לברוא את מכבי מחדש

בתחילת העשור הקודם קרה למכבי תל אביב נס: היא החתימה שני מאמנים אלמונים לחלוטין ברמה האירופית, שהרכיבו ביחד את הצוות הטוב ביבשת. אחד פיקח מלמעלה וניהל את המשחקים בצורה מבריקה, עשה את העבודה השחורה מאחורי הקלעים. הצמד הצליח לאתר שורה של שחקנים אמריקאים ואירופאים זולים יחסית, שפרחו במכבי והפכו אותה לקבוצה ששווה הרבה יותר מתקציבה המוגבל. התוצאה הייתה גביע סופרוליג ושני גביעי יורוליג – האחרון שבהם הושג בלי בלאט, אולם עם קבוצה שהיה לו חלק מכריע בבנייתה.

אלא שהאגו, איבר מפותח במיוחד בקרב אנשי ספורט, לא איפשר לצוות הזה להמשיך ביחד. בלאט, פגוע מהזזתו מעמדת המאמן לעוזר בקדנציה השנייה של גרשון, יצא לדרך עצמאית. שניהם נפגעו: הקריירה של בלאט סובלת מחוסר יציבות כרוני, ולצד עונות יפות בסנט פטרסבורג, טרוויזו ושבועיים קסומים בנבחרת רוסיה, הוא התרסק באפס פילזן ובדינמו מוסקבה. גרשון נכשל באולימפיאקוס ובכהונה השלישית במכבי. אותה מכבי סירבה להפנים את השיעור שלימדו אותה מאמניה בראשית העשור: הצלחתה לא יכולה להיות תלויה באדם אחד, במאמן אחד, בטח לא כשהפער הכלכלי בין מכבי לבין הצמרת האירופאית הולך וגדל. היא לא הבינה שגרשון היה למעשה ג'נרל מנג'ר שמנהל את ההצגה, שבלאט היה המאמן בפועל ושאם לא תשחזר את המודל הזה היא תתרסק. בדיוק כמו שקרה לה עם קטש, שרף, בירנבוים ואפילו גרשון עצמו.

לכן, המשימה העיקרית של בלאט בשלוש העונות הבאות (מלבד המטרה המובנת מאליה והכמעט בלתי אפשרית להשגה – להשלים אותן) אינה לזכות בגביע אירופה ואפילו לא להעפיל לפיינל פור. לא בטוח שבתקציבה הנוכחי מכבי מסוגלת לעמוד במטרות האלו, והמאזן של בלאט במפעל האירופי – פרט להעפלה לפיינל פור בעונתו הראשונה כמאמן מכבי – רחוק מלהיות מזהיר.

המטרה האמיתית של בלאט היא לגרום למכבי להפסיק לסמוך על נסים: לבנות תשתית מקצועית שתשרוד גם אחרי לכתו, לגרום למועדון להבין את נחיצותו של ג'נרל מנג'ר (בלאט, שיהיה בן 54 בתום חוזהו, יכול להיות מועמד מושלם), להקים מערכת סקאוטינג, להשקיע סכומים נכבדים במחלקת הנוער ובטיפוח שחקנים ישראלים (הג'וב המושלם לפיני גרשון ביתרת חוזהו). בעיתוי הזה, כשהמועדון נמצא אולי ברגע הקשה בתולדותיו, בלאט צריך להיות הרבה יותר ממאמן: הוא צריך להנהיג את מכבי במעבר לעידן החדש, שבו ההנהלה עולה ליציע, והצוות המקצועי מנהל את המועדון בפועל. מאז מונה לתפקידו אמר בלאט את כל הדברים הנכונים – להחזיר את הקבוצה לקהל, להחזיר את הסמלים, להחזיר את הישראלים – אבל המשימה שעומדת בפניו קשה הרבה יותר: לקבור את המתכונת הנוכחית והכושלת של המכביזם, ולברוא אותו מחדש.