חמור קופץ בראש

להוכיח שדונגה לא חמור

הברזילאים יוצאים מהמשחק מול צפון קוריאה עם רגשות מעורבים. הרבה נקודות אור ראה דונגה ב-90 הדקות הקשות מול מי שהייתה אמורה להיות הנבחרת החלשה בטורניר, אבל גם הרבה מאוד סיבות לדאגה.

בצד החיובי, רוביניו לקח מנהיגות וגילה ניצוצות של כדורגל ברזילאי שכולם מחכים לראות. תקופת ההשאלה בבית, בסנטוס, עשתה לו רק טוב. הוא היה השחקן הפעלתן והיצירתי ביותר במחצית הראשונה, ואחרי ההפסקה בישל במסירה אמנותית את השער השני. אלאנו, הכובש המאושר, סיפק כמה רגעים של נחת, ובהחלט מצדיק את מקומו בהרכב. ברזילאים רבים רואים בו שחקן אפור, דוגמת פליפה מלו וג'ילברטו סילבה, אך הם טועים בגדול. מדובר בברזילאי בנשמה, עם טכניקה עילאית, והעובדה שהיה מעורב בשני השערים מדברת בזכותו. המסירה שלו למייקון בדקה ה-55 היא זו שפרצה את הבונקר.

על מייקון נאמר כבר הכל. המערך של דונגה, שמותיר לו את כל האגף הימני לחופש פעולה מירבי, מתאים לו כמו כפפה ליד, ומעטים השחקנים שמסוגלים אפילו לחלום על השער שהבקיע אתמול. צריך להאמין למגן הימני של אינטר שהוא התכוון לכבוש, בעוד לשוער הקוריאני האומלל לא היה סיכוי קלוש לחזות את המתרחש.

מישל באסטוס מתגלה כהברקה גדולה של דונגה כמגן שמאלי, למרות שזו כלל לא העמדה הטבעית שלו. אחרי שניסה מגנים רבים, בחר המאמן רק בחודשים האחרונים לתת את המפתחות לבאסטוס, כוכב ליון גמל לו במשחק רשמי ראשון טוב מאוד, עם כדרורים ברזילאים במיוחד אך יעילים.

בצד השלילי, קאקה ולואיס פביאנו לא מתפקדים. דונגה בנה את הנבחרת סביב כוכב ריאל מדריד, הפליימייקר היחיד בסגל, ובברזיל טוענים כי אם קאקה ייכשל, הרי שאין לסלסאו מה לחפש במונדיאל. זו אולי הגזמה, אך ברור לחלוטין שנדרש פתרון בהול לסוגיה. היכולת של קאקה מול הקוריאנים הייתה לא פחות מעלובה, ונוצר הרושם שהוא לא לגמרי כשיר. לואיס פביאנו בריא כמו שור, אבל כושרו רחוק מאוד מלהיות אופטימלי, ונילמאר המחליף נראה יותר חד ממנו.

גם ההגנה לא הרשימה. למרות שצפון קוריאה התבססה מראש על כוכב אחד בהתקפה, ג'ונג טה-סה המצוין, הסלסאו לא הצליחו לסגור אותו, ואפשרו לו מספר בעיטות. בסופו של דבר, המגן השמאלי שלא דמיין שיעבור את מחצית המגרש, התכבד לבצע סלאלום ברחבה הברזילאית בדרך לשער מרהיב.

הנקודה האחרונה עלולה לפגוע בניסיונו של דונגה להוכיח שהוא לא חמור, כי הרי לשם כך, צריכה ברזיל לא רק להניף את הגביע, אלא לעשות את זה בסטייל. שילובו של באסטוס מקדם אותו למטרה, אבל הדבקות בהרכב עם שני קשרים אחוריים נטולי ברק אפילו מול יריבה נחותה כמו צפון קוריאה דוחפת אותו בכיוון השני. מייקון סיפר אתמול אחרי המשחק שהוא אוהב את ג'אבולאני, הכדור הבעייתי שרוב השחקנים מתקשים להתרגל אליו. "הוא מתאים לנו כברזילאים" שיבח מייקון את חברו החדש. חבל שהוא שכח לספר על כך לפליפה מלו. הנסיונות של קשר יובנטוס למסור לטווחים בינוניים וארוכים נראו פתטיים במקרה הטוב, וזה לא הכדורגל שהפרשנים בברזיל רוצים לראות.

דונגה אוהב להגיד שהוא מתעלם מהביקורת ומתרכז רק במטרה, אך זה לא מדויק. אתמול, כאשר הניצחון הובטח לכאורה, הוא ביצע שני חילופים התקפיים מובהקים – נילמאר במקום קאקה, וראמירס במקום פליפה מלו. הדבר נעשה כדי לרצות את התקשורת, ו"הפרס" על המחשבה החיובית היה מיידי – ברזיל איבדה את הריכוז ואפשרה לקוריאנים לא רק לצמק אלא אפילו לחלום לרגע קט על 2:2. לקראת המשחק הבא, מול חוף השנהב, תהיו בטוחים שדונגה לא יחזור על הטעות. מבחינתו עדיף להיות חמור, אבל לנצח.

איך מתגברים על הפילים? גי דמל, המגן הימני של חוף השנהב, לא יהיה מסוגל להתמודד עם באסטוס ורוביניו, ויזדקק לעזרה. כנ"ל לגבי סיאקה טיאנה, שלא ישתלט לבדו על מייקון. ברזיל תמתח את הגנת היריבה לצדדים, ובמרכזה ייווצרו חורים, אותם יצטרכו לנצל קאקה ולואיס פביאנו. אם הם לא יחזרו לעצמם, מצב הסלסאו עלול להיות קשה, והאופציות של דונגה על הספסל מוגבלות למדי.