כל מסע מתחיל בצעד קטן

שמראדונה יעזור למסי ומסי יהפוך למראדונה

עיני העולם היו נשואות לשני אנשים – אחד על הדשא, השני על הקווים, לאו דווקא בסדר זה, ואת המבחן הראשון הם עברו בהצלחה. לא בצורה מרשימה, לא כפי שמצופה, אבל עברו, ומול משוכה לא קלה זה מה שחשוב. המשחק של ארגנטינה לא היה מסודר, בלשון המעטה, ההגנה בעייתית מאוד ולא מתואמת, בקישור ורון ומסצ'ראנו דורכים אחד על אצבעות השני, וההתקפה מופלאה ומלאת כישרון אבל ללא תכנון ומחשבה. למזלם של האלביסלסטה, מסי הגיע דרוך ומוכן, והבין כבר מהפתיחה שאם הוא לא ייקח את המשחק על עצמו, ארגנטינה עלולה להיקלע לבור. הוא שיחק בעיקר לעומק וסיכן את אניימה ללא הרף, אולם ללא הצלחה.

מראדונה, חנוט בחליפה שהגחיכה אותו, התהלך לאורך הקו ולא נח לדקה – לא משהו חדש אצלו. קשה להחמיץ את התפרצות השמחה בגול, שנבעה בעיקר משחרור לחץ עצום. המאמן הקרין לשחקניו לא מעט ביטחון. כנראה שהשער המוקדם, כבר בדקה השישית, עזר לו מאוד לעשות זאת, מעניין יהיה לראות אותו כשארגנטינה תהיה בפיגור.

המשחק הבא של הנבחרת הלטינית, נגד דרום קוריאה, יהיה בעצם הקרב על ראשות הבית, אבל מעבר לזה, זה יהיה המשך לניסיון של ארגנטינה להשתפר ולהתחבר. המכונה עבדה, אולם עם חריקות רבות. במשחקים הבאים, וככל שיתקדם הטורניר, מסי לא יקבל חופש פעולה כפי שהוא זכה מניגריה האדישה. הדרום קוריאנים יקיפו אותו ולא יתנו לו לכדרר בקלות מפתיעה, אז גם ייבחנו חבריו ויכולת היצירתיות שלהם. מה גם שדרום קוריאה, בניגוד לניגריה, לא תאפשר לאלביסלסטה להתהלך במגרש, כמו שהיא עשתה בחלקים לא מבוטלים במשחק.

מראדונה ייבחן בתעוזה, ביכולת לחדש ולהפתיע את דרום קוריאה ובארגון המשחק של התכולים-לבנים, כי הנבחרת האסייאתית תגיע מוכנה מאוד. אז מה עליו לעשות? למשל, לשקול לתת מנוחה לאנחל די מריה, שהיה חלש מאוד; למשל, להגדיר עושה משחק, כי מסצ'ראנו הלך לאיבוד בקישור האחורי; או למשל, לא לאפשר לשחקנים לאבד כדורים שטותיים במרכז המגרש, כיוון שאת ההזדמנויות המצוינות שניגריה פספסה ושנבעו בעיקר מטעויות מביכות, דרום קוריאה המהירה וקרת הרוח תדע לנצל בחוכמה.