היפה והמרובע

לשבור את השיא של קמרון וסנגל - נבחרת אפריקאית בחצי הגמר

סוון גוראן אריקסון כונה באנגליה לא אחת "האיש שאין לו תכנית ב'". כשבוחנים את ניהול המשחק של השבדי במפגש בין חוף השנהב לפורטוגל, האמירה הזו מקבלת משנה תוקף. אריקסון הגיע למשחק הזה עם תכנית משחק אחת בלבד - 4-3-3 - דינדאן בימין, קאלו בשמאל וז'רביניו באמצע. לאיש המקובע על הקווים לא הייתה שום כוונה או רצון לשנות דברים באמצע המשחק. הוא פשוט לא בנוי לזה.

אלא שבפאזל הזה יש חתיכה אחת שלא מתאימה. ז'רביניו, מטבעו, הוא בלגניסט. שחקן אנטי-טקטי שמחליף צדדים, נע ככספית וממקם את עצמו בפוזיציות בהן הוא יכול לייצר מהומה. כך, שבר ז'רביניו פעם אחר פעם את השיטה של אריקסון. האבסורד הוא שזה נראה בכלל לא רע. לפורטוגל לא היה מענה למהירות והטכניקה של חלוץ ליל ולמרות שלכאורה, חוף השנהב שיחקה ללא חלוץ מרכזי, היא הייתה מסוכנת יותר.

ואז נכנס דידייה דרוגבה והמערך לא השתנה. ז'רביניו זז למשבצת של קאלו (והתבזבז שם עד שהוחלף) ודרוגבה נכנס לאמצע. כאן, נגמר המשחק של הפילים. דרוגבה הוא טיפוס מיוחד שצריך לדעת איך לטפל בו. מדובר באישיות. דיווה אם תרצו. צריך לטפח אותו, לבנות אותו ולשחק בשבילו. לגרום לו להאמין שמדובר בהצגה של איש אחד. בצ'לסי, אף חלוץ גדול לא הצליח להתקיים בסימביוזה לצד דרוגבה. כאשר בשיטת המשחק של מוריניו ואנצ'לוטי, הקישור המעובה עובד כולו על מנת לספק לו כדורים.

אריקסון לא ראה את צ'לסי מספיק פעמים העונה. הקישור האחורי שלו - אבואה, טיוטה וטורה - עשה עבודה מצוינת, אבל כשדרוגבה על המגרש, אתה חייב עוד שחקן יצירתי ששובר את ההגנה עם פס מתוחכם ומזין את דרוגבה. לאריקסון דווקא יש שחקן כזה, רומאריק. אבל הוא שיחק רק שתי דקות. הוא פשוט לא התאים ל-4-3-3 המקובע.

כשאתה משחק בבית בו יש נבחרת אחת פייבוריטית, אחת חלשה ועוד אחת שווה כוחות לנבחרת שלך, ההיגיון אומר שהמפגש עם האחרונה הוא החשוב ביותר. התיקו לא עשה שירות טוב לחוף השנהב או לפורטוגל והעביר את ההכרעה למפגשים של השתיים עם ברזיל. עבור הפילים, הנתון הזה קריטי מכיוון שהם יהיו הבאים לפגוש את הסלסאו במשחק בו הפסד יפגע אנושות בסיכויים לעלות שלב.

אלא שלפחות על הנייר, המצ' אפ של חוף השנהב עם ברזיל נראה טוב יותר מזה של פורטוגל. המפתח מול ברזיל טמון בעצירת שחקני מרכז השדה שמנהלים את המשחק. הקישור האחורי הפיזי של חוף השנהב עשה את העבודה בצורה מושלמת מול פורטוגל, על ידי גם העלמת כריסטיאנו רונאלדו מהמשחק ושליטה כמעט מוחלטת במרכז השדה. בכלל, מבחינת אגרסיביות, לחוף השנהב יש את מה שדרוש להתמודד עם הסלסאו.

אלא שאריקסון לא יוכל להרשות לעצמו נחיתות מספרית במרכז השדה. מה שעבד מול הרכות של פורטוגל, יהיה התאבדות נגד ברזיל. השבדי ייאלץ לאלתר, להרכיב את השחקן שיוציא אותו למתפרצות בהן תשתמש חוף השנהב בחדות ובכוח של דרוגבה. יותר מכל, אריקסון יצטרך לעשות את מה שמעולם לא עשה - לחשוב מחוץ לקופסא. לבוא עם תכנית מגירה.