אלמנטים של טוטאל פוטבול

ניצחון על אורוגוואי במשחק הבא והגעה לפחות עד רבע הגמר.

רפא מארקז עבר עונה לא טובה מבחינה אישית בברצלונה. הוא היה פצוע, פתח בשבעה משחקי ליגה בלבד ולא חסך מחבריו לקבוצה כאבי ראש עם חורים חוזרים ונשנים במרכז ההגנה. אבל אצל חאבייר אגירה השחקן הוותיק משחק בקישור האחורי ושם הוא בינתיים פורח.

לאורך מרבית הקריירה שלו מארקז זיגזג בין עמדות הבלם לקשר האחורי, אבל בניגוד ללא מעט שחקנים ותיקים לפניו, נראה שלעת התקרבותה של הזקנה, העמדה במרכז המגרש מיטיבה עמו ולאו דווקא זו ברחבה. מארקז שלח נגד צרפת לפחות שני כדורי עומק ארוכים ומבריקים שלא היו מביישים גם שחקנים כמו צ'אבי אלונסו או צ'אבי, אחד מהם הוליד את השער הראשון.

העובדות היבשות מספרות שחאבייר אגירה פתח נגד צרפת עם שישה שחקני הגנה וכך גם נגד אורוגוואי לפני כן. אלא ששניים מהם, אפריין חוארז ומארקז עצמו, תופקדו בקישור זה משחק שני ברציפות והוכיחו שהם יודעים לבצע שם את העבודה לא פחות טוב.

הסיבה היא שבמקסיקו המגינים תוקפים לא פחות מהקשרים ואפילו יותר מהם (מלבד ג'יו דוס סנטוס). לכן כשהמגינים עולים מהאגפים, שחקני הקישור מחפים עליהם ואין מי שעושה זאת טוב כמו שחקני הגנה. אצל חאבייר אגירה שחקני ההגנה הופכים לקשרים, שחקני הקישור הופכים לשחקני הגנה, התנועה בלתי פוסקת והגמישות מנצחת.

השמות ההגנתיים בהרכב של אגירה לא היו מציגים כדורגל כזה אלמלא לכולם היו גם תכונות התקפיות פנטסטיות ביחס לתפקידם. אם ביכולת המסירה של רפא מארקז כבר עסקנו, הרי שחובה להזכיר את הפריצות של קרלוס סלסידו מצד שמאל ושמרשות למאמנו לוותר על אופציית אנדרס גוארדאדו הכשרוני ביחד איתו על הקו, את היכולת של קרלוס ולה לשחק מחוץ לרחבה או את התזזיתיות של פאבלו באררה, שהיום נכנס כמחליף במחצית הראשונה והציק ללא הרף לכל החולייה האחורית של הטריקולור.

נבחרת מקסיקו היא אחת מהנבחרות הגמישות ביותר עד כה במונדיאל ויש לה 12 שחקני ספסל שרובם דומים ברמתם לזו של שחקני ההרכב. בנבחרת הזו כולם עושים כמעט הכל, מגן הופך לקיצוני שמאלי, קשר אחורי מחפה עליו ברמה של שחקן הגנה לכל דבר ושני חלוצים שנכנסים כמחליפים כובשים שערי ניצחון. כך קורה פתאום שגם אם הנייר מצביע על שישה שחקני הגנה, הדשא מוכיח אחרת. אלמנטים ספורים של טוטאל פוטבול? למה לא?

כשהיא תפגוש את אורוגוואי, מקסיקו תפגוש נבחרת שבעצמה סומכת על הורסטיליות של שחקניה, על דייגו פורלאן שבמדים הלאומיים הופך מחלוץ לפליימייקר, על צמד מגינים שנמצאים יותר ברחבת היריב מבזו שלהם ובדיוק כמו מקסיקו, על שני קשרים אחוריים קשוחים ואחראיים. זה יהיה חייב להיות מעניין ושתיהן חייבות להיות בשמינית הגמר.