הפייבוריטיות של ורמוט

ברזיל אמנם הגיעה עם סגל די אפור ולא נוצץ כמו שהיינו רגילים אליו, אבל הצד השני של המשוואה הזו היא שדונגה הפך אותם לקבוצה. אין ספק שאם רונאלדיניו, אדריאנו ואפילו רונאלדו היו מגיעים, זה היה מוסיף צבע ומושך עוד אוהדים, היה מהנה לראות שחקנים כאלו אפילו לכמה דקות כמחליפים, אבל שוב, המאמן רצה לבנות קודם כל נבחרת קבוצתית שעובדת ביחד.

הרבה בגלל שבהרכב של ברזיל יש הרבה שחקנים יחסית אפורים ופועלים שחורים, המפתחות יהיו כמובן אצל רוביניו וקאקה. כל הכדורים יצטרכו לעבור דרכם, הם אלו שיצטרכו להוביל את ההתקפות בחלק העליון של המגרש, לבנות את ההתקפות וגם לייצר תפוקה בשערים ובישולים.

ספרד היא נבחרת שמאופיינת בהנעת הכדור שלה ובשחקנים נמוכים וטכניים, אבל די רכים. הרבה ייפול ויקום על צ'אבי שמנהל את המשחק, אבל לדעתי מה שעשה אותם ביורו האחרון לנבחרת מושלמת היה ההצבה של מרקוס סנה בקישור האחורי. הוא הוסיף את האגרסיביות והנפח שבדרך כלל חסרים לנבחרת ספרדית, ואחרי שהוא לא הוזמן יהיה מעניין לראות איך צ'אבי אלונסו או סרחיו בוסקטס ייכנסו לעמדה ולתפקיד האלו.

ספרד שיחקה במשחקי ההכנה עם חמישה קשרים, מה שרק הוסיף להנעת הכדור שלה, אבל אני מאמין שאם פרננדו טורס יהיה כשיר לחלוטין, דל בוסקה יהיה חייב לפתוח איתו ועם דויד וייה ביחד ולחזור ל-4:4:2 האופייני. כשיש לך שני חלוצים ברמה כזו אתה חייב לפתוח איתם וליצור יותר תכליתיות באזור הרחבה של היריבה. צריך לציין גם את פדרו, שאמנם מוכר כבר לכל העולם, אבל עדיין יכול להפוך לתגלית של הטורניר. הוא מסוג השחקנים שכשהם קמים מהספסל, מסוגלים לשנות משחק ולשבור מערך של יריבה בפעולה אחת.

ארגנטינה היא הפייבוריטית מספר 3 שלי בגלל שמשחק שם השחקן הטוב בעולם, לאו מסי. דייגו מראדונה אמר שכל כדור יצטרך לעבור דרכו, וכמובן שאני מסכים. סימן השאלה הגדול יהיה סביב הכושר בו הוא יגיע ובעיקר סביב החיבור שלו לשחקנים האחרים. אני יודע שבארגנטינה היו לא פעם טענות על כך שהוא לא נותן 100 אחוז בנבחרת, אבל אני לא מסכים. אני חושב שפשוט הנבחרת עצמה לא הייתה מספיק טובה. אני לא אוהד ארגנטינה, אבל מקווה שהיא תזכה כדי שהוא יוכיח אחת ולתמיד שהוא השחקן הגדול בכל הזמנים, כמו שאני טוען. דרך אגב, יש לי התערבות עם וינסנט אניימה שהוא הולך לספוג ממנו. בשביל וינסנט אני מקווה להפסיד.

למראדונה יש כמובן צרות טובות עם שחקני התקפה כמו היגואין, אגוארו, מיליטו וטבז. הוא יצטרך להושיב חלק מהם על הספסל וזה לא דבר פשוט לעשות עם שחקנים בסדר הגודל הזה. לעומת זאת, כשאני מסתכל על ההגנה אני לא רואה מספיק שחקנים בסדר גודל דומה לאלו שיש בהתקפה ונוצר חוסר איזון כלשהו. מבחינתי החוליה האחורית היא עקב אכילס של ארגנטינה.

כמו בארגנטינה, גם בהולנד חסר איזון בין ההתקפה להגנה. לצד כוכבים עולמיים בחלק הקדמי, שחקנים מארסנל, באיירן מינכן, ליברפול ואינטר, ההגנה די אלמונית ומבוגרת. המפתח יהיה אצל שני שחקנים, ווסלי סניידר ואריאן רובן, שאני מאמין שיהיה כשיר. הסיבה היא שמעבר ליכולת שלהם, שכולנו מכירים, העונה הם הראו שהם שני שחקנים שמסוגלים לסחוב על הגב קבוצות גדולות, וכמו שבאיירן מינכן ואינטר היו צריכות אותם בשביל זה, גם הנבחרת שלהם תהיה זקוקה להם. אם שניהם יהיו בריאים ויגיעו עם אותו כושר אותו הם הציגו העונה, הולנד יכולה ללכת עד הסוף.

סרביה הוכיחה במוקדמות המונדיאל כמה היא חזקה כשהיא הקדימה את צרפת וניצחה את רומניה 2:3 בחוץ ו-0:5 בבית. לרדומיר אנטיץ' יש סגל מצוין ומאוזן מאוד בכל התפקידים, עם שחקנים בקבוצות גדולות באירופה. אם זה וידיץ' ממנצ'סטר יונייטד, איבנוביץ' מצ'לסי, יובאנוביץ' שעובר מסטנדרד ליאז' לליברפול, קראסיץ' מצסק"א מוסקבה ואחרים. זו נבחרת רעבה מאוד להוכיח את עצמה וליצור לעצה שם בעולם הכדורגל, ולמרות בית לא קל שכולל גם את גרמניה, אוסטרליה וגאנה, אני מאמין שהם יכולים למצוא את עצמם בשלבים המתקדמים.

הצ'יליאנים סיימו במקום השני בבית המוקדמות הדרום אמריקאי, לפני ארגנטינה ורק נקודה מתחת לברזיל. אחרי שנבחרת ישראל שיחקה נגדם לפני שבוע, אפשר היה לראות את הפוטנציאל שלה. זו נבחרת דרום אמריקאית טיפוסית, עם שחקנים מאוד טכניים, אבל כאלו שקיבלו תוספת של פיזיות בזכות העובדה שהרבה מהם משחקים באירופה. יש להם שחקנים באודינזה, בסראגוסה, בריאל סוסיאדד. אף אחד הוא לא כוכב ברמה הכי גבוהה, אבל כולם שחקנים מצוינים. אני ממליץ לעקוב אחרי אלכסיס סאנצ'ז, שכבש נגדנו את השער השני ומגיע למונדיאל בכושר מצוין אחרי שגם סיים טוב מבחינה אישית את העונה באודינזה.