מזל אריה

בעודנו עוסקים בהרחבה בשאלה האם דונגה ייצא חמור בסיום המונדיאל, נראה שפול לה גואן כבר זכה בתואר החמור האולטימטיבי של הטורניר. כמות השטויות שעשה מאמנה הצרפתי של נבחרת קמרון במשחק הפתיחה מול יפן תספיק לכל המאמנים האחרים בטורניר גם יחד, כולל ריימונד דומנק.

באופן הזוי ביותר, הודיע לה גואן יום לפני המשחק מול יפן שהוא מספסל את קרלוס קאמני, אחד הסמלים של הנבחרת, ומכניס לשער של סולימנו חמידו בן ה-36, שמעולם לא טעם כדורגל ברמה גבוהה, שידר חוסר ביטחון מוחלט להגנה שלו ונכשל באופן מוחלט. באופן הזוי לא פחות, השאיר הצרפתי על הספסל גם את אלכס סונג, שהתפתח לאחרונה לקשר איכותי מאוד בארסנל תחת הדרכתו של ארסן ונגר. השיא היה, כמובן, בהצבתו של סמואל אטו בעמדת הקשר הימני, וכך התבזבז הנשק העיקרי של האריות מבלי לסכן את השער אפילו פעם אחת. ייתכן שלה גואן אהב את המשחק של אטו בתפקיד זה במסגרת הבונקר שאירגנה אינטר בקאמפ נואו בחצי גמר ליגת האלופות, אבל לא צריך להיות גאון כדי להבין שיש הבדל קליל בין ניסיון להגן על יתרון במשחק חוץ מול ברצלונה לבין התמודדות עם יפן בקרב שמחייב נצחון על מנת להשאיר סיכוי סביר להעפיל לשמינית הגמר.

כלל לא מפתיע שהשחקנים הוותיקים של קמרון פתחו פה על מאמנם ודרשו ממנו לבצע שינויים לקראת המפגש הגורלי הערב מול דנמרק. מפתיע עוד פחות שלה גואן גזר על עצמו שתיקה והעדיף לא לדבר עם התקשורת. אבל את הפיאסקו הזה אפשר היה לצפות מזמן. את ההחלטה הביזארית הראשונה עשה לה גואן כבר במהלך המוקדמות כאשר תקע את סטפן מביה בעמדת המגן הימני שכלל לא מוכרת לו. מביה לא שתק וסיפר לכל העיתונאים מה דעתו הנחרצת בנושא, אך לצרפתי זה לא הזיז. חמור מכך, הביקורת הפומבית פגמה קשות ביחסים בין השניים, והשפיעה לרעה על האוירה בחדר ההלבשה, שם המצב לא היה מזהיר מלכתחילה בזכות התנהלותו של הקפטן אטו, אך לה גואן הוכיח השבוע שאפשר לדרדר אותו עוד יותר.

מול יפן הוכיח מביה את החשיבות שלו לאריות הבלתי ניתנים להכנעה, והיה קרוב להציל את כבודם האבוד של הקמרונים כשהדביק כדור אדיר למשקוף היפני חמש דקות לסיום. המהירות של קשר מארסיי באה לידי ביטוי, אך סביר להניח שהתוצאה הייתה שונה אם לה גואן היה משבץ אותו בקישור בצוותא עם סונג. המאמן אולי יתקן הערב חלק מהשגיאות, אך תפקידו של מביה לא צפוי להשתנות, ולא בטוח שהוא ימצה את הפוטנציאל נגד הדנים. ובכל זאת, כדאי מאוד לשים אליו לב. המונדיאל בדרום אפריקה מאפשר לנו להכיר מקרוב את השחקן שעשוי להפוך בקרוב מאוד לאחד הכוכבים המשמעותיים ביותר בכדורגל האירופי.

לא סתם שילמה מארסיי לראן 12 מיליון יורו עבור מביה לפני שנה. מדובר באחד הבלמים האיכותיים ביותר שצמחו בצרפת, ולקמרוני בן ה-24 היה חלק משמעותי בזכיה ההיסטורית של הקבוצה של דידייה דשאן באליפות. הוא החל את העונה בעמדה האהובה עליו בקישור האחורי, אך במהלכה הוסט בהצלחה גדולה מאוד לתפקיד הבלם, ועל אף שהצהיר בגלוי שהוא שונא לשחק בהגנה, עשה את עבודתו ללא דופי.

ארסנל, באיירן מינכן ומילאן כבר שמו עין על היהלום הקמרוני, שסכום השחרור בחוזהו עומד משום מה על 18 מיליון יורו בלבד, מה שיאפשר למארסיי לעשות רווח קטן יחסית על השקעתה. ההגנה של מילאן זקוקה לרענון רציני מאוד הקיץ, והיא צפויה לעשות מאמץ ניכר כדי לשכנע את מביה לעזוב את הסטאד ולודרום. גם ונגר, שידוע בחיבתו לכשרונות צעירים שגדלים בליגה הצרפתית, לא יוותר בקלות. נכון לעכשיו, מביה דווקא מעדיף להישאר עם דשאן, אותו הוא מעריץ. אין ספק שאם דשאן היה מביא את האריות לדרום אפריקה, מצבם היה שונה בתכלית. בינתיים, מביה צריך לסבול את לה גואן, אבל הסיוט הזה צפוי להסתיים בעוד פחות משבוע.