החולצה הכחולה כבר לא מציאה

אחרי המשחק הראשון של נבחרת איטליה במונדיאל, אפשר להרגיש בבירור שהסקוואדרה אזורה כבר לא נוצצת כמו בעבר. היא אומנם עדיין אלופת העולם, עדיין יש לה את בופון, קנבארו וקאמורנסי, אבל כבר אין לה את השמות הנוצצים שאפיינו אותה בעבר. אין לה כבר שחקנים יצירתיים מבריקים כמו פעם, כמו פרנצ'סקו טוטי, אלסנדרו דל פיירו, אפילו לא את אנטוניו קסאנו. כיום מדובר בנבחרת די אפורה, שמשקפת היטב את הליגה האיטלקית. הסרייה A מאופיינת בעיקר במהירות, בנחישות ובפיזיות, אבל לא בכדורגל מבריק. מכיוון שכל שחקני הסגל של ליפי משחקים בליגה המקומית, אין פלא שגם הנבחרת שלו נראית ככה. אין פלא גם שבשורות אינטר, הדאבליסטית ואלופת אירופה, יש בקושי שחקן וחצי מאיטליה.

מול פרגוואי האיטלקים התקשו, אך השיגו בסופו של דבר את הנקודה. בחצי הראשון האיטלקים לא הצליחו להגיע למצבים והמשחק נערך בעיקר במרכז השדה, אך אז התחולל השינוי. השינוי קרה בגלל החילוף, שמבחינתי היה אמור להיעשות כבר במחצית: מאורו קמוראנסי במקום קלאודיו מרקיזיו. קמוראנסי לא רק הכניס התלהבות ורוח חדשה במקום מרקיזיו החלש, הוא גם שינה את שיטת המשחק. מאחר שהוא נכנס לאגף הימני ושיחק על הקו, הוא שיחרר את יאקווינטה ואיפשר לו להפוך לחלוץ במרכז. איטליה עברה מ-1-5-4 ל-2-4-4, והשתלטה על המשחק.

עם שתי הגנות צפופות וקשוחות, היה ברור שאם ייכבשו שערים, הם יגיעו ממצבים נייחים, בלי קשר ישיר למשחק. גם למגרש הרטוב הייתה השפעה ישירה על המשחק: מצד אחד הוא הוסיף הרבה קצב והפך אותו למהיר, אבל מצד שני הקשה על השחקנים לנוע בחופשיות ולהשתלט על הכדור. בסוף איטליה השוותה, אבל קשה לומר שהיא הרשימה. פאביו קנבארו היה מצוין ושיתק את נלסון ואלדז, גם דניאלה דה רוסי בלט והיה המנהיג במרכז השדה (ולא במקרה דווקא הוא שם את הגול), אבל עדיין משהו חסר. אולי אם אנדראה פירלו היה כשיר היא הייתה נראית אחרת. אולי הוא יכול היה להוסיף את הסדר והארגון ואת הברק שהיה חסר לה, אבל בינתיים איטליה לא נראית מועמדת. בגלל הבית הקל שלה (פרגוואי, סלובקיה וניו זילנד) היא כנראה תעלה לשלב הבא, אבל אני לא רואה אותה הולכת רחוק מדי.

מפרגוואי, לעומת זאת, לא היו לי הרבה ציפיות. הם ידעו שהם פחות טובים ושהם עולים כאנדרדוג מול אלופת העולם, ולכן הסתפקו בתיקו ורק חיכו שייגמר המשחק. היו לי ציפיות משני החלוצים שלה, ואלדז ובאריוס שמשחקים בדורטמונד, אבל גם הם היו חלשים, ורוקה סנטה קרוז נכנס מאוחר מדי.

אם מסתכלים על המונדיאל עד עכשיו באופן כללי, הרי שחוץ מהמשחק של גרמניה נגד אוסטרליה, כל שאר המשחקים היו די שקולים. לצערנו, היו מעט מאוד מצבים במשחקים ומעט מאוד שערים. לא יצא לי לשחק עם הכדור החדש, אבל אם כולם מתלוננים עליו, כנראה שיש בזה משהו. ציפינו לקצת יותר גולים ולמשחקים יותר אטרקטיביים, וזה קצת מאכזב. למרות זאת, אני בטוח שהמונדיאל רק יילך וישתפר, ושיהיו יותר הרבה יותר גולים ומשחקים מרגשים. הקבוצות ישתחררו וייפתחו, ניפטר מהקבוצות החלשות, והסגנון יהפוך ליותר אטרקטיבי. חוץ מזה, אסור לשכוח שעדיין לא ראינו ספרד וברזיל.