תרשים זרימה

"אמרת שכל השחקנים חוץ מהשוער והחלוץ יכולים לעשות טעויות, האם אתה, פאביו, עשית טעויות במשחק מול ארה"ב", נעץ אחד הכתבים האנגלים במאמן הנבחרת שלו ללא רחמים. קאפלו קצת גמגם ולא בגלל האנגלית השבורה שלו. הוא היסס. משך את התשובה. ובסוף שלף את הקלישאה ("כל אחד עושה טעויות וגם אני") שתחלץ אותו מהשאלה שכל מטרתה היתה לנגח. אחר כך, במסיבת עיתונאים הרשמית לקראת המשחק מול אלג'יריה, שעל הנייר לפני הטורניר היתה אמורה להיות נימוסית ושטחית, לקח כתב איטלקי את רשות הדיבור ושאל: פאביו, גם איטליה עשתה תיקו במשחק הראשון שלה אבל הביקורת היתה שונה, מה דעתך.

קאפלו הבין את ההשוואה. כולם הבינו את ההשוואה בין הביקורת המוגזמת באנגליה לזו ההגיונית יותר באיטליה, אבל הוא ניסה להיעזר בבן ארצו כדי לומר משהו בין השורות. מה עולה מהשאלה שלך, היתמם המאמן, איפה הביקורת היתה גדולה יותר. המאמן רצה שהכתב יאמר זאת לעשרות שישבו מסביבו ולאחר מכן ענה לו שהוא כבר הפסיד משחקים בגלל טעויות שוער (משמע – אני לא מבין על מה המהומה) ושהוא מכבד כל דבר (משמע - אני לא מכבד ולא מבין למה באנגליה זה כל כך שונה).

אבל באנגליה זה שונה. דקות לפני פתיחת מסיבת העיתונאים התווכחו ביניהם שלושה צלמים מי צריך להיות השוער הראשון במשחק מול אלג'יריה כאילו היו שלושה ילדים בבית ספר יסודי. אחד מהם ממש עיקם את תווי פניו כאילו בלע משהו מקולקל כאשר הוא דיבר על רוברט גרין. קאפלו לא סבל עד כה מהטירוף המוכר הזה של התקשורת האנגלית, טירוף שהכריע לא מעט מאמנים שהגיעו עם סיכוי דומה לשלו לזכות בגביע העולם. הכריזמה שלו, הביטחון, הפאסון, הארוגנטיות והסטייל הוציאו את העוקץ מהגוף שיכול להפר לאט לאט את האיזון, בדרך לרומן שריצה את כל הצדדים: מצד אחד מדינה שזקוקה למאמן מהטופ העולמי שתואם לרוח המשחק האנגלית ויכול להגשים את חלומותיה, ומצד שני מאמן שזכה בתואר בכל מקום בו עבד, מאמן שיודע שאם יעשה את הבלתי אפשרי עם הנבחרת הבלתי אפשרית, הוא ייהנה מתהילת עולם במדינת הספורט הכי מתוקשרת. סוג של פיצוי על העוול שעשו לו בריאל מדריד ופרשת הקלצ'יופולי באיטליה.

אלא שמשהו באידיאליה הזו, כפי שאפשר להבין מהפתיח, נסדק סופית במשחק מול ארה"ב. את הסדק הזה קשה היה עדיין לראות בזמן בחירת הסגל למונדיאל וההתמהמהות בניפויו של תיאו וולקוט, אבל אחרי התיקו במחזור המשחקים הקודם השאלות הישנות שוב עלו. פתאום, כתבת אנגליה שואלת את סטיבן ג'רארד מה יהיה תפקידו במשחק מול אלג'יריה אחרי החזרה של גארת בארי להרכב, כאילו שהיא לא ראתה את קפטן אנגליה וליברפול משחק אינספור פעמים תחת קאפלו. רק שעכשיו גם אצלה עולה הספק, וכשיש ספק אתה שואל את עצמך השאלות הכי מפגרות שיש וחופר בהן שוב ושוב כי אין לי ביטחון בהחלטות שלך, או במקרה של התקשורת האנגלית – הביטחון שלה במאמן הנבחרת קצת התערער.

המסקנה: אנגליה של קאפלו חייבת להרשים מול אלג'יריה כדי לא לתת לתקשורת האנגלית להכניס רגל בדלת. עוד ניצחון בעידן קאפלו כבר לא יעשה את אותו אפקט ורק הצגה מוחצת, נקייה משאלות וספקות עתיקים, תעצור את החיידק הזה כשהוא עוד קטן. הכתבים האלג'יראים החביבים לא תיארו לעצמם שהמשחק שלהם מול אנגליה יגיע לרמת דריכות כזו. חלקם הצטלמו באימון על הרקע של דייויד בקהאם, מבלי לדעת שגם הם משחקים הפעם תפקיד חשוב במחשבות שלו. בערך באותו הזמן קאפלו נעץ מבט חמור סבר בחימום הדי שגרתי של שלושת השוערים שלו, תרגול שבדרך כלל לא מעניין אף אחד. ניכר עליו שהוא מבין שיש רק דרך אחת לעצור הסערה כבר בתחילתה. וזה לא לא רק לנצח את אלג'יריה, אלא גם ובעיקר ולהרשים, כדי להחזיר את האידיליה הישנה והיקרה לקראת המשחקים הבאמת חשובים.