אינטר הולנד

באזור הדקה ה-80, שליש מיושבי הסוקר סיטי כבר החלו לעזוב את האצטדיון. ולא שהיה להם לאן למהר. רובם הגיעו שעות לפני המשחק, נהנים מקרקס האטרקציות שפרוס מסביב ונרגשים לקבל את פניה של אחת מאגדות המונדיאל, זו של נבחרת הולנד. אחרי השער העצמי של הדנים בתחילת מחצית השנייה הייתה לרגע תחושה שהנה, סופסוף זה מתפרץ, סופסוף נקבל משחק אחד גדול שיעזור למונדיאל הזה להפסיק לפחד מעצמו. אבל גם אחרי שהולנד כבשה את השני והעלתה הילוך, הטעם נשאר אותו טעם: כדורגל זהיר, יעיל, מבוקר. כאילו הבשורה של ספרד מיורו 2008 וברצלונה מהצ'מפיונס של 2009 עברה לה מהעולם, והמורה הרוחני החדש שמכתיב את הסדר החדש הוא ז'וזה מוריניו.

מורטן אולסן, מאמן נבחרת דנמרק, זוכר יותר טוב מרבים כאן ימים בהם הניצחון לא היה חזות הכל במונדיאל. אולסן היה קפטן הויקינגים במונדיאל 1986, נבחרת כדורגל שהותירה זיכרון מתוק בכל אדם שצפה בטורניר ההוא במקסיקו. בתשובה לוואלה! ספורט, הוא מאשים את הכדור החדש ברמה הבינונית מינוס עד כה. "אתה רואה אפילו שחקנים הולנדים, שידועים בטכניקה שלהם, מתקשים לשלוט בכדור. הוא יוצר בעיה לשחקנים ואני מקווה שברגע שהשחקנים יתרגלו לכדור החדש, הרמה תעלה".

יש משהו במה שאולסן אומר. יותר מדי פעמים אתה רואה "שחקנים ששולחים כדור רחוק, אבל אלה שאמורים להשתלט אליו לא מצליחים בגלל הקפיצה השונה והתאוצה שהכדור החדש מקבל", בלשונו של פרנק דה בור, עוזר מאמן נבחרת הולנד. אבל כאשר אגדה כמו אולסן מספר לאורך כל מסיבת העיתונאים שהוא מרוצה מכמות המצבים שהנבחרת המזעזעת שלו הגיעה, אתה בכל זאת תוהה אם אולי אינטר באמת חדרה לראש של יותר מדי מאמנים כאן. עיתונאי דני עוד מקשה עליו, ואומר שלמרות שדנמרק הנוכחית ידועה במשחק ההגנה שלה היא התקשתה לייצר מצבים, אבל אולסן המשיך להדגיש כמה הוא מרוצה מהמחצית הראשונה בה, אולי, הוא היה היחיד שנהנה.

הולנד היא עוד הוכחה לכך שהרוח של אינטר אכן מרחפת כאן. המשחק שלה מול דנמרק, בין שתיים מהנבחרות שבנו את המיתוס של המונדיאל, היה אמור להפיג את החשש של רבים כאן מטורניר הגנתי. טורניר של מבחן התוצאה. ההולנדים אפילו לא מתביישים להודות בזה. אחרי היורו האחרון, אותו הם פתחו בסערה במטרה קודם כל להלהיב, הולנד 2010 היא סוג של פשרה בין הנבחרת ההיא של ואן באסטן לעקרונות שאינטר הנחילה להרבה קבוצות לא פייבוריטיות - כיצד לזכות בתואר גדול ולמזער חסרונות.

"למדנו לקח ממה שקרה לנו ביורו האחרון", מספר פרנק דה בור, עוזר מאמן נבחרת הולנד, לוואלה! ספורט. "כולנו זוכרים איך התחלנו ואיך שיחקנו, אבל בסוף הכדורגל האטרקטיבי מתחילת הטורניר גרם לנו להירדם ולשכוח מהעיקר. לאורך כל ההכנה למונדיאל אמרנו לשחקנים שהפעם צריכים להיות זהירים יותר".

במסיבת העיתונאים של המאמן ההולנדי, ברט ואן מרוויק, המסר היה זהה. "אנחנו תמיד נהיה יצירתיים, אבל לפעמים אנחנו שחצנים. אם אנחנו משחקים טוב מדי, אנחנו הופכים לשחצנים. זה מה שאמרתי לשחקנים – תהיו טובים, אבל אל תעשו טעויות". אחריו נכנס לחדר התקשורת איש המשחק מול דנמרק (0:2), ווסלי סניידר, ורק השלים את המסר הכללי: "אפשר לא לשחק הכי טוב, העיקר שתנצח", אמר אלוף אירופה.

"הדבר הכי חשוב הוא לנצח", אומר גם פיליפ קוקו, עוזר המאמן השני של הולנד, בשיחה עם וואלה! ספורט. אבל מה עם הכדורגל המסורתי של הולנד? מה עם הסגנון שעיצב את ההיסטוריה של הכדורגל העולמי והקנה לו כל כך הרבה אוהדים נלהבים? עד כמה הוא חשוב לכם בדרום אפריקה?

"ברור שצריך לדבוק בכדורגל שעליו גדלת", עונה קוקו לשאלתי. "כך השחקנים שלנו חונכו בהולנד. אנחנו לא רוצים לאבד את החינוך הזה. לכן, מה שאנחנו מנסים לעשות בנבחרת הנוכחית, זה לשלב בין המסורת שלנו ועדיין להשיג תוצאות. זו אחת המסקנות מהיורו האחרון. כדי להצליח במונדיאל יותר חשוב לדעת איך לנצח כאשר אתה לא טוב, מאשר איך להרשים. זה מה שאנחנו עושים בנבחרת הזו".

- פיליפ, הרבה אנשים מתחילים לחשוש שאנחנו בפני מונדיאל הגנתי. שיחקת כבר בכמה מונדיאלים, אתה נהנה מהרמה?

"היו דווקא כמה משחקים מעניינים, אבל אחת הסיבות לכך היא שהשוני בין המדינות הולך וקטן. לפני הרבה שנים כולם ידעו מי יעלה שלב, הפערים איפשרו משחקים יותר פתוחים. היום, אחרי כל כך הרבה הפתעות במונדיאלים האחרונים, הכל כבר לא ברור. לכן מאוד קשה לנצח".

מה שקוקו אולי מנסה לומר, זה שמעבר לכדור המוזר והשפעת ההצלחה של אינטר על המשחקים הראשונים בדרום אפריקה 2010, יש עוד סיבה לכך שרמת הכדורגל כאן עדיין לא קיבלה תאוצה: מאחר שאין פייבוריטית ברורה, הרבה מאוד נבחרות שרגילות להלהיב אותנו במשחקים הראשונים, חוששות לאבד את הסיכוי שיש להן. "צריך עדיין לחכות לברזיל וספרד", אומר דה בור לעיתונאי אחר ששוב מעלה את עניין הרמה. אז בואו נחכה. ואם אפשר, גם נחזיק להן אצבעות כדי שהן ייקחו את הלפיד קדימה.