבל אי אפשר לחוש נוח עם בחירה של שחקן בן 23, בעל תווית של פועל צווארון כחול וגוף רזה מדי בשביל לשחק סנטר במשרה מלאה, במיקום כה גבוה. יודו הוא חוסם מצוין ומסוגל להיות יופי של שומר קבוצתי בליגה, אבל בדומה לסנטר הפותח של הווריורס אנדריס ביידרינס, גם הוא רזה וחלש בשמירה אישית. ואם בסנטרים גולדן סטייטים עסקינן, אז יודו בכלל מזכיר לי את רוני טוריאף ולא בטוח שהוא טוב ממנו בהרבה; במקום מסוים, נראה כי לאור הפציעות של טוריאף וביידרינס הווריורס הלכו על בחירה של צורך ולא של כשרון, אבל במיקום גבוה מדי.