אבק, לא כוכבים

דבר אחד בולט לאורך השנים באנגליה: אף פעם לא תראו את הכוכבים שלה מביאים לנבחרת את היכולת מהליגה. זה לא שאפשר וצריך לזלזל בנבחרת האנגלית, עם שמות כמו סטיבן ג'רארד, פרנק למפארד ו-ווין רוני, אבל אנחנו לא רואים מהם שום דבר ממה שאנחנו רואים בפרמיירליג ובליגת האלופות. במהלך העונה הם בולטים ועושים כותרות, ואז מגיעים למונדיאל ופתאום נעלמים. אולי אלה הזרים בקבוצות שלהם שעוזרים להם להיות טובים, אבל הסיבה לא כל כך משנה – בשורה התחתונה, אנגליה שוב הסבירה, לי לפחות, מדוע היא לא הייתה ולא תהיה הפייבוריטית שלי במונדיאל הזה, כמו שלא הייתה בטורנירים קודמים.

ככדורגלן, אני יכול להעיד מקרוב איזו השפעה יכולה להיות ללחץ, והאנגלים, בראש ובראשונה, נראו מאוד לחוצים וחסרי ביטחון על המגרש. כולנו בני אדם וכולנו מושפעים מהאווירה, במיוחד כשיש סביבם כמות גדולה של תקשורת וכשהקהל שאמור לעודד אותך שורק לך בוז. ראו שהאנגלים מושפעים מהביקורת הגדולה עליהם ומתקשים בשל כך להניע את הכדור. העובדה שאלג'יריה החזיקה בכדור 51 אחוז מהזמן מספרת את סיפור המשחק. אמנם, מהדקה ה-70 התחלנו לראות שליטה אנגלית, כנראה בזכות כושר גופני עדיף, אבל זו הייתה שליטה אופטית בלבד. המצבים היחידים שאליה הגיע אנגליה היו קרנות, וגם מהן לא יצא יותר מדי.

איך מתגברים על הלחץ הזה? הכי פשוט, כמובן, זה להבקיע מוקדם. כשעושים את זה, המשחק מתפתח כמו שאתה רוצה ובשניות הכל נעלם. אלא שאצל האנגלים שום דבר לא הולך בקלות. הם לא מניעים את הכדור, נעלמים במגרש וחוסר הביטחון יוצר מנה נוספת של חוסר ביטחון. כשזה קורה, אתה מפחד לבקש את הכדור. די מדהים לראות כוכבים ברמות האלה בורחים מאחריות, מסתתרים ולא מצליחים לייצר שום מצב ראוי ליד השער. יכול להיות שג'ו קול, שישב על הספסל, היה עוזר, אבל גם אם הוא היה משחק, זה עדיין לא זה.

אלג'יריה עלתה עם שלושה בלמים, לא מערך שגרתי במיוחד. זהו מערך שמחייב את שני המגנים לתקוף הרבה והם עשו את זה מצוין, במיוחד נאדיר בלחאדג', ששרף את הקו וסגר מצוין את החלוצים האנגליים. רוני והסקי לא הגיעו לשום מצב, וגם רייט פיליפס, קראוץ', דפו וארון לנון המהירים ניסו ליצור לחץ מהאגפים אבל שותקו בקלות. ולמרות הכל, חשוב לציין שאלג'יריה לא שיחקה בונקר. קצת חבל מבחינתה שלא העזה יותר, כי יותר אומץ היה, אולי, מאפשר לה לגנוב ניצחון.

אני שוב רוצה לציין שמעולם לא ראיתי את אנגליה כמועמדת להגיע לגמר, אבל חשוב לזכור שניצחון על סלובניה יעלה אותה לשמינית הגמר, אולי אפילו מהמקום הראשון בבית. גם אם כרגע אנחנו לא רואים אצל השחקנים של קאפלו שום ברק ויצירתיות, ניצחון אחד יחזיר להם את הביטחון ופתאום הדברים יכולים להתחיל להתחבר ונראה נבחרת אחרת. לחץ או לא לחץ, בשורה התחתונה אני מאמין שאנגליה תנצח את סלובניה, לא רק כי היא נבחרת טובה ממנה אלא גם משום שהשחקנים מבינים שתיקו ישלח אותם הביתה. אם זה יקרה, נצטרך לחכות ולראות מה תהיה ההשפעה על המשחק שלהם בשלב השני.