די לעשות ממסי מראדונה

טקס בחירת השחקן המצטיין במשחק בין ארגנטינה ליוון היה מאוד מאולץ. אף אחד, כולל האיש שנבחר, לאונל מסי, לא הרגיש שהקפטן הזמני של ארגנטינה סיפק את הערב הראוי לגאון כמוהו, אף אחד לא חש שהגיע לו לעלות לבמה הזו בפעם הראשונה במונדיאל, אירוע שתוכנן בכלל להיות הכרזה רצינית יותר מבחינתו. מסי נכנס מבויש לחדר כשכל נציגי החברות המסחריות חיכו לו בקוצר רוח, והיו אמורים להעניק לו את הגביע (בצורת תוף). לרגע היה נראה כאילו הם כופים על הטורניר את הרגע שלו הוא היה זקוק מבחינה תדמיתית.

מסי צעד לאט, לא הבין בהתחלה לאן בכלל הוא צריך לגשת. הוא גירד באוזן במבוכה, עד שקצין התקשורת של ארגנטינה דחף אותו קלות מאחור, וקצת גרר אותו לזירה שאליה לא חשב להיכנס אחרי סדרת החמצות מעוררות חמלה. בהסתכלות מסוימת, זו גם הצרה של מסי בטורניר הזה. גוררים אותו למקומות שלא עוזרים לו כרגע ומכניסים אותו לנעליים שלא ממש נוחות לו. הציפייה של כולם ממסי לתת מונדיאל סטייל מראדונה היא לא מופרכת, אבל גם די מכשילה.

רמת הכישרון של השניים היא כמעט זהה, אבל מדובר בשני שחקנים שונים ובשני אנשים הפוכים לגמרי. מצד אחד, מסי, אדם עדין נפש. כזה שבמפגש עם התקשורת עוצר לכל עיתונאי ועונה בנימוס חנוני לכל שאלה. בלחש. עם מבט אדיש בעיניים. הדבר הכי עממי שאפשר לקבל מהשחקן הטוב בעולם. מנגד, פצצת אגו, כזו שהגיעה למסיבת העיתונאים אחרי יוון רק בזמן שהתאים לו, תוך שהוא גורם לקצין של פיפ"א למרוט שערות נוכח האנשים שממתינים בחדר קרוב לחצי שעה.

העובדה שמסי עלה לשחק עם סרט הקפטן מול יוון רק ממחישה היטב את הצרה: ארגנטינה רוצה שהוא יהיה מראדונה. מסי, בחלקים לא קטנים של 90 הדקות, משחק ממש את התפקיד של דייגו. אפשר לעצום את העיניים ולדמיין את מספר 10 האגדי בא לאחור לקבל כדור, לנהל את המשחק, בעוד שמסי הוא שחקן בגדר הדובדבן על הקצפת. בורג שחייב מכונה שעובדת בשבילו. אי אפשר לפספס את כמות הלחץ המיותר שזה שם עליו. במנהרה, שנייה לפני שעולים לדשא, הוא כל הזמן עסוק עם השיער שלו, מקרין חוסר רוגע.

כל ארגנטינה, מדינה שנמשכת למנהיגים מוחלטים שאפשר ללכת אחריהם בעיניים עצומות, מתגייסת למשימת הפיכת מסי למראדונה. ורון מוותר לו על כדורים חופשיים, ומראדונה כל הזמן מדבר איתו במהלך המשחק ומנסה לעזור. לפני החילוף של פאלרמו הוא פנה למסי ושאל אם הוא רוצה לצאת לנוח, אבל מסי סימן לו שהוא רוצה להישאר, כאילו מבטיח/משקר לעצמו שמה שלא קרה לו ב-80 הדקות הראשונות יתפוצץ בעשר הדקות האחרונות.

מבחינה מנטאלית, מראדונה עושה איתו עבודה נהדרת. כן, נהדרת. הוא מגונן עליו כמו אב, וביומיים האחרונים הדף עשרות שאלות קנטרניות שמשוות בין היכולת של מסי בכחול אדום של ברסה, לזו בתכלת לבן של ארגנטינה. השאלה הראשונה שעלתה במסיבת העיתונאים שאחרי יוון, למשל, עסקה בחוסר המזל של מסי מול השער, ומראדונה האשים את השופט שלא הגן על הקשר שלו. המאמן הארגנטיני עלה לטונים לא נעימים, כמעט צעק ונראה לרגע כמו אימא שמגיעה לבית הספר ולא מוכנה לקבל את טענות המורים נגד בנה הקטן.

מי שחושב שמראדונה לא רוצה בהצלחת מסי ומפחד שיקום לו יורש, לא יודע על מה הוא מדבר. למראדונה יש ממש אובססיה בעניין. בזמן שטיפלו בשוער היווני, מראדונה פנה למסי והעביר לו הוראה טקטית. מסי הנהן. לא חלפה חצי דקה, והוא שוב פנה אליו בתחינות שזכו להנהון נבוך נוסף מהקוסם של ברצלונה. הבעיה, כך נראה, שהאובססיה שלו היא בעיקר להפוך את מסי לשחקן שהוא היה ב-1986, וזה מתבטא לא רק בתפקיד שהוא מעניק לו במהלך המשחק ולניצול האיכות שלו, אלא גם בגישה הכללית.

קשה שלא להתרגש מהחיבוק והגג שמראדונה מעניק למסי, שנראה קצת אאוטסיידר בתוך המחנה הארגנטיני, המורכב מאנשים מאוד מוחצנים. אבל החלום של המאמן ושלנו לשחזר דרך מסי את מה שקרה לפני 24 שנים רק מעכב את הרגע שבו היהלום של ברצלונה יביא את הערך המוסף לנבחרת ארגנטינה. בניגוד למונדיאלים קודמים, בהם השלב הראשון החלק רק הגביר את השחצנות של הנבחרת, שלושת הניצחונות הראשונים של ארגנטינה בדרום אפריקה היו בהחלט חיוניים כדי לצבור ביטחון מחודש, אחרי החריקות הקשות במוקדמות בדרום אמריקה. הפעם ארגנטינה לא רק שכנעה את עצמה כמה היא טובה, רק כדי להירדם אחר כך, אלא ממש בנתה את עצמה ואת הביטחון שלה, בדרך לחזור להיות נבחרת טובה, אבל עדיין לא נבחרת מצוינת.

בדיוק כמו מסי, שמשחק טוב עד כה, אבל עדין לא מצוין. רק מסי יכול להיות הניצוץ שיהפוך את ארגנטינה מנבחרת טובה לנבחרת מצוינת, אבל כדי שזה יקרה, כולם חייבים להפסיק לחפש את המראדונה שבו, ולעזור לו להיות יותר המסי שאנחנו מכירים. באחד היציעים שמאחורי השער באצטדיון בפולוקוונה מישהו הכין שלט בו נכתב: "מסי: איך אלוהים יכולים לשחק כמו בן אדם". קשה לדעת לחלוטין אם הכוונה שלו היתה שלילית או חיובית, אבל האפקט שלה, שמתבטא בגישה הכללית כלפי מסי, עושה עד עכשיו לא מעט נזק.