הפרופסור

את הרומן שלו עם הגביע העולמי החל מריו זגאלו בגיל 18, כששימש כסדרן במשחק גמר המונדיאל ב-1950 בין ברזיל לאורוגוואי. 56 שנים לאחר מכן הוא הגיע עם נבחרת ברזיל לטורניר בגרמניה, כיועץ המקצועי למאמן קרלוס אלברטו פריירה. בזאת הסתיים, לפחות בינתיים, סיפור האהבה של מי שזכה בארבעה מונדיאלים שונים, שניים כשחקן, אחד כעוזר מאמן ואחד מהעמדה הראשית על הקווים, ב-1970.

מבחינת לא מעט אוהדי כדורגל ותיקים, סדרת הכתבות על חלק נבחר מהמאמנים שזכו בגביעי העולם לאורך המאה ה-20, ראויה להסתיים עם ברזיל מודל 1970. זו הייתה נבחרת שגרמה למי שצפה בה לעונג צרוף, כזו שלראשונה בישרה על מיזוג נפלא בין טקטיקה מנצחת לבין כשרון חסר גבולות וזגאלו היה אחראי לכך במידה רבה.

כנראה שלא רבים מחוץ לברזיל יודעים או זוכרים, אבל זגאלו, שבימיו כשחקן כונה "הנמלה" על שום העבודה הבלתי פוסקת שלו באגף שמאל ושיותר מאוחר זכה לכינוי "הפרופסור" כשהחליף מקצוע והחל לאמן, לא היה אמור להיות האיש שיוליך את ברזיל לטורניר שנערך במקסיקו. אלא שכחודשיים לפני שריקת הפתיחה פוטר ז'ואאו סלדניה, הרבה בגלל סיבות פוליטיות וגם בגלל שאיים לא להכליל את פלה בסגל, וזגאלו, שרק שמונה שנים לפני כן הניף את הגביע בצ'ילה, נקרא לדגל.

"כשהוא הגיע הוא היה מספיק חכם לא לעשות שינויים גדולים בסגל הקיים שרץ לאורך המוקדמות", סיפר לימים קרלוס אלברטו, "יחד עם זאת הוא הביא תוספות משלו, בעיקר בצד הטקטי. אחרי שהוא הגיע הוא דאג לארגן 10 משחקי הכנה למונדיאל, שהסתיימו בשמונה ניצחונות, שתי תוצאות תיקו ויחס שערים 5:26. בזמן הזה חזר לנו, השחקנים, הביטחון וגדלה בינינו ההבנה. לזגאלו הייתה חשיבות מכרעת בזכייה בתואר".

למונדיאל 1970 עלתה נבחרת ברזיל בסערה, אחרי שניצחה בכל ששת משחקי המוקדמות שלה ותוך כדי רשמה מאזן שערים חיובי של 2:23. בטורניר העולמי עצמו, כעת תחת זגאלו, המאזנים המשיכו להיות דומים. הסלסאו ניצחו בשלב הבתים את צ'כוסלובקיה, אנגליה ורומניה, ניערו מעליהם בשלבי ההכרעה את פרו ואורוגוואי ולשיאם הגיעו בגמר, שם הביסו את איטליה 1:4 תוך תצוגת תכלית שהפכה לאגדה.

ברזיל סיימה את הטורניר עם הגביע ועם מאזן שערים 7:19, הלהיבה את הציבור העצום של אוהדי הכדורגל ברחבי תבל, אבל בניגוד לשנים עברו, לא הסתמכה רק על הכשרון של שחקניה, אלא שילבה את היכולת האישית עם מערך טקטי נבון של המאמן. זגאלו הנהיג שיטת 5:3:2 שהפכה ל-3:5:2 בזכות העליות התוכפות של המגינים, יש שפירשו אותה בכלל כ-4:5:1 ופלה סיפר: "ראו בנו נבחרת התקפית בגלל כמות השערים שכבשנו, אבל האמת היא שכשהכדור לא היה ברגליים שלנו, כולנו חזרנו אחורה והשתתפנו בעבודת ההגנה".

גם זגאלו הרחיב באותו עניין: "שיחקנו כיחידה אחת והשארנו רק את טוסטאו חופשי בחלק הקדמי. ג'אירזיניו, פלה וריבלינו חזרו אחורה והצטרפו לגרסון ולקלודואלדו בקישור וכל הקבוצה הייתה מאחורי הכדור". אלא שלמרות הדברים שעשויים לשוות לברזיל של אותו טורניר אופי של נבחרת זהירה, היא ידעה למצות את היתרון הענק שהיה קיים בחומר השחקנים שלה.

ברגע שהסלסאו חילצו כדור במרכז המגרש הם נהגו לטוס קדימה עם כמות גדולה של שחקנים, לאיים מהמרכז ומהאגפים, דרך פלה והמגינים ודרסו כל יריבה שניסתה לקרוא עליהם תיגר. בעזרת השילוב המוצלח שיצר זגאלו בין השחקנים שלרשותו לבין שיטה שהתאימה להם, הפכה ברזיל את מונדיאל 1970 לאחד מהחד צדדים ביותר בהיסטוריה.

הטורניר במקסיקו הפך את זגאלו למאמן הראשון שזוכה בגביע העולמי גם כשחקן וגם כמאמן וב-1994 הוא הוסיף לעצמו תואר רביעי, הפעם כעוזרו של קרלוס אלברטו פריירה. כעבור ארבע שנים שוב מונה למאמן הראשי וקרוב לשלושה עשורים אחרי שהדריך את פלה וחבריו עד לתואר, הוא חילק הוראות לרונאלדו ורוברטו קרלוס והיה רחוק משחק אחד מעוד גביע.

גם כשאימן אי שם בתחילת שנות ה-70 וגם שנים ארוכות לאחר מכן, הוא נתקל לא פעם בביקורות מבית, במיוחד אחרי שלא זימן את רומאריו למונדיאל 1998. זגאלו התלונן וניסה להתעלם, אבל מעולם לא נתן לדברים להשפיע על האהבה שלו לנבחרת וכשנקרא על ידי קרלוס אלברטו פריירה לשוב ולשתף איתו פעולה לקראת 2006, לא חשב פעמיים. "השחקנים קראו לו 'הפרופסור' ומבחינתם הנוכחות שלו על הספסל הייתה סמל לכוח וקישור בין העבר לעתיד".

היום, 50 שנה אחרי ששימש כסדרן בגמר מונדיאל 1950, זגאלו כבר בן 78. מחוץ לשער הראשי של אצטדיון המרקאנה ניצב פסל ברונזה שלו, את הכבוד המגיע לו הוא השיג כבר מזמן ואחרי שסיים את תפקידו ביועץ לפריירה ב-2006, הוא למעשה סיים את דרכו בכדורגל. אלא שעוד ארבע שנים הטורניר הגדול מגיע אליו הביתה ומבחינתו של "הפרופסור" הרעב מעולם לא נגמר. מישהו מוכן להמר שהוא לא יהיה שם, באיזשהו תפקיד, במונדיאל התשיעי שלו?