עניין של מודעות

אחרי ניצחונות על קמרון ודנמרק, למה לא גם נגד פרגוואי? רבע הגמר על הכוונת.

לוצ'יאנו גאוצ'י היה אחד מנשיאי הקבוצות הצבעוניים ביותר בכדורגל האיטלקי ב-20 השנים האחרונות. בשנת 2003 הוא החתים בפרוג'יה שלו את אל סעדי קדאפי, בנו של שליט לוב מועמר ושחקן כדורגל כושל למדי, וגם הצהיר שבקבוצה שלו תשחק האישה הראשונה בכדורגל המקצועני, וחמש שנים לפני כן הוא הנחית אצל הגריפוני את הידטושי נקאטה.

הקשר היפני היה שחקן נהדר ויצירתי, אבל לא פחות מכך היו נהדרות התשואות הכספיות שהוא הביא לפרוג'יה ולאחר מכן לפארמה, פיורנטינה ובולטון. אם חשבתם שפיטר קניון הגה את את פלישת המרצ'נדייז לשוק האסייתי, אל לכם לשכוח את גאוצ'י השנוי במחלוקת.

במשך לא מעט שנים נחשבה כל החתמה של שחקן יפני בקבוצה אירופאית באינטרס כלכלי ושיווקי, אבל הערב השחקנים שלה הוכיחו סופית שזה רק פסיק קטן. נקאטה הפך עם הזמן לפלייבוי גדול בהרבה מאשר כדורגלן, אבל שחקנים כמו טקיוקי מורימוטו, דייסוקה מאטסוי מאקוטו האסבה ובעיקר קייסוקה הונדה, הם לפני הכל כדורגלנים מצטיינים ברמה עולמית והתפוקה שלהם על הדשא לא נופלת מזו שבספרי החשבונות של הקבוצות שלהם. הערב הם כאמור הוכיחו את זה.

מלבד קייסוקה הונדה, שכיכב גם בצסק"א מוסקבה מהיום בו דרך על אדמת בירת רוסיה, לנבחרת יפן אין כוכבים גדולים. וכאן גם נפתח שלב הקלישאות. בכדורגל בסך הכל משחקים 11 בני אדם מול 11 בני אדם? נדוש, אבל נכון ברמת נבחרת השמש העולה. למרות שעל הנייר השחקנים של יפן נופלים מאלו של קמרון ודנמרק, בעזרת הכנה טקטית משובחת ומשחק פשוט אך יעיל, היא ביטלה אותם והוכיחה שב-11 נגד 11 באמת אפשר להפתיע.

מאז שהחל המונדיאל הציגה יפן כדורגל ממושמע ופשוט והראתה הכנה מושלמת ליריבות שלה. קמרון תוסכלה ראשונה ודנמרק ראתה איך האגפים שהביאו לה ניצחון במחזור השני, נסגרים הרמטית. לפני שהבמאי הספיק לבחור זווית להילוך החוזר, השחקנים בכחול כבר חזרו הערב לעמדות שלהם, כריסטיאן פולסן זכה להרבה חופש במרכז המגרש, אבל השחקנים היותר יצירתיים של הנבחרת הסקנדינבית הושתקו.

אנגליה ואיטליה חשבו שהן יעלו לשמינית הגמר בקלות כי הן אנגליה ואיטליה, חלק מהאפריקאיות חשבו שהן יעפילו בגלל שהמונדיאל נערך באפריקה. ביפן התכוננו למאבק קשה לא כי לנבחרת שלהם היסטוריה צנועה, אלא בגלל ריאליזם נטו, על פיו הסגל נופל מזה של כל היריבות.

לכן יפן היא הדוגמה הטובה ביותר לנבחרת שמודעת עד תום ליכולות שלה, לנבחרת שמכירה את עצמה יותר מכל אחת אחרת במונדיאל, שמבינה את היתרונות שלה ובעיקר את החסרונות שלה. היא חיפתה עליהם באמצעות ה-א'-ב' של הכדורגל, עבודה קבוצתית נדירה, קור רוח ומילוי הוראות טקטיות. אם זה עבד נגד קמרון ודנמרק והקשה גם על הולנד, אין סיבה שגם פרגוואי לא תופתע.